כך תיראה השמש בעוד 5 מיליארד שנה

טלסקופ החלל האבל ממשיך להפיק תמונות מרהיבות והפעם ערפילית פלנטרית שנוצרה מהמעטפת אותה השליך כוכב דמוי השמש שלנו שסיים את חייו

."NGC
."NGC

עוד תצלום יפה של טלסקופ החלל האבל – ערפילית פלנטרית ייחודית הממוקמת בתוך צביר כוכבים פתוח. הן הצביר (NGC 2818A) והן הערפילית (NGC 2818) נמצאים במרחק 100 אלף שנות אור מאיתנו בקבוצה הדרומית המצפן (Pyxis).

המבנה המרהיב מכיל את השכבה החיצונית של כוכב דמוי השמש שלנו שנשלח לחלל הבינכוכבי במהלך השלב הסופי של חיי אותה שמש. הגזים הבוהקים נעטפים כאשר הם מוצלים בידי הכוכב לאחר שזה סיים את הדלק שלו ולא יכול עוד לבצע ריאקציות גרעיניות בליבתו.

לשמש שלנו צפוי גורל שונה, בערך בעוד 5 מיליארד שנים. יש הסבורים שזו דרך יפה ללכת. התמונה צולמה בנובמבר 2008 באמצעות מצלמת השדה הפלנטרי 2 של האבל. NGC 2818 היא אחת הערפיליות הפלנטריות הבודדות בגלקסיה שלנו הנמצאת בצביר פתוח. הצבעים בתמונה מייצגים טווח של פליטת המגיעות מהעננים שבערפילית: אדום מייצג חנקן, ירוק מייצג מימן, וכחול מייצג אטומי חמצן.

צבירים פתוחים הם בעלי קשרים רופפים והם מתפזרים במשך מיליוני שנים. כוכבים היוצרים ערפיליות פלנטריות חיים מיליארדי שנים, לפיכך נדיר שצביר פתוח שורד מספיק זמן כדי שאחד מחבריו יצור ערפילית פלנטרית. צביר פתוח זה הוא עתיק במיוחד וגילו מוערך בקרוב למיליארד שנים.

ערפיליות פלנטריות יכולות לפתח מגוון צורות. NGC 2818 היא בעלת מבנה מורכב שקשה לפרש. ואולם בשל מיקומה בתוך הצביר, לאסטרונומים יש גישה למידע אודות הערפילית כגון גיל ומרחק, שאחרת לא ניתן היה להעריך.

ערפילית פלנטרית גם מתפזרת ונעלמת בתוך כמה עשרות אלפי שנים. השאריות החמות של גרעין הכוכב NGC 2818 יתקררו בסופו של דבר במשך מיליארדי שנים, בהם הגוף שנשאר ייראה לצופים כננס לבן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. מעניין עם מקום ההימצאות שלנו בגלקסיה משפיע על האבולוציה ..?

  2. שלום לכלום ,
    אני קורא יחסית קבוע של האתר , ואני חייב לציין שכל התמונות שמעלים לא ניתן להגדיל (לראות בגדול) , אציין שכך גם בפיירפוקס וגם בIE האם יש דרך להעלות את התמונות כך שנוכל ללחוץ עליהן ולראות תמונה גדולה יותר .(במידה והדבר אינו אפשרי , אולי איזה קישור).
    תודה מראש,
    ננס לבן

  3. א.בן-נר:
    שוב – אינני יודע היכן הערפילית אבל מדברי עולה שאין סיכוי זהיא בשולי הגלקסיה.
    אינני מבין איך הסקת שלגרסתי היא בשולי הגלקסיה.
    כפי שציינתי – אין בגלקסיה (כולל שוליה) שום נקודה שמרחקה מאיתנו 100 אלף שנות אור והנקודה הכי רחוקה מאיתנו שעדיין על שולי הגלקסיה נמצאת במרחק 75,000 שנות אור.
    זה אומר שהערפילית נמצאת במרחק שבוודאות עולה על 25,000 שנות אור משולי הגלקסיה וקרוב לוודאי שהמרחק הוא הרבה יותר גדול כי אם היא נמצאת במרחק כזה היא נמצאת -מבחינתנו – ברקע של חלק גדול מן הגלקסיה שדווקא מפריע לראות אותה.
    הסיכוי הטוב ביותר לראות ערפילית מעין זו הוא דווקא אם אינה נמצאת כלל במישור הגלקסיה.

  4. למיכאל ר.(בעבר מיכאל)
    גם לגירסתך, נימצאת ה- 2818-NGC בשולי הגלקסיה.
    אולי זאת הסיבה שהיא ניתנת לתצפית
    ברורה. יתכן כי, גם אם היתה קרובה אלינו יותר אך, בסביבת מרכז הגלקסיה, הרי שלא היה ניתן לצפות בה באותה חדות עקב "סינוור"רקע חזק.

  5. הבנתי שגלקסיית אנדרומדה אמורה לפי התחזיות להתחיל להתמזג עם שביל החלב בערך בתקופה הזאת ( הכוונה כ עוד 5 מיליארד שנה ) כך שיכול להיות שהשמש יבלע ע"י החור השחור העל מסיבי הנמצא בלב גלקסיית אנדרומדה לפני שיגיע לקיצו הטבעי או יועף לחלל עקב גלי הכבידה שיוצרו באחד ממעברי הגלקסיות זו דרך זו.
    בכל מקרה סוף מרשים.

  6. אורן:
    אין שום סיבה לכתוב דברים שלא מתמצאים בהם.
    השמש נמצאת כ 25000 שנות אור ממרכז הגלקסיה (ובהתאמה – 25000 שנות אור מן הנקודה הקרובה ביותר על שוליה ו 75000 שנות אור מן הנקודה הרחוקה ביותר על שולי הגלקסיה).
    העובי בשולי הגלקסיה כה קטן שהוא כלל לא משפיע.
    זאת, כאמור, מעבר לעובדה שאפשר ללכת 100,000 שנות אור גם לכיוונים שכלל אינם במישור הגלקסיה.

  7. מיכאל, אל תשכח שאנחנו נמצאים יחסית די קרוב (כנראה) לשולי הגלקסיה, ושיש רוחב מסויים לגלקסיה (ולכן המרחק שנמדד אינו על מישור הגלקסיה), אז בהחלט ייתכן שאנו נמצאים במרחק הקרוב ל-100000 שנות אור מהערפילית, בהנחה שהיא גם נמצאת קרוב לשולי הגלקסיה.
    וכמובן, יתכן שבממר קצת "עיגלו" את המרחק. אם היה מצויין 96,000 שנות אור זה היה מקובל עליך יותר?

  8. א.בן-נר:
    אינני יודע איפה הערפילית אך ברצוני להצביע על שתי עובדות:
    אם קוטר הגלקסיה 100,000 שנות אור ואנחנו איננו נמצאים בשוליה הרי שאין בגלקסיה אף נקודה שהיא במרחק 100,000 שנות אור מאתנו.
    באופן כללי, מבנים הנמצאים במרחק נתון מאתנו נמצאים על כדור שגם אם הוא חותך את הגלקסיה הרי שאם קטרו גדול, רובו בכלל לא נמצא במישור הגלקסיה.

  9. ככל הידוע לי קוטר הגלקסיה שלנו הנו בס.ג. של כ-100,000 שנות אור. דהיינו, שהארפילית הפלניטרית 2818-NGC הנה בשוליים המרוחקים של הגלקסיה.
    או שמה הנני טועה ?

  10. מה שקובע אם ניתן לראות הוא לא המרחק, אלא הגודל הזויתי, שזה היס בין גודל האובייקט למרחק.

  11. איך אפשר לראות את זה? הרי מרחק 100 אלף שנות אור הוא עצום, איך מגיעים לזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן