במדינות שיחוברו למערכות כבר ספקניים לגבי יעילותן של המערכות שיותקנו ב-2008; סגן שר בממשלת אינדונזיה: “ברגע האסון, האנשים לא יספיקו להגיב, ועלולים אף להתעלם מההתרעות
ריכוז מקורות
ב-26 בדצמבר 2004 נרשמה רעידת אדמה בעוצמה של 8.9 בסולם ריכטר באינדונזיה, ובעקבותיה רעידת אדמה נוספת בעוצמה של 7.3 באיי הודו אנדמאן וניקובר שבאוקיאנוס ההודי. בעקבות הרעש התרוממו גלי ענק – “צונאמי”, אשר היכו בחופיהם של איים ומדינות בחופי אסיה.
מדינות באזור האוקיאנוס ההודי פתחו אתמול, בדיוק במלאת שנה לאסון, ( 26.12.05) בטקסי זכרול לכ-200 אלף בני אדם. אלפי בני אדם, ניצולים, קרובי משפחתם של הקורבנות ואחרים, ציינו את האסון הקשה שפקד את האזור, בעקבות רעידת האדמה החזקה. גל ענק בגובה של כעשרה מטרים שטף חיים רבים, והרס את מקור מחייתם של רבים אחרים שנותרו לאסוף את השברים. גם תיירים אירופאים אשר שרדו את הצונאמי, חזרו למקום כדי להשתתף בטקסים ולכבד את זכר הקורבנות.
האי הצפוני אצ'ה שבאינדונזיה נפגעה קשה ביותר בעקבות רעידת האדמה ואחריה הצונאמי. נשיא אינדונזיה, סוסילו במבאנג יודהויונו הכריז על דקה דומייה בטקס אליו הוזמנו כ-1,000 אורחים. בסרי לנקה קיים הנשיא, מהינדה רג'פקסה, טקס בכפר פראלייה, בו רכבת נסחפה וירדה והפסים בעקבות האסון וגרמה למותם של כאלף איש. הדגלים הורדו לחצי התורן ופעמוני הכנסיות, המסגדים ובבתי כנסת ישמיעו את קולם. שתי דקות דומייה צוינו בשעה 09:30 (שעון מקומי), השעה בה היכה הצונאמי, ולאחריהן הוריד הנשיא את הלוט מיד זיכרון ל-31,000 הרוגים במדינה.
אלפי בני אדם לקחו חלק בטקסים ברחבי תאילנד, בקו-לאק. מספר ההרוגים הרשמי שם עומד על 5,395 בני אדם – רבים מהם תיירים. התיירים חזרו מהר מאד לתאילנד אשר משקמת את פוקט וקופיפי שנפגעו מהגל הגדול, בקצב מהיר, אם כי באו”ם אומרים כי התהליך עלול להימשך כחמש שנים. בהודו צעדו ילדים לבושים בלבן במקום בו אלפים נשטפו על-ידי הגל העצום. מאות בני אדם יצעדו בדממה לקבר המונים. למעלה מ-300 איש השתתפו בטקסים בהודו.
כמיליון וחצי איש נותרו חסרי בית באזור, לאחר שהגל הענק שטף את העצים, הבתים והקהילות, אם כי המספר המדויק של ההרוגים אינו ידוע. עד כה דווח על כ-12 מיליארד דולר שנאספו למטרת שיקום הנפגעים מהצונאמי.
בין התחנות הרבות במסע ההרס של גלי הצונאמי ב-26 בדצמבר 2004, היה גם הכפר התאילנדי באן נאם קם, “כפר המים המלוחים”. כרבע מ-4,000 תושביו נהרגו באסון, קרוב ל-650 בתים נמחו מעל פני האדמה, ומאות ספינות דיג רוסקו. אחד הסימנים המוחשיים ביותר שנותרו כעדות אילמת בשטח, הוא סירת דיג שנותרה תקועה בלבו של הכפר.
מאז, הפחד שהים מעורר בקרב התושבים לא התפוגג. “הממשלה התקינה סירנות והעבירה תרגילי כוננות, אבל התחושה הרווחת היא שזה לא מספיק”, אומר ראש הכפר, סאטיין פטליאנג. “אנו רוצים שייבנו כאן מגדלי חירום שאליהם נוכל לרוץ במהירות, או שיקימו סוללה סביב הנמל שתעצור את הנחשול הבא. לצערנו, הממשלה טוענת שזה יקר מדי”.
עם זאת, תאילנד החרדה להכנסותיה מתיירות, דווקא עומדת בראש היוזמות להקים מערכת התרעה מוקדמת. בששת מחוזות החוף שנפגעו בצונאמי יוקמו עד תחילת השבוע הבא 30 מגדלי התרעה בחופים, ו-62 נוספים יעמדו על תלם עד מארס.
באינדונזיה, נעשה השנה צעד קדימה להבטחת ביטחון התושבים: הרשויות החלו בהתקנת עשרה מצופי התרעה באוקיינוס ההודי בין אצ'ה לבאלי, כחלק ממערכת ההתרעה משוכללת שקיבלו השלטונות במתנה מממשלת גרמניה. עם זאת, המערכת – שעלותה כ-543 מיליון דולר – תהיה פעילה לכל המוקדם ב-2008.
ספקות בהודו
ואולם, שלטונות ג'קארטה סבורים שטכנולוגיה לבדה לא תוכל לסייע להצלת חיי אדם. “ברגע האסון, האנשים לא יספיקו להגיב, ועלולים אף להתעלם מההתרעות על בוא הצונאמי”, אמר סגן השר לענייני טכנולוגיה של אינדונזיה, איוואן סוהארדי. לדבריו, הממשלה יוזמת תוכנית הסברה שתתריע מפני סכנות הצונאמי ותדריך את התושבים כיצד לנהוג במקרה שנחשול כזה מתקרב. אך לדבריו, זהו תהליך שלוקח זמן, “אולי דור שלם”, הוסיף.
לא מעט ספקות נשמעים גם בהודו, שתהיה אחת מ-16 המדינות שתקבל התרעה על אפשרות של היווצרות גלי צונאמי באמצעות מערכת התרעה כללית שיקים האו”ם באוקיינוס ההודי. “כיצד יכולה מדינה כמו האיים המלדיוויים, למשל, להכשיר את עצמה לשימוש במערכת התרעה מורכבת כל כך בפרק זמן קצר”, שאל מדען הודי.
לדברי ג' ה' פ' דהרמראטנה, סגן מנהל המכון המטאורולוגי של סרי לנקה, גם אם המערכת תתריע על אסון אפשרי בזמן, הכלים שבידי הממשלה עדיין לא יעילים דיים. לטענתו, מאחר שתחנות משטרה מקומיות, הצבא ותחנות רדיו וטלווויזיה הם האמצעים העיקריים שיש בידי הממשלה להפיץ מידע, הם עלולים להיות בלתי יעילים, בייחוד במקרה שהצונאמי יכה בשעת לילה.
דהרמראטנה סבור בנוסף שהמדינות השוכנות לחופי האוקיינוס ההודי ייאלצו לפרסם התרעות בכל פעם שתורגש רעידת אדמה חריגה, בעיקר מפני שאין כל דרך לנבא אם הרעש יגרום לצונאמי. “לכן”, הוא מעריך, “הדבר הבטוח היחיד שתושבי האזור יכולים לצפות לו בשנה הקרובה הוא שמיעת אזעקות שווא רבות”.
מחקר: העצים, הביצות והשוניות הפחיתו הנזק מהצונאמי
יערות עצי המנגרובה סייעו בהצלת חיים באסון הצונאמי שהתרחש לפני שנה באסיה. כך קובע דו”ח של “איחוד השימור העולמי”, ארגון הפועל למען שימור אקולוגי, בכתבה שפורסמה באתר הבי-בי-סי. האיחוד השווה בין מספר ההרוגים בשני כפרים בסרי לנקה, שנפגעו מהגלים העצומים. בכפר אחד, בו מצוי יער של עצי המנגרובה, נהרגו רק שני בני אדם, לעומת יותר מ-6,000 שנהרגו בעיירה השנייה, בה לא היו עצים.
לטענת פעילי הארגון, הממצאים מראים כי מערכת אקולוגית בריאה שימשה כמחסום טבעי לגלים. “העצים הצילו נפשות רבות וכן רכוש”, אמר מתאם פעולות האיחוד בסרי לנקה, וימוקטי וירטונגה. “במקומות מסויימים הנזק היה מועט ולעצי המנגרובה היה חלק בעניין”.
על פי המחקרים, עצי המנגרובה מסוגלים לקלוט בין 70% ל-90% מהאנרגיה של גל רגיל. אולם אין נתונים המעידים כיצד מיתנו העצים את הדף הצונאמי. בכל זאת, תושבים רבים באזורי החוף רוצים שקהילותיהם ירוויחו מנטיעת עצי מנגרובה. “בני אדם נוטים כעת לכבד את המחסומים הטבעיים יותר, במיוחד לאחר הצונאמי”, אמר וירטונגה. “עכשיו כולם רוצים לשתול מנגרובות באזורי החוף, אבל לצערנו זה לא ניתן ליישום”.
שנה אחרי הצונאמי העריך האיחוד גם את הנזק שנגרם לשוניות לאורך החופים הפגועים. על פי הממצאים, לא נגרם נזק רחב לטווח ארוך לשוניות והשוניות שהיו במצב טוב לפני שהיכו בהן הגלים מתאוששות מהר יותר מאתרים אחרים. כמו לעצי המנגרובה, גם לשוניות ולביצות בסביב היה חלק חשוב בהפחתת הנזק שנגרם מהצונאמי, בו נהרגו כ-230 אלף בני אדם.
