"העיר הלבנה" בת"א – אתר מורשת עולמית

העיר ההיסטורית של תל אביב – הכוללת מרקמים, מתחמים ומבנים במרכז העיר שהוקמו בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי באדריכלות ("באוהאוס") – נמנית על שמונה המתחמים המודרניים בלבד, שהוכרזו עד כה לשימור ברחבי העולם.

בניינים בסגנון באוהאוס בתל אביב, אתמול. ההכרזה היא מעשה הכרה בינלאומית רשמית בייחודה של תל אביב כמייצגת בצורה מובהקת את אדריכלות הסגנון הבינלאומי

ת"א היא האתר המודרני ה-8 שעליו מכריזה אונסק"ו כמיועד לשימור

הישג יוצא דופן לישראל באו"ם: מועצת אונסק"ו – ארגון האו"ם לענייני מדע, חינוך ותרבות – הכריזה אתמול בישיבתה השנתית, בפריס, על "העיר הלבנה" של תל אביב כאתר מורשת עולמית המיועד לשימור. העיר ההיסטורית של תל אביב – הכוללת מרקמים, מתחמים ומבנים במרכז העיר שהוקמו בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי באדריכלות ("באוהאוס") – נמנית על שמונה המתחמים המודרניים בלבד, שהוכרזו עד כה לשימור ברחבי העולם. ההכרזה על תל אביב התקבלה פה אחד במועצת אונסק"ו, שבה חברות 21 מדינות, וזכתה למחיאות כפיים של כל הנוכחים, כפי שסיפר מהנדס העיר תל אביב, האדריכל דני קייזר, שנכח בדיון. לדברי קייזר, "ההכרה העולמית בחשיבותה האדריכלית של תל אביב, בשילוב התוכנית לשימור מבנים שנמצאת כעת בדיון, עשויה להביא תיירות ולעודד השקעות בתל אביב, כפי שקורה באתרים אחרים בעולם שהוכרזו כאתרי מורשת, רובם אתרי עתיקות." לצד קייזר, תל אביב יוצגה בדיון בפאריס על ידי סגן ראש העיר, דורון ספיר והאדריכל מייק טרנר, שהיה מעורב בהגשת ההצעה לאונסק"ו בענין הכרזה על תל אביב כאתר מורשת. הנציגים הישראלים פעלו כדי לשכנע את חברי המועצה לתמוך בבקשה. באותו מעמד, הציגה משלחת מהרשות הפלשתינית בפני מועצת אונסק"ו את בקשתה, להכריז על העיר העתיקה בירושלים כעל אתר מורשת בסיכון. לדברי קייזר, החליטה המועצה לדחות את ההחלטה בעניין למועד אחר. ההכרזה על "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית, היא למעשה הכרה בינלאומית רשמית בייחודה של תל אביב, כמייצגת בצורה מובהקת את אדריכלות הסגנון הבינלאומי, הן בשל מבנים אופייניים לסגנון כאלו הקיימים סביב כיכר דיזנגוף, והן בגלל המבנה העירוני האופייני שתוכנן בשנות ה-20 על ידי מתכנן הערים הסקוטי, סר פטריק גדס.

באופן ייחודי לתל אביב, נבנו לאורך רחובותיה במהלך שנות ה-30, מאות מבנים שתוכננו על ידי אדריכלים בוגרי בתי ספר לאדריכלות באירופה, בהם גם בית הספר "באוהאוס" בגרמניה, ואדריכלים שעבדו אצל מחוללי האדריכלות המודרנית, כמו לה קורבוזיה ומיס ואן דה רוהה. על האדריכלים המפורסמים שעבדו באותן שנים בתל אביב נמנים דב כרמי, זאב רכטר, אריה שרון, יוסף נויפלד, סם ברקאי, ואחרים.

הכרזת מועצת אונסק"ו חלה באופן כללי על שלושה מתחמים: האחד משתרע בין שדרות בן גוריון, שדרות בן ציון ורחוב אבן גבירול, אשר במרכזו כיכר דיזנגוף, אזור החופף בערך את תוכנית גדס; השני – לב העיר, הכולל את שדרות רוטשילד, מרחוב נחמני ועד תיאטרון הבימה, כולל הרחובות הסמוכים; השלישי – "מתחם ביאליק", הכולל את הרחובות ביאליק, הס, אידלסון ועוד. באזורים אלו נמצאים רוב המבנים הנכללים בתוכנית השימור העירונית. לפני כשבועיים התחייבה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בת"א, להגביל בנייה חריגה במתחמים הנמצאים באזורים אלו, עד אשר תאושר התוכנית לשימור מבנים, שכיום, נמצאת בהפקדה בוועדה המחוזית. לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות והן נדונות בימים אלו לפני חוקר ממשרד הפנים.

חרף ההישג, לא ברור מה תהיה השפעתה של ההכרזה שהתקבלה באונסק"ו על אישור תוכנית השימור. ייחודה של תל אביב הוא במקבץ ראשון וגדול מסוגו, הכולל מבנים בסגנון הבינלאומי, כפי שטען לראשונה, בשנות ה-80, דר' מיכאל לוין, היסטוריון האדריכלות. בתערוכה שאצר במוזיאון תל אביב ב-1984, הציג לוין את שכיות החמדה של "העיר הלבנה" (שמה של התערוכה), והסב את תשומת הלב לחשיבות ההיסטורית וליופי הרב שלהן, אשר נשכח והועם בשל אחזקה לקויה, סגירת מרפסות ותוספות בניה אחרות. "תוכנית לב העיר", שהוכנה באותן שנים על ידי מכון אורבני בראשות האדריכל אדם מזור, סימנה את תחילת המודעות לשימור המבנים והעניקה לה מעמד תחוקתי. מראשית שנות ה-90, קידמה עיריית תל אביב הכנת תוכנית כללית לשימור, על ידי אגף השימור שבראשו עמדה עד לאחרונה, במשך כמעט עשור, האדריכלית ניצה סמוק. לפעילותה בהכנת תוכנית השימור ובמאבקיה "מבית לבית" על איכות השימור, (למגינת לבם של רבים בתל אביב, לרבות תושבים, בעלי נכסים ואנשי נדל"ן) יש חלק נכבד הן בשימור עשרות מבנים בשנים האחרונות, והן בזכייתה של תל אביב בהכרזה הנכספת.

אדריכלות הסגנון הבינלאומי בתל אביב זכתה לראשונה בהכרה בינלאומית נרחבת באמצע שנות ה-90, לאחר כנס שהתקיים בעיר ב-1994 בהשתתפות מאות אדריכלים וחוקרי ההיסטוריה של האדריכלות, שהגיעו מרחבי העולם. בעשור שחלף מאז, התפרסמו ספרים רבים על תל אביב, שהצביעו על יופיים של המבנים המודרניים, אך גם על מצבם העגום. הכרזת אונסק"ו אינה מבטיחה כסף לשימור ואין לה מעמד תחוקתי. ללא הסכמה ציבורית על חשיבות השימור וללא תמיכה ממשלתית, תישאר ההכרזה על הנייר בלבד.

אסתר זנדברג
ניסוח ועריכה: ח. י. גליקזם, תרגומים וכתיבה טכנית

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן