סיקור מקיף

למי שייך החלל הזה?

משפטנים מנסים לעשות חוק וסדר בחלל החיצון

לוויין תקשורת. איור: shutterstock
לוויין תקשורת. איור: shutterstock

שיטוט קצר באינטרנט מגלה שפע סוכנויות המוכרות קרקעות על הירח, ואפילו על גרמי שמיים אחרים, שרגל אדם טרם דרכה בהם. תמורת פחות מ-10$ גם אתם יכולים להיות בעליו הגאים של דונם מאדמת הירח באזור נחשק, בעל נוף יפה, ולקוות שהנכדים או הנינים שלכם יזכו יום אחד לבקר בנכס, ואפילו להפיק ממנו רווחים. אלא שלתקווה להפקת רווחים, או להכרה רשמית בבעלותכם על אדמה בירח, אין תוקף משפטי, על פי אמנות החלל הבין-לאומיות. “האמנות אומרות שלא ניתן לנכס את החלל או גוף שמימי מסויים למדינה מסויימת, על דרך של טענת ריבונות על ידי שימוש או כיבוש של שטח מסויים, זה כולל את הירח, או בכל דרך אחרת. כלומר אין דרך חוקית כיום לרכוש בעלות על סביבת החלל, כולל על שטח הירח”, מסבירה עו”ד נטע פלקוביץ’, היועצת המשפטית של חברת הלוויינים ההולנדית “אייזיס” (ISIS), והחברה הישראלית הראשונה בארגון הבין-לאומי של משפטני חלל.

לא פחות מחמש אמנות בין-לאומיות מסדירות את ענייני החלל, הראשונה שבהן נחתמה כבר באלף תשע-מאות ששים ושבע, שנתיים לפני שניל ארמסטרונג היה לאדם הראשון המניח את כף רגלו על גרם שמימי שאינו כדור הארץ. האמנות לא רק אוסרות על רכישת קרקע בחלל, אלא גם על רכישת החלל עצמו. לפני כמעט ארבעים שנה חתמו כמה מדינות משווניות על אמנת בוגוטה, התובעת ריבונות על מסלול הטיסה של לווייני תקשורת, כ-36,000 ק”מ מעל הקו המשווה. בסופו של דבר הן זנחו את הדרישה, שאינה עולה בקנה אחד עם אמנות החלל.

מכרה זהב בשמיים

לפני כשנתיים הוקמה בארצות הברית חברת Planetary Resources , “משאבים פלנטריים”, המפתחת שיטות לכריית מחצבים יקרים באסטרואידים. מדענים מעריכים כי בסלעי החלל הגדולים אפשר למצוא מתכות נדירות כמו פלטינה, קובלט, טונגסטן, זהב ועוד – האוזלות והולכות בכדור הארץ, אך נחוצות מאוד לתעשיית הטכנולוגיה המתקדמת. החברה מפתחת כמה תכניות להנחית חלליות ורובוטים על אסטרואידים, לכרות את המחצבים ושלגרם חזרה אל כדור הארץ. יש אפילו תכנית שאפתנית להסיט אסטרואיד למסלול סביב הירח, כדי שיהיה זמין באזורנו. הטכנולוגיות האלה עדיין רחוקות מיישום, וייקח עוד שנים עד שתהיה להן כדאיות כלכלית, אך השאלה המשפטית כבר עומדת על כנה. אם אסור לאיש להכריז בעלות על שטח בחלל, האם מותר לנצל את משאביו? “ייתכן שמותר לנצל משאבי טבע ללא טענת בעלות”, אומרת פלקוביץ’. “מדינות צפויות ליצור הסדרים לגבי כריית משאבי טבע בחלל, כאשר ההתקדמות הטכנולוגית תאפשר זאת. ברגע שבאמת יווצרו הסדרים מחייבים, בקונצנזוס מלא, זה יהיה חוקי לגמרי”.

בסוף הביטוח משלם

בעוד שאלת הבעלות על שטחים והזכויות הכלכליות בחלל הן עדיין שאלות תיאורטיות בעיקרן, סוגיה אחרת כבר מעסיקה משפטנים על כדור הארץ – דיני נזיקין בחלל. ב-1970 התרסק לוויין סובייטי בקנדה. לא היו נפגעים או נזקים לרכוש, אבל הדלק הגרעיני שלו גרם לזיהום סביבתי. ברה”מ אמנם לא הודתה באחריות לתאונה, אבל שילמה מחצית מעלויות הטיהור. גם בשנים האחרונות היינו עדים לכמה וכמה התרסקויות של לוויינים אל כדור הארץ, וזו רק שאלה של זמן עד שאחד מהם יגרום נזק שלל ממש. “אמנת הנזיקין, המסדירה נזק שנגרם ע”י עצמי חלל קובעת שני משטרי נזיקין”, אומרת פלקוביץ. “הראשון הוא המקרה של עצם חלל הפוגע באדם או רכוש על פני כדוה”א, או במרחב האווירי, ובמקרה הזה מדובר באחריות מוחלטת”. כלומר – בעל הלוויין הוא הנושא באחריות. המצב מסובך יותר כאשר התאונה מתרחשת בחלל עצמו. בעידן שבו המסלול סביב כדור הארץ גדוש בלוויינים ובעיקר בפסולת חלל רבה, תאונות הן כמעט בלתי נמנעות. אבל כשיש שני כלי רכב, בלי חוקים ברורים של זכות קדימה, קשה מאוד לקבוע מי אשם בתאונה. לפני כמה שנים התנגש שבר של לווין סובייטי ישן בלוויין תקשורת פעיל. חברת התקשורת האשימה את הרוסים באחריות, אך אלה טענו כי אין להם שליטה על שבר הלוויין וכי דווקא חברת התקשורת היתה יכולה להסיט את הלוויין מעט ולמנוע את התאונה. בסופו של דבר, העניין הוסדר בלי הליך משפטי, וממש כמו בתאונות רכב על הקרקע, מי שנשא בעלות היתה חברת הביטוח. “במקרה של התנגשות בין עצמים מעשה ידי אדם בחלל, נדרשת הוכחת אשמה”, מסבירה פלקוביץ’. “בגלל שאין הגדרה באמנות לאשמה בחלל, ובגלל שהמקרים האלה מאוד נדירים, הנושא עדיין לא הגיע לבית משפט בין לאומי בהאג, או כל טריבונל אחר, והמקרים של נזק בעבר נפתרו בהליכים דיפלומטיים בין מדינות”.

השמיים הם הגבול

חמש אמנות החלל אמנם מסדירות כמה עניינים עיקריים, אבל הן עדיין רחוקות מאוד מהענקת בסיס חוקי של ממש לסוגיות משפטיות בחלל, מה עוד שלא כל המדינות חתומות עליהן. ישראל, למשל, אישררה רק את שלוש האמנות הראשונות. כמה גופים כמו לשכת החלל של האו”ם, COPUOS, והאיחוד האירופי מנסים לגבש עוד כללים, נוכח המציאות המשתנה, כמו למשל הפעילות הגוברת והולכת של חברות פרטיות בחלל, ולא רק מדינות. “הדין הקיים נוצר בשנות ה-60, בזמן המלחמה הקרה והוא חל גם כיום, למרות שהמציאות של הפעילות האנושית בחלל השתנתה מאוד, בעיקר בגלל פעילויות מסחריות של חברות פרטיות”, אומרת פלקוביץ’. “לכן יש חשיבות שמדינות יתנו את הדעת בנוגע להתפתחות המשפטית של התחום, הנוגעת לפעילות האנושית כולה בחלל. בנוסף, בגלל שיש יותר ויותר פעילות, צפוי שיהיו יותר סכסוכים בין מדינות, ולכן הנושא יהיה יותר ויותר משמעותי ככל שיעבור הזמן”.

בעשורים הבאים אפשר להניח שפעילות האדם בחלל תתרחב במידה ניכרת. עוד ועוד סוגיות משפטיות יצוצו כשהאדם יעבור להתיישבות קבע על מאדים ועל הירח, יקים תחנות חלל מאויישות באלפי בני אדם, וינחית חלליות במחוזות רחוקים יותר ויותר. המצב ודאי יהיה מעניין עוד יותר, כשנפגוש יצורים תבוניים אחרים, בתקווה שהם לא יבקשו להשמיד את כדור הארץ כדי לפנות נתיב חללי מהיר. ייתכן שלחייזרים יהיו מערכות חוקים משלהם, ושמלחמת העולמות תהיה בכלל מלחמה משפטית.

לכתבה המקורית באתר רשת ב’ לחצו על סמל הרקמול מתחת לכותרת להאזנה לכתבה מתוך “יומן השבוע”
קישורים נוספים:
COPUOS – ועדת האו”ם לשימוש בחלל לצרכי שלום

37 תגובות

  1. גם בגטו היהודים היו חופשיים לבחור בין תפוח אדמה רקוב לחתיכת לחם מעופש.
    כל אדם הוא חופשי באיזשהו מובן.

  2. נקודה,
    פוליקר שר פעם: “חופשי זה לגמרי לבד”. אפילו זה אינו נכון, אבל בחיי חברה נוצרים חוקים שמשפיעים על חיי החברה. אני לא מכירה חברה בת קיימה שבה אין חוקים, האם אתה מכיר כזו? בהנחה שחברה כזו לא קיימת, או לפחות לא הצליחה להתקיים פרק זמן משמעותי, באיזו חברה מבין החברות שהתקיימו עד כה אתה מעדיף לחיות שהן כולן שקולות בעיניך מבחינת החופש (הממוצע) שהן מקנות לבני האדם שמרכיבים אותן, האם למשל החופש הממוצע באירן, סין או ברוסיה הוא זהה לחופש ההמוצע שבישראל, בגרמניה או בארצות הברית?

  3. קמילה,
    התשובה שנתתי היא ריקה מדבר אחד. מחוקים.
    מי שאוהב ששולטים עליו על ידי חוקים אין לי מה לומר לו. כנראה שהוא מזן העבדים שאוהבים את העבדות והכפיפות למנהיג. אולי זה נובע מפחד לקחת לידיים את האחריות לדברים שקורים סביבינו.

    גתבת משהו נכון,שבמערכתשאין חוקים נוצרים חוקים על ידי אלו שנוהגים באלימות. והטענה שלי היא שאנו נמצאים בדיוק בתוך התוצאה הזו של שלטון שמפעיל אלימות כשמתחשק לו. והיא גדלה למימדים מפלצתיים. בכל המדינות. והיום כבר מדברים על ממשלה כלל עולמית. שזה אומר שלטון מרכזי אחד שמחסל כל מי שמתנגד לו.

  4. נקודה,
    התשובה שנתת לי היא ריקה, בעצם הפתרון שנתת לבעיה הוא לומר שאין בעיה, אבל במערכת שבה אין חוקים, נוצרים חוקים על ידי אלה שנוהגים באלימות, זה מה שקורה בטבע ואין סיבה לחשוב שהאדם ינהג אחרת (למעשה הרב המוחלט אם לא כל העדויות מההיסטוריה האנושית מראות שאנחנו חיות לכל דבר. אינך חושב שיש חשיבות לאופן שבו נפתר הקונפליקט? אם השכן שלך יחליט יום אחד שאתה לא בא לו טוב בנוף ושבעצם הוא זוכר במעורפל שסבא שלו בכלל נתן לסבא שלך את השטח בהשאלה לתקופה מוגבלת, וכעת הוא דורש שתפנה את השטח אחרת הוא מבטיח שהוא יוציא אותך בכח, ומה לעשות, לו יש יותר רובים\סכינים ממה שיש לך ודי ברור שלא תצליח להגן על עצמך ועל משפחתך. אתה מנסה לדבר על ליבו אבל הוא מסרב לדון בעניין ואתה רק מעצבן אותו עד שהוא קוטע אותך בקוצר רוח ואומר לך שיש לך עד מחר להתנדף לו מהעיניים אם אתה לא רוצה לראות את משפחתך נרצחת לנגד עינייך. לאבד את השטח פירושו חיי עוני ונדודים מלאי סכנות לך ולמשפחתך (אישתך יפה מאוד ואתה יודע שהשכן שלך הוא לא המנייאק היחיד באזור). באיזה מבין שני הפתרונות תעדיף שהקונפליקט ייפתר? לעזוב את ביתך ורכושך או להירצח בנסיון להתגונן או שאתה חושב שאם תסמוך על ההשגחה העליונה אלוהים כבר יבוא אליו בחלום ויודיע לו שזה לא יפה ושככה לא מתנהגים?
    אשאל אחרת, הרבה אנשים בעבר ובהווה סבורים שניתן לקיים חיים ללא שלטון מרכזי, יש אפילו זרם כזה שנקרא תרבות הרשת. אני לא מכירה אף חברה שהצליחה לקיים אורח חיים שכזה לאורך זמן סביר (נגיד כ-100 שנים) למרות שרבים ניסו. האם אתה מכיר חברה שכזו? אם לא, מדוע לדעתך לא התהוותה חברה שכזו למרות שהרבה אנשים מאמינים בסוג כזה של חברתיות וחלקם אפילו ניסו לממש אותה?

  5. גם אני רוצה להשתתף במסע להבנת הנקודה.

    נקודה, אני לא מאמין שאתה מאמין בטוב הלב של האדם. הרי ברור שללא חוקים יהיו קבוצות אחרות שישליטו טרור הרבה יותר נוראי מאשר המצב הקיים.
    אני חושב שאתה מבטא אך ורק את המצב האוטופי והפנטזיות שלך ולא באמת חושב שבני האנוש יצליחו לחיות ללא חוקים מסוייים ואכיפה. גם אני הייתי מעדיף לו לא היה צורך בזה אך לצערי ולדעתי האדם לא חכם מספיק להבין זאת וכן תאב בצע ולא מסתפק בקיים.
    הצודק אנוכי?

  6. נקודה

    בוא אספר לך על איזור מסויים בדרום אמריקה ששם אין משטרה. הסיכויים שלך להרצח שם הם מעל 50%.

    בוא אספר לך על שביתת משטרה קצרה שאני זוכר – במהלך שביתה של מספר שעות בעיר גדולה בצפון אמריקה: נשדדו 6 בנקים, נישדדו מעל 100 חנויות, הוצתו תריסר שריפות ונגרם נזק של מיליוני דולר.
    רק החזרה בכוח של המשטרה לעבודה עצרה את הנזקים.

    אני ממליץ לך ללמוד מעט על העולם ועל האדם לפני שאתה פולט כאלה שטויות. ההמלצות שלך הם אידיוטיות.

  7. אני ממליץ לך לא לפחד לחיות בין בני האדם כמות שהם.
    ואני ממליץ לך לרצות להיות חופשי ולא תחת שלטון של מישהו אחר. גם אם זה גורם לך להרגיש טוב.

  8. נקודה,
    כלומר אתה היית מעדיף שכל אחד יפעל על פי מיטב הבנתו ורצונותיו?
    ומה יקרה במקרים של ניגודי אינטרסים? הרי לא כל בני האדם חביבים ונחמדים זה לזה, ומכבדים פרטיות, רכוש ואפילו את הזכות שלך לחיות. מה הפתרון לדעתך במצבי קונפליקט?

  9. אני חושב שנכסמתי… אני לא מצליח לשלוח הודעות משום מה ושני הודעות יחסית מפורטות (לא מאוד ארוכות אך גם לא קצרות) נעלמו… וממש אין לי חשק לרשום אותם שוב.

  10. MouthHole
    אני מסכן את כל כספי ופותח מפעל מאוד מצליח. הוגן אומר שאני ארוויח טוב על הסיכון והמאמץ. צודק אומר שאני המחליט מה יקרה להון שהרווחתי. שיוויוני אומר, נניח, שכל אחד תורם מה שהוא יכול ומקבל מה שהוא צריך.

  11. נקודה,
    האם תהיה מוכן להציע כאן מודל משלך לניהול חברת בני אדם בו תוודא למשל שלא מתפתחת תת קבוצה של בעלי כח שעשויים להשתמש בו לרעת שאר הקבוצה? אם אני מבינה נכון זהו אחד מהדברים שמפריעים לך מאוד בצורת התנהלות החברה הנוכחית, האם אני מבינה נכון?

  12. ניסים, קודם כל תגדיר הוגנת, תגדיר צודקת (שיוויונית אני חושב שזה ברור). ואז אגיד לך אם זה מעניין 🙂

  13. MouthHole
    חברה לא יכולה להיות גם צודקת, גם הוגנת וגם שיוויונית. תחשוב על זה קצת ואשמח להרחיב אם זה מעניין.

  14. נסים,
    אין לי וויכוח. אני רק ניסיתי להסביר את הנקודה של מר נקודה כפי שהבנתי אותה, ואתה חייב להודות שיש אמת מסויימת בדבריו..

    כמובן שחייבים מערכת חוקים, אך שלנו רחוקה מאוד מהאידיאל.
    הוכחה:
    נאמר שבן אנוש (נקרא לו אדם) נולד בארה”ב (רק כי אתה ציינתה אותה בתור דוגמא), לפי החוקה יש לו שיוויון הזדמנויות שווה וכן הוא שווה בפני החוק נכון? אז זהו שלא בדיוק. זה תלוי לאיזה משפחה הוא יוולד, אם יוולד למישפחה ענייה, הסיכוי שלו לשנות את מזלו ולהפוך לעשיר הוא פחות מאחוז. לעומת אם אדם היה נולד למשפחה עשירה- כניראה שהיה נשאר עשיר וסיכוי מאוד נמוך שהיה נהפך לעני. למעשה עושר ויכולת עוברים בירושה. זו עובדה. וכול שהזמן עובר כך המשפחות העשירות מתרחקות מהעניות ונוצרים פערים יותר גדולים.
    ולכן נקודה צודק שישנם קבוצות קטנות ששולטות ברוב המשאבים של העולם…

    לחץ על השם שלי בשביל עוד נתונים שיוכחי שאנו לו נמצאים בחברה אידיאלית…

  15. MouthHole
    אני מציע לך, ולכל אחד, לקרוא את הצהרת העצמאות של ארה”ב. כתוב שם, בין היתר כך: לכל אחד זכות לחיים, לחופש ולחיפוש אחר האושר – כדי לשמור על זכויות אלה האדם הקים לעצמו מערכת שלטון.
    אתה בין? בדמוקרטיה, האזרחים קובעים את צורת השלטון כך שתשמור על הזכויות הבסיסיות ביותר.

    עוד נקודה: האדם לא יכול להתקיים בעולם של מחסור ללא מערכת שלטונית – ואסביר. כשהיו מעט מאוד אנשים אז כל אחד יכול עשות מה שהוא רוצה בלי להשפיע על האחרים. גם אז, זה לא מדוייק, ואפילו בקהילה הכי קטנה יש צורך במערכת חוקים. גם אצל ברדלס עם 2 גורים על שטח עצום, עדיין יש מערכת חוקים נוקשה שנועדה לאפשר לאם לגדל בבטחה את גוריה וללמד אותם איך לשרוד (למשל – האם אומרת לגורים לא להתרחק מהמאורה בזמן שהיא יוצאת לצוד).
    כדי להבין את הצורך בחוקים במצב של מחסור – קרא על the tragedy of the commons של גרט הרדין.

    נקודה הוא, בעיני ילד מפונק, מהדור הנוכחי של “מגיע לי”.

  16. ניסים, אני חושב שנקודה מסתכל על הכל ממבט גבוהה יותר, לא כישראלי או יהודי אלא כבן אדם. ואז הוא צודק.
    הוא (אנחנו) נולד כאן, אמרו לו שיש לו אוייבים, אמרו לו שיש לו חובות, אמרו לו שיש לו תשלומים ושהוא לא יכול להתיישב היכן שהוא רוצה…למרות שהוא חיה ילידת כדור הארץ. וכל זה למה? כי ישנם חזקים יותר ובעלי שליטה…

  17. אעתה מקשיב למה שרוצים שתקשיב ואתה לא יכול להקשיב למה שלא רוצים שתקשיב. זה נקרא שטיפת מוח.
    ואני באמת לא מבין על מה הויכוח. האם אתה טוען שלשלטון אין כוח או מה?

  18. נקודה
    לא, אף אחד לא שטף לי את המוח. אני פשוט מקשיב למה שאומרים האויבים שלי, ומסתכל על המעשים שלהם. איך אומרים, כשתגדל תבין.

    אתה כותב שהשלטון גרם לכך שאדם מפחד לעבור על החוק. ואני שואל, איזה בן אדם עלוב נפש לא עובר על החוק כי הוא מפחד?

  19. צבי

    תודה על ההבהרה. חבר טוב שלי ראה את הספר בחנות ספרים ועיין בו, הספר מצא חן
    בעיניו והוא המליץ לי לקרוא אותו. לאור כל התגובות שהופיעו כאן התחלתי לפקפק בהמלצה
    הזו שכן חברי לא קרא את הספר. עכשו אחרי שקראתי את תגובתך אני מבין שאין הרבה קשר
    בין התגובות כאן לספר עצמו, שהוא על פניו ספר מענין שבהחלט לא נכתב ממניעים אנטישמיים.

  20. ניסים,
    שטפו לך את המוח שישראל נמצאת בסכנה קיומית אמיתית.
    אבל לא על ההפחדה הזאת אני מדבר. זאת הפחדה שנועדה בעיקרה להסיח את דעת הקהל מהשחיתות השלטונית.
    אני מדבר על כך שאדם פוחד לעבור על החוק (לדוגמה לא לשלם מיסי ביבי) שהשלטון קבע כי לשלטון יש כוח (משטרה צבא וכו’) שהוא יכול להפעיל.
    כך באותה מידה, אלו שלקחו ויקחו בעלות על החלל זה לא אני ואתה אלא אותם חזקים שיכולים לעשות מה שמשתחשק להם.

  21. שיקנו כמה שרוצים רק שלא ישכחו לשלם ארנונה, מס השבחה, מס שמירה, מס רכישה, מס קניה, מס על אי שכרה, מע”מ ומס סיגריות. ואנא ושלא ישאירו תינוק ברכב עם חלונות סגורים

  22. שיעשו אמנות כמה שהם רוצים. 99.999% מבני האדם מעולם לא חתמו על האמנות האלו.
    לאף אחד אין בעלות לא על אדמות בכדור הארץ ולא על אדמות מחוץ לכדור הארץ.
    הדבר היחיד שיש זה הפחדה אלימות וטרור שהשלטון מפעיל. לשלטון יש כוח. ובטבע הכוח מדבר.
    “בעלות” על דבר במובן זה היא היכולת להעמיד בסכנה מישהו שינסה להשתלט על אותו דבר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.