סיקור מקיף

קרובת המשפחה החדשה של בני האדם: תולעת באורך 25 סנטימטרים

חוקרים טוענים כי ה”קסנוטורבלה” סווגה עד כה בטעות כרכיכה, בעוד שלמעשה היא שייכת לאותה חטיבה שממנה התפתח האדם

יובל דרור

תולעת באורך 25 סנטימטרים, שנמצאה בקרקעית בוצית בפיורד שוודי, היא בת דודה קרובה של בני האדם; כך טוענת קבוצת זואולוגים מבריטניה ודנמרק.

לטענת קבוצת החוקרים, “קסנוטורבלה בוקי”- (Xenoturbella bocki) “תולעת שטוחה מוזרה” בלטינית – שהתגלתה עוד בסוף שנות ה-,40 סווגה עד כה באופן שגוי, בעוד שלמעשה היא קרובת משפחה של המין האנושי.

במאמר המתפרסם במגזין, Nature טוענים החוקרים כי ניתוח גנטי של התולעת הראה שבמשך שנים היא סווגה בטעות בקטגוריית הרכיכות, הכוללת צדפות ושבלולים, בעוד שבפועל היא שייכת לאותה חטיבה אבולוציונית בעולם החי שממנה התפתחו בני האדם ושאר בעלי החוליות.

אם קביעתם של החוקרים נכונה, הרי שהתולעת ובני האדם הם צאצאים של אותם הורים ביולוגיים, שדמו לתולעים, ושחיו על כדור הארץ לפני 500 מיליון שנה. האבולוציה גרמה לכך שמתולעים אלה התפתחו זוחלים, דגים, ציפורים ויונקים.

לדברי ד”ר מקס טלפורד מאוניברסיטת קיימברידג’, שהיה שותף למחקר, “אנו יכולים להוכיח כי מבין כל חסרי החוליות שחיים על כדור הארץ, הקסנוטורבלה היא קרובת המשפחה הקרובה ביותר לבני האדם. זה מדהים לחשוב שאנחנו התפתחנו ממשהו הדומה לתולעת הזו”.
לדברי ד”ר מיכה אילן, זואולוג מאוניברסיטת תל אביב, הפשטות של הקסנוטורבלה מרשימה. “חסרים לה אברי מין, מערכת עיכול, חללי גוף שונים ועוד. למעשה, כלל לא ברור כיצד הם מתרבים”.

לטענת החוקרים, ניתוח גנטי של הקסנוטורבלה ב-1997 הוביל למסקנה השגויה כי היא שייכת לקטגוריית הצדפות. הטעות נבעה מהעובדה שהתולעת נוהגת לאכול סוג של צדפה החיה בקרבתה, דבר שבילבל את תוצאות הניתוח.

“כבר בתחילת המחקר התקשנו להאמין שהקסנוטורבלה היא באמת קרובת משפחה של הצדפה, מכיוון שהן אפילו לא נראות אותו הדבר”, אמר טלפורד.

צוות החוקרים הצליח לאתר את התולעת בעומק 100 מטר מתחת לפני הים, בקרקעית בוצית של מפרץ שוודי.מבדיקה מחודשת של הרצף הגנטי של התולעת, עולה כי היא הצאצא הפרימיטיווי ביותר של קבוצת “שניוני הפה”, שממנה התפתחו בעלי החוליות ובני האדם.

“לתולעים דוגמת הקסנוטורבלה אין בכלל שלד, ולכן אין ברשותנו מאובנים רבים שלכדו אותן. אם אכן היא שייכת לקבוצת שניוני הפה, הרי שלפנינו בעל חי שקרוב מאוד לאב הקדמון של כל הקבוצה ושכעת יהיה ניתן לחקור אותו”, אומר אילן.

החוקרים עצמם מבקשים לסייג את תוצאות המחקר שלהם. לדבריהם, 500 מיליון שנות האבולוציה השפיעו גם על הקסנוטורבלה והרבה מהתכונות שהיו באב הקדמון של התולעת התנוונו ונעלמו, ומכאן שאין לראות בקסנוטורבלה מודל זהה לחלוטין לאב הקדמון שממנו התפתחה הקבוצה שהביאה לעולם גם את בני האדם.

לדברי טלפורד, האתגר הבא במחקר יהיה לגלות כיצד היצורים האלה מתרבים.
לידיעה בנייצ’ר

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.