מי מחזיק בזכויות על הגנום האנושי?

יוחמרו התקנות לרישום פטנטים על גנים

מאת תמרה טראובמן

השימוש באלפי גנים שזוהו על ידי חברות מסחריות מוגבל מכיוון
שאלו רשמו אותם כפטנטים. כל זאת קרה זמן רב לפני שסיימו
החוקרים לפענח כמעט את כל הגנום האנושי. חברות פרטיות,
אוניברסיטאות ואפילו גופים פדרליים אמריקאיים רשמו פטנטים על
גנים אנושיים וגנים מצמחים ומחיות. יצוין שבישראל נרשמו כמה
עשרות פטנטים כאלה.

מדיניות משרד הפטנטים האמריקאי, המאפשרת לרשום פטנטים בצורה
חופשית וקלה, עוררה ביקורת קשה בארה"ב. העיתון "לוס אנג'לס
טיימס" פירסם מאמר מערכת חריף שתקף את מדיניות המשרד. כיום,
בעזרת מכונות חדשות ומהירות החברות מזהות רצפי ד-נ-א, וממהרות
לבקש לרשום עליהם פטנט. זאת, מבלי לדעת כלל מה תפקיד הגן
שזיהו. בעקבות הביקורת, מתכוון משרד הפטנטים להחמיר את הדרישות
לרישום פטנטים על גנים.

ואולם, המבקרים אומרים שעצם הרעיון לרשום פטנט על גן אינו אתי.
"גן אינו המצאה, אלא משהו שקיים בטבע ושייך לאנושות", אומר ד"ר
איתן פרידמן, מנהל היחידה לייעוץ אונקו-גנטי בבית החולים
"שיבא". "מונופול על חלק מגוף האדם הוא דבר בלתי מתקבל על הדעת
בעיני".

לפי תקנות משרד הפטנטים האמריקאי, אפשר לרשום פטנט על גילוי
חומרים טבעיים, כמו פניצילין, בתנאי שהאדם מוסיף להם משהו משל
עצמו. בידוד חומר טבעי או הסבר על אופן פעולתו מספיקים כדי
לרשום עליו פטנט.

מבחינת החוק, הד-נ-א הוא כמו כל מולקולה כימית אחרת. במשרד
הפטנטים האמריקאי רשומים היום פטנטים על כ-6,000 גנים, מתוכם
למעלה מאלף גנים אנושיים.

המבקרים אומרים שלוקח זמן רב לגלות לאיזו חברה שייך איזה גן.
מצב זה עלול להביא לכך שחברות תרופות יימנעו מפיתוח תרופה
חדשה, מכיוון שהן יחששו מהאפשרות שחברת תרופות אחרת כבר החלה
בהליכי רישום פטנט.

יש הסבורים שרישום פטנטים דווקא מעודד פיתוחים חדשים ומגביר את
התחרות. "פעם זה היה טריוויאלי להניח שמה שיש בגוף שייך לכולם,
אבל היום הגישה הזאת היא די נאיבית", אומרת עו"ד נעמה ויצ'נר
מהמרכז לבריאות, משפט ואתיקה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת
חיפה.

לדברי ויצ'נר, היכולת שלנו להשתמש בפיתוחים המבוססים על גנים
היא תוצאה של מחקר וכסף. "זו היתממות מסוימת להגיד, אוקיי,
מצאתם, גיליתם, פיתחתם – עכשיו השימוש הוא של כולם".

בחברת "אפימטריקס", המייצרת שבבים המכילים ד-נ-א, אמרו בעבר
שרק מחזיק פטנט אחד אסר עליהם להשתמש בגן שלו לייצור השבב. רוב
מחזיקי הפטנטים מעוניינים שגם אנשים אחרים יחקרו את הגנים שלהם
בתקווה שהבנה טובה יותר תוביל לפיתוח תרופה, ממנה יעשו את הכסף
הגדול.

לפי ההנחיות החדשות של משרד הפטנטים – עליהן הוחלט כתגובה
לביקורת שהושמעה נגד מדיניות המשרד – חברות לא יוכלו לרשום
פטנטים על קטעי גנים, אלא רק על השימושים שאפשר להפיק מהם, כמו
בדיקות לאבחון גנטי ותרופות.

מכיוון שגנום האדם פוענח כמעט במלואו והופקד בבסיס נתונים
ציבורי באינטרנט, רצף ד-נ-א אינו יכול להיחשב עוד לתגלית חדשה.
כך טוענת תמר גלילי, עורכת פטנטים במשרד עורכי הדין
ריינהולד-כהן ושות'. עם זאת, חברות עדיין יוכלו לרשום פטנטים
על מוטציות בד-נ-א. כך למשל, גן שבצורתו הפגומה יכול לגרום
לסרטן שד, ואפשר להשתמש בו לאבחון גנטי – יוכל להירשם כפטנט.

הסוגייה המכרעת היא איזה חלק מתפקיד הגן צריך להיות ידוע כדי
לאפשר רישומו כפטנט. עד עכשיו חברות יכלו לרשום פטנט על גן
מבלי לדעת את תפקידו, למשל, אם טענו שהגן יוכל לשמש כאמצעי
בדיקה לגנים אחרים.

חברת "- "Human Genome Sciences אחת מהחברות שרשמו הכי הרבה
גנים כפטנטים – קיבלה באחרונה פטנט על גן האחראי על חלבון
שמשמש כ"שער הכניסה" של נגיף האיידס לתא. החברה לא ידעה זאת
כאשר ביקשה לרשום עליו פטנט, ותפקיד הגן התגלה רק מאוחר יותר
על ידי חוקרים אחרים. אלה בדקו אדם בשם קרל פוקס שחי במשך שנים
עם חברו, נשא איידס, אבל לא נדבק בנגיף. תפקיד הגן התגלה בזכות
בדיקת דגימת הד-נ-א של פוקס, וכעת גם הוא תובע זכויות על
הפטנט.

שאלה נוספת שהתשובה עליה עדיין אינה ברורה, היא מה מידת ההגנה
שמספק רישום הפטנט לחברה. האם כל חברת תרופות שתפתח, למשל,
תרופה שתפעל על שער הכניסה של נגיף האיידס תזדקק לאישור
מ-"?"Human Genome Sciences

אמנם הסבירות לכך נמוכה ביותר, אבל קיימת אפשרות עקרונית,
שחברה שרשמה פטנט על גן שמצאה, תמנע פיתוח תרופה על בסיס אותו
גן. תמר גלילי אומרת שהטכנולוגיה התקדמה בקצב מהיר יותר
מהחוקים, ושהעניין יוכרע לבסוף בבתי המשפט.

לפני שבועיים הוגשה תביעה מסוג זה לבית המשפט הפדרלי בסקרמנטו
על ידי חברת "קירון". החברה טוענת שחברת "ג'ננטק", שפיתחה את
התרופה לסרטן השד הרספטין, הפרה בצורה "מכוונת וזדונית" פטנט
של קירון על גן עליו מבוססת פעולת ההרספטין. קירון דורשת חלק
מהכנסותיה של ג'ננטק מהתרופה, שהגיעו ברבעון הראשון של השנה
הזאת בלבד ל-68.7 מיליון דולר, לפי ג'ננטק. פסיקת בית המשפט
במקרה תהווה, קרוב לוודאי, תקדים לעוד מקרים רבים אחרים.

השלב הבא: הבנה של תפקידי הגנים

הרבה חברות דווקא שמחות על הנהלים החדשים שקבע משרד הפטנטים
האמריקאי, לפיהן אי אפשר יהיה לרשום פטנטים על קטעי גנים, למעט
מוטציות, אלא רק על השימושים שאפשר להפיק מהם. לפי ד"ר מיכל
פרמינגר, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת הביו-אינפורמטיקה
"קומפיוג'ן", "זה רק אומר שהאנליזה של הנתונים הופכת להיות
יותר חשובה, זה יכריח את האנשים לעבור לשלב הבא של הבנה עמוקה
יותר של תפקידי הגנים".
"קומפיוג'ן" היא חברה העוסקת בפיתוח כלים לניתוח כמויות המידע
העצומות המתקבלות מפיענוח הגנום, כמו כאלה המשמשים לזיהוי
גנים. החברה רשמה בעצמה פטנטים על כמה עשרות גנים.
{הופיע בעיתון הארץ, 2/7/2000{

אתר הידען היה עד שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן