מהפכת המידע הואינטרנט עשו דברים גרועים מאוד לאיגודים המקצועיים בעולם ולעובדים שהם מייצגיםסבור ד”ר אביעד בר חיים, מהמחלקה מהמחלקה לניהול וכלכלה של האוניברסיטה הפתוחה, שהשתתף ביום עיון בנושא “כסף אמיתי בעולם הוירטואלי”.
יהודה קונפורטס, מערכת DailyMaily, אנשים ומחשבים
מהפכת המידע והאינטרנט השפיעה רבות על התרבות ואורח החיים בעולם המערבי. אחת השאלות המעניינות ביותר היא כיצד נתפסת מהפיכת המידע של האיגודים המקצועיים בעולם, אותם איגודים אשר באופן מסורתי תפקידם לשמור על מעמדו של העובד השכיר ולוודא שתנאי עבודתו, שכרו ומקור מחייתו לא נפגעים בגלל חידושים טכנולוגיים אלו או אחרים. במאה הקודמת וגם במאה הנוכחית, נרשמים לא מעט סיפורים על מאבקי כוח שמנסים ארגוני עובדים גדולים למנוע כניסת ציוד חדש.
לדעתו של ד”ר אביעד בר-חיים, מהמחלקה לניהול וכלכלה של האוניברסיטה הפתוחה, מהפכת המידע והאינטרנט הן בשורות רעות לאיגודים המקצועיים, ועשו להם דברים רעים בעידן התחרות והגלובליזציה, כאשר גרמו לשקיעת יחסי העבודה הקיבוציים, שהנם אחד המכשירים המרכזיים של האיגודים המקצועיים ב- 150 שנה של מאבק. ברוב העולם יש ירידה של עשרות אחוזים במספר החברים באיגודים מקצועיים.
ד”ר בר-חיים השתתף בכנס מיוחד במינו בנושא “כסף אמיתי בעולם הוירטואלי” שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטה הפתוחה. הכנס אורגן על ידי מרכז צ'ייס ושה”ם – המרכז לשילוב הוראה מרחוק, בשיתוף עם המחלקה לניהול וכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. ד”ר בר-חיים ציין כי עידן המיחשוב אפשר למעסיקים להתחזק, “העבודה הופכת לסחורה. בנוסף מתרבה העבודה הזמנית, בהעדר זכויות ותנאים מעבר למינימום בחוק”.
נרדמו בשמירה?
אבל בניגוד למה שניתן לחשוב ד”ר בר-חיים אינו מטיל את האחריות לצד אחד, על המעסיקים, אלא בא חשבון די נוקב עם האיגודים המקצועיים בעולם, או יותר נכון עם אלו שמנהיגים אותם. בגדול, האיגודים המקצועיים מגיבים באיחור על מהפכות טכנולוגיות ומפסידים למעשה את הרכבת שכבר יצא לדרך, הוא מציין. בהמשך דבריו הסביר ד”ר בר-חיים שאין להתפלא על כך מאחר ואין זו הפעם הראשונה שאיגודים במערב לא מספיק עירניים.
“כך היה גם במהפכה התעשייתית הראשונה”, אמר ד”ר בר-חיים, “בראשית המאה ה- 20 הגיבו האיגודים באיחור למהפכה הניהולית בשיטות הקיימות עד היום, ובאמצע המאה ה-20 הגיבו באיחור על גילוי הגורם האנושי בעבודה, תפישה בה השתמשו המנהלים והמעסיקים, ולא האיגודים. אחרי מלחמת העולם השניה התמסדו האיגודים, והשליטו משטר של יחסי עבודה הקיבוציים. שוב הם נרדמו בשמירה, לא שמו לב למהפכת ההיי-טק, ונמשכה החשדנות כלפי הטכנולוגיה באשר היא כגוזלת פרנסה”.
“העולם נכנס למהפכת המידע והגלובליזציה, והאיגודים המקצועיים המשיכו לנוח על זרי הדפנה של דפוסי יחסי העבודה הממוסדים”, התריע ד”ר בר-חיים. “הם לא שמו לב לשינוי בכוח העבודה: יותר צעיר ומשכיל, הרבה מהגרי עבודה, רב-תרבותי, חסרי מודעות חברתית ופוליטית, ניידים ובלתי מוגנים לחלוטין. נוצר ענף שלם של שירותים ששירותי מידע הם רק חלק ממנו”.
הפספוס הגדול
הפספוס הוא גדול שבעתיים משום שברור שמהפכה טכנולוגית לא מחייבת פיטורים של עובדים, וברוב המקרים במרבית המפעלים היא הביאה לשדרוג מעמדם של העובדים ולשינוי באיכות חייהם בסביבת העבודה, אבל לא רק זאת. ד”ר בר-חיים סבור כי העובדים המיוצגים על ידי האיגודים המקצועיים, יכולים לרתום את מהפכת המידע לטובתם.
“האם הם עושים זאת? לא בטוח”, אמר ד”ר בר-חיים, שהציג מספר טיפוסים של איגודים מקצועיים ביחס לטכנולוגיית מידע “הנודדים ללא כיוון במדבר הדיגיטלי”. שמעו על אינטרנט וטכנולוגיית מידע. קונים ברזלים, תוכנה ורשתות תקשורת, אבל לא יודעים מה עושים עם זה. המעשיים – מנצלים מחשבים ומידע לצרכים שוטפים, אך ללא ראייה עתידית. מגיבים ולא יוזמים. הנקודה המעניינת ביותר היא כיצד יראו האיגודים המקצועיים בעוד 20 – 30 שנה. הוא משוכנע כי אין מנוס מממודל סייבר-איגוד מקצועי – Cyber Union, שנמצא בחיתוליו, ואמור לספק ראייה לעתיד, חידושים, שירותים, ומסורת.
עידן ה-Cyber Union
“”כל זמן שאיגודים מקצועיים לא יבינו שהם צריכים להפוך את תעשיית המידע לכלי פוליטי, היא תהיה בידי המעסיקים ותשמש אותם”, אמר ד”ר בר-חיים, שציין כי נוכח הפיגור לאורך השלבים בהיסטוריה, והעובדה כי האיגודים בכל זאת סגרו כל פעם את הפער והשיגו הישגים; הרי יש לצפות לתגובה מאוחרת, אך אולי לא פחות אפקטיבית, באימוץ טכנולוגיות אלה למשימות הקבועות של חבריהם. לידיעת ח”כ עמיר פרץ .
אריה סקופ
המתכון לניהול נכון של אנשים
הכנס באוניברסיטה הפתוחה אירח גם את פרופסור אריה סקופ, לשעבר מנכ”ל ויו”ר מיקרוסופט ישראל, שזו הפעם הראשונה שהירצה תחת הקריירה החדשה שלו במכללת שנקר, עם התואר לשם כבוד. המסקנה העיקרית של סקופ, על סמך נסיונות רב השנים בניהול היא :”אנשים הם חומר הגלם של ההיי-טק, ולכן משקיעים בהיי-טק בניהול אנשים. מי שלא יודע לנהל אנשים, הצלחתו כמנכ”ל מוטלת בספק”, אמר סקופ. “כדי להצליח חברה צריכה מוצר יוצא דופן, היכרות עם הלקוחות, ומצוינות תפעולית. בהיי-טק, 'תפעול' פירושו תפעול אנשים. החלק הכי חשוב בניהול אנשים הוא יצירת תרבות ארגונית. קשה להגדיר מה זה, אבל מזהים את זה כשנכנסים לארגון”, אמר סקופ. “חשוב שתרבות ארגונית תיווצר בימים ראשונים של חברה, כי קשה לשנות את זה בהמשך. חלק מתרבות ארגונית היא יצירת חזון וערכים”.
סקופ אמר כי המנהל הוא זה שמנהל את האנשים בארגון, ומשאבי אנוש מספקים להם שירותים. “לא תמיד ברור ההבדל ביניהם, ובמקרים רבים למשאבי אנוש מפריע לייצר משהו חריג, כדי “לא לשבור את התקדים”. בהתייחסו לערכי חברות היי-טק אמר סקופ כי הן מתמקדות בכמה נקודות עיקריות: יושר, אמינות, תשוקה לעבוד עם לקוחות, שותפים וטכנולוגיה, ביקורת עצמית, מחויבות למצוינות ושיפור עצמי. ולבסף סיפק סקופ טיפ למנהל המתחיל :”בכל שנה פטר 5% מהעובדים שהם בתחתית הרשימה מבחינת ייעול ותרומה. כולם ידעו זאת שבסוף השנה מספר עובדים מסויים יילך הביתה ואז תמיד יש את המתח של העדר רצון להיות ברשימה זו. סקופ, שאמר כי לא המציא את השיטה הזו, אלא למד אותה מג'ק וולש מג'נרל אלקטריק, שנהג לפטר 10% מהעובדים, ציין: גם הפיטורים צריכים להיעשות בכבו ובזהירות .”מעולם לא פיטרתי מישהו ואמרתי לו שהוא לא מבין כלום והוא גרוע. הסברתי לו שהתפקיד הזה לא מתאים לו וזה בסדר גמור ויכול להיות שיש תפקידים אחרים במקומות אחרים שמתאימים לו ואין הוא צריכים לחוש בפגם מסויים”, אמר סקופ.
דובר אחר בכנס, ד”ר אריה נחמיאס, ראש המחלקה לניהול וכלכלה באו”פ, אמר כי שבעוד ההתפתחות הטכנולוגית הרחיבה את יכולות הפרט, עדיין הידע המקצועי האמיתי בנושאים פיננסיים צריך להיות הבסיס האמיתי לקבלת החלטות. ד”ר נחמיאס ציין כי אנו חיים בעידן של מסחר וירטואלי ומקוון לחלוטין, והדוגמה הכי טובה היא הבורסה לניירות ערך. לדבריו, אתרי הבנקאות האינטרנטית התפתחו מאוד, הן ברמת עדכון הפרט בחשבונות שלו, ביצוע פעולות, תשלומים, הפקדות, השקעה בקרנות, קבלת מידע פיננסי ועוד. הוא ציין כי בנקאות אינטרנטית ממשיכה להיות אחד תחומי האינטרנט בעלי שיעור הצמיחה הגדולה ביותר.
“הפעילות האינטרנטית הובילה לקיטון בהוצאות הפעילויות הבנקאיות ולרווח, תוך מתן ריביות עדיפות, עמלות מופחתות, הקלה בנושא עמידה בתור ללקוחות, ומידע בנקאי ברשת המאפשר להשוות שירותים ותעריפים”.
ד”ר נחמיאס דיבר גם על ממד הסיכון בשימוש בטכנולוגיות, והציג את אשליית הידע: “שפע המידע והעושר האדיר, עלול להוביל לביטחון יתר ומצב של מלכודת אשליית הידע, כשהפרט עשוי לשנות קריטריון החלטה עם תחושה שיש לו יכולת בחירה בין נייר ערך אחד לאחר, למרות שזה לא כך. התוצאה: פעולה ספקולטיבית יותר, סיכונים רבים יותר, פגיעה בתועלת האישית והעלאת התנודתיות בשוק ההון”. את הכנס באוניברסיטה הפתוחה פתחה ד”ר ניצה גרי, המחלקה לניהול ולכלכלה ומרכז צ'ייס, שדיברה על כלכלת קשב, נושא מרתק בפני עצמו. עליו נרחיב את הדיבור באחד המדורים הבאים.
