לקראת השיגור היום (החל מ-16:30): האם טיסות מסחריות לחלל הן הצעד הבא של האנושות?

טיסת ניסוי מסחרית מאוישת לחלל עשויה לסמל את תחילתו של עידן חדש בתעופה * נמשיך ונעדכן. יתכן שהשיגור יהיה לקראת סוף היום או בשעות הלילה של מחר שעון ישראל, וזאת בשל ההפרש בן עשר השעות בין ישראל לקליפורניה

שירות הידען

ספייסשיפ1 באחת מטיסות הניסוי שלה
ספייסשיפ1 באחת מטיסות הניסוי שלה

עדכון לבקשת הקוראים: החללית ספייסשיפ1 תצא מרחבת החניה שלה בשעה 06:30 שעון החוף המערבי – 16:30 שעון ישראל. השיגור עצמו יתבצע בהתאם לתנאי מזג האוויר.

רכב פרטי ראשון ישוגר לחלל

מאת שירות "הארץ"

אם המשימה תצליח, הצוות שבנה את הרכב עשוי לזכות בפרס "אנסארי X", שמציע 10 מיליון דולר לראשון שיוציא אל הפועל משימת חלל אזרחית
רכב החלל הראשון שנמצא בבעלות פרטית ישוגר ביום שני לחלל. הרכב, אותו בנה חלוץ התעופה, ברט רוטאן, ישוגר על ידי טיל לגובה של 100 ק"מ. עד כה, הגובה המירבי אליו הגיע רכב חלל פרטי הוא 64 ק"מ. הרכב ישהה בחלל רק דקות בודדות לפני שיתחיל לחזור לאטמוספירה.

המהנדס, רוטאן, וצוותו מקווים שהשיגור יקרב אותם לזכות בפרס "אנסארי X" שמציע 10 מיליון דולר לראשון שיצליח להוציע אל הפועל משימת חלל אזרחית. כדי לזכות בפרס, על הקבוצה להגיע לגובה של 100 ק"מ, פעמיים בתוך תקופה של שבועיים.

רכב החלל שבנו כולל חידושים רבים בתחום התעופה. בין השאר, הוא משתמש בדלק חדשני שפותח עבורו המורכב מגומי ומגז צחוק. אם המשימה תצליח היא יכולה אף לאפשר לקבוצה לספק שירותי "תיירות חלל".

לקראת השיגור מחר: האם טיסות מסחריות לחלל הן הצעד הבא של האנושות?

קיטי הוק, קייפ קנוורל, מדבר מוהאבי.

האתר האחרון עשוי להצטרף לרשימת מקומות מפורסמים בהיסטוריה של התעופה, כאשר כלי תעופה קטן ימריא משדה התעופה הנידח מדבר קליפורניה שבו ביום שני.

ספייסשיפ1, פרי תיכנונו של ברט רוטן (Burt Rutan) מחברת סקיילד קומפוזייטז, תנסוק לגובה של כ-50,000 רגל (15,240 מטר) בעזרתו של מטוס סילון, הנקרא "האביר הלבן".

אם הכל ילך כמתוכנן, החללית תדליק את מנועי הטיל שלה, שיביאו אותה למהירות של מאך 3, פי שלושה ממהירות הקול, ומעלה אל החלל. החללית תבלה במשך שלוש דקות מחוץ לאטמוספירה של כדור הארץ, ובכך תהפוך לחללית הפרטית הראשונה, שתישא אדם לחלל ותחזור לאתר ממנו שוגרה כשעה וחצי מאוחר יותר. המשימה הזאת תהיה טיסת הניסוי מספר 15 של החללית.

ואולם, האם תהיה זו תחילתה של המהפכה הבאה בטיסה או רק עוד מופע זיקוקים בתקווה להביא את כלל הציבור לחלל?

אם תשאלו את חברת סקיילד קומפוזייט, טיסתה של ספייסשיפ1 מעל כדור הארץ, וליתר דיוק 100 קילומטר מעל כדור הארץ, תהיה הראשונה בסדרה של טיסות רבות נוספות, והטיסות הבאות עשויות לקחת נוסעים בתשלום.

"אנו מקווים שהטיסה תהיה דוגמא לעתיד… לעוד הרבה אנשים, שמעונינים לא רק ליהנות אלא גם לנצל את היתרונות בחלל," אמר רוטן, מהנדס החלל, שמוביל את הפרויקט.

"בדיוק כמו שכאשר המטוסים הראשונים טסו בשנות ה-1910, לא ידענו מה התועלת שתצמח מהם, אך עשינו את זה כיוון שזה היה מהנה."

הצוות של חסידי האווירונאוטיקה והחלל מאמינים, שהטיסה הזאת תשחרר את התחום מההתנוונות שלו, שהחלה בשנות ה-1960, כאשר תעשיות המטוסים וטכנולוגיות החלל עשו את פריצות הדרך המרשימות ביותר. למרות ששיפורים טכנולוגיים מרשימים נעשו מאז, מעט מאוד המצאות נתגלו מהפכניות כמו תוכנית אפולו לירח או מטוס הסיור SR-71, אמר רוטן.

"הסיבה לחוסר ההתקדמות הזה היא שלאיש לא היה האומץ לדרוש אותה," הוא אמר.

אם כן, כעת שהטיסות המאוישות הפרטיות לחלל הן כמעט חלק מהמציאות, האם טיסה לחלל בעבור כולנו נמצאת ממש מעבר לפינה?

ובכן, לא בדיוק.

התקדמות שכזו דורשת דברים נוספים, אמר רוג'ר לאוניוס (Roger Launius), היסטוריון חלל במוזיאון הלאומי לתעופה וחלל של המכון הסמיתסוני בוושינגטון.

"אני מאחל להם בהצלחה. אני מקווה שהם יפתחו את האפשרות הזו בפני הקהל הרחב," אמר לאוניוס. "הייתי רוצה שזה יהיה יותר מהפכני."

אין ספק שהטיסה של ספייסשיפ1 תעשה היסטוריה. אולם שלושה גורמים, שנתגלו חשובים בהפיכת התעופה לחלק מחיי היום יום שלנו, ישחקו תפקיד חשוב בטיסות לחלל: סבסוד ממשלתי, נותני חסות מסחריים והתלהבות בקרב הקהל הרחב.

ייתכן שתעשיית החלל תזדקק לרמה הגבוהה של השקעה, מחקר ותעוזה פיננסית, מהן נהנתה תעשיית התעופה במהלך המאה העשרים. יתרה מזאת, הטסת חללית במסלול סביב כדור הארץ – הגביע הקדוש של הטיסות לחלל – קשה ומסובכת יותר.

מהירות הבריחה, הדרושה להגיע לגובה שבו משייטת המעבורת, גובה של כ-241 קילומטר מעל פני כדור הארץ, היא כ-40,234 קילומטר לשעה. החללית של רוטן תגיע למהירות מקסימלית של כ-3572.7 קילומטר לשעה, לפני שתיגרר מטה על ידי כוח הכבידה של כדור הארץ.

אך הטיסה הזו היא רק קרש קפיצה.

"מטרתנו להראות, שאתה יכול לפתח תוכנית חלל מאוישת ובטוחה בעלות מאוד נמוכה," אמר רוטן.

יצירת שוק לטיסות מסחריות של מטוסים מהימים הקדומים של התעופה דרשה יותר מרק מטוסים טובים יותר ומשקיעים הרפתקניים. היא דרשה מימון ציבורי ודמיון רב.

התעופה האמריקאית, למרות היותה תעשייה משגשגת מזה עשורים, קיבלה מימון ממשלתי נכבד עד לשנות ה-1960. למימון ממשלתי בוודאי יהיה תפקיד חשוב בקידום טיסות פרטיות לחלל בעתיד. נותן חסות מסחרי היה הכרחי גם הוא לתעשיית האווירונאוטיקה האמריקאית. שירות הדואר האמריקאי שימש בתפקיד זה עד לשנת 1911, ומשקיעים מסחריים נוספים הלכו בעקבותיו.

וכמובן, הטיסות היו צריכות לגרות את דמיון הציבור טרם להתחלת הטיסות המסחריות של מספר רב של אנשים. עשרות שנים של נאומים, מופעים אוויריים ולבסוף הטיסה הטרנס אטלנטית של צ'רלס לינדברג מניו יורק לפאריס על גבי הספיריט אוף סט. לואיס בשנת 1927, כולם סייעו בהפיכת הטיסות המסחריות לאפשריות.

כיום, היסטוריונים של התעופה אינם מתווכחים אם טיסה פרטית מאוישת לחלל תצא לפועל – שיגור מוצלח ביום שני יענה על השאלה הזאת – אך האם כל הגורמים, הדרושים להפיכת הטיסות המאוישות לחלל דבר שבשגרה, יתממשו כשם שהתממשו לתעשייה האווירית, זה כבר לא כל כך ברור.

איך שלא תסתכלו על זה, תחום האווירונאוטיקה התפתח בקצב מסחרר. ב-1903 שני מתקני אופניים הטיסו לשמיים מטוס ביפלן עטוי בד בקיטי הוק, צפון קליפורניה, ארצות הברית, והציתו מהפכה חדשה. רק 23 שנים לאחר האחרים רייט, המריא המטוס המסחרי הראשון "וססטרן אייר אקספרס", ועד 1930 הופיעו נתיבי הטיסה הראשיים.

טיסות לחלל, לעומת זאת, הן בעיקר בחסות ממשלתית כיום. למרות השקעות של יותר מטריליון דולר ברחבי העולם ב-40 השנים האחרונות לפי ההערכות, תעשיית חלל לא ממשלתית לא התגבשה.

אולם, הפוטנציאל לעלייה בטיסות פרטיות לחלל נמצא.

לפי המשרד להפיכת החלל למסחרי של מחלקת המסחר של ארצות הברית ההכנסות המסחריות מהחלל בשנת 2002 ברחבי העולם הגיעו ל-105 מיליארד דולר, והן נמצאות במגמת עלייה.

המספרים הללו אף לא כוללים טיסות מאוישות לחלל, אותן מקדמים רוטן ואחרים.

לפי מאמר של פטריק קולינס (Patrick Collins), פרופסור לכלכלה באוניברסיטת אזבו ביפן ומייסד אתר האינטרנט www.spacefuture.com , ברגע שכלי תעופה מתאימים יהיו זמינים, תעשיית החלל הפרטית תוכל להתחיל לבנות תעשיית תיירות גדולה.

קולינס הציג תרחיש אפשרי להתפתחות תיירות החלל עד לשנת 2030, לפיו 5 מיליון נוסעים יטוסו לחלל כל שנה, כ-70,000 יגיעו למסלול מסביב לכדור הארץ עם כ-60 מלונות שיארחו אותם. הוא אמר, שהמחשבה על החלל בצורה כזו משתווה למהפכה שהציג קופרניקוס, כאשר הוכיח שגופים במערכת השמש סובבים את השמש.

זה עשוי להיראות יותר מדי אופטימי, אך קולינס חולק על כך.

"אני לא חושב שזאת דעה בלתי מתקבלת על הדעת על תעשיית החלל נוכח הקיפאון הכלכלי של התעשייה בחמישים השנים האחרונות," הוא כתב. "ההשלכות של פריצת המחסומים הולכות להיות מדהימות."

בהשראת פרס אורטיג, מענק של 25,000 דולר שקיבל לינדברג על הטיסה הראשונה נטולת העצירות בין ניו יורק ופריס, פרס ה-10 מיליון דולר של ה-Ansari X-prize יוענק לראשון, שיצליח להשלים טיסה אזרחית לחלל.

על ספייסשיפ1 יהיה להביס יותר מ-20 צוותים משבע מדינות – שכמה מהם טוענים, כי הם נמצאים במרחק של פחות מחודשיים משיגור – כדי לזכות ב-X-prize.

הכסף יינתן לצוות הראשון, שיממן, יבנה וישגר באופן פרטי חללית, שתישא שלושה אנשים או טייס ומשקל שווה ערך לשני נוסעים למסלול סאב אורביטלי בחלל בגובה של כ-100 קילומטר מעל פני כדור הארץ. על החללית לחזור בשלום ולהיות משוגרת פעם נוספת תוך שבועיים.

טיסתו של רוטן ביום שני תישא רק אדם אחד, למרות שבחללית יש מקום לשלושה נוסעים (שמו של הטייס טרם הוכרז). ספייסשיפ1 תתחרה על ה-X-prize בהמשך השנה. סביר להניח שהמנצח יצית השקעות רבות בטיסות פרטיות לחלל, מקווים חסידי החלל.

ומי יהיה אחד מהאסטרונאוטים הפרטיים הראשונים על ספייסשיפ1?

רוטן אמר שהוא בפנים.

"בואו נגיד את זה ככה, אני בהחלט אהיה אחד מהנוסעים הראשונים."

הכתבה ב-CNN

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן