סיקור מקיף

מהו מדע?

מאמר זה מיועד לאלה שהמושג “מדע” אינו ברור להם די הצורך. על כן, ההסבר המובא כאן הינו הסבר אינטואיטיבי, מנוסח בשפה קלה ואינו כולל מושגים קשים. אין כוונת מאמר זה להגדיר באופן פורמאלי מהו מדע. לכן, אם חטאתי פה ושם בשטחיות, עשיתי זאת רק כדי לקיים את מצוות

חיים פ.

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/whatisscience.html

מאמר זה מיועד לאלה שהמושג “מדע” אינו ברור להם די הצורך. על כן, ההסבר המובא כאן הינו הסבר אינטואיטיבי, מנוסח בשפה קלה ואינו כולל מושגים קשים. אין כוונת מאמר זה להגדיר באופן פורמאלי מהו מדע. לכן, אם חטאתי פה ושם בשטחיות, עשיתי זאת רק כדי לקיים את מצוות הפשטות.

שמי נבון, ואני יהודי. יש לי אומנת מוסלמית וחבר בשם אלון שהוא בנו של כומר נוצרי. עוד שכנים רבים ומעניינים יש לנו: אסטרולוג, נומרולוג, קוראת בקפה, גרפולוג, מושך קלפים ואומן טארוט. עוד בין שכנינו גם מהרג'ה הודי וחסיד הארי קרישנא, גם עורכת סיינסים נמצאת שם, באחת הקומות.
אבי, חזן בבית הכנסת, לימדני, כמובן, יהדות. כך למדתי שהיהודים הם עם בחירה, ושהנצרות והאיסלאם יונקים שורשיהם מן היהדות. גם תנ”ך ומשנה ותלמוד למדתי.
כל השכנים הללו היו אנשים חביבים, שחיבבו אותנו ולא הסתירו מאתנו את האמת שבה האמינו. כך למדנו גם אני וגם אלון מהאומנת המוסלמית שהסבירה לנו את תורת האיסלאם. גם תורת האיסלאם היא תורה מגובשת עם תלי תלים של הלכות. הכומר, אבי אלון, לימדני על ישוע הקדוש, בן האלוהים, על הנסים והנפלאות שחולל ועל הקורבן שהקריב.
אז הכרתי את האסטרולוג והוא הציע לי את תורתו – השפעת הכוכבים הרחוקים על גורלות האנשים הארציים. לא עבר זמן וגם הנומרולוג הצטרף לחוג מכרי. הוא הכירני עם עולם המספרים והשפעתם על חיינו. למדתי, כמובן גם פרקים אחדים מתורתה של מחלקת הקלפים. אז לא הבנתי מדוע אינה רוחשת חיבה לקוראת בקפה.
כולם הציעו לנו את מרכולתם. אין פלא שהייתי נבוך, שכן חלקם סתרו זה את דברי זה. האם ישוע היה באמת בן האלוהים כפי שהנצרות אומרת, או מאחז עיניים שקרן כפי שגורסת היהדות והאיסלאם? ומה עם מוחמד? אז מותר לאכול בשר בחלב או לא? האם אני חייב ללגום 4 כוסות יין (יהדות) או שאסור לי לנגוע במשקה משכר מכל סוג (איסלאם). האם הכוכבים משפיעים על חיי או שאסור להתעסק עם עובדי כוכבים ומזלות? האם כל הדברים הללו עם הקלפים נכונים? אולי מוטב לעזוב הכל ולהיכנס למדיטציה עם המהרג'ה?
ככל שחשבתי על העניינים הללו, ככל שהתפתחה מחשבתי, כן גברה מבוכתי. כי כן הם סתרו זה את זה לפעמים באופן ישיר, לפעמים באופן עקיף. אט אט החלה להבשיל במוחי ההכרה: יש כאן אמירות שגויות. משמע: למרות הכוונות הטובות, לפחות בחלק מן המקרים פשוט מלעיטים אותי שטויות. בעצם, אולי כולם מדברים שטויות? על מי אני אמור לסמוך, לכל הרוחות? מה עלי לעשות?

כמובן שהיתה תקשורת רציפה ביני לבין אלון ידידי, שאלות אלה הטרידו גם את מנוחתו. ויום אחד, עת ישבנו יחד ודנו בשאלות אלה הוא הציע את ההצעה הבאה: הבא נפתח לנו יומן אישי. זו תהיה מחברת שבה נרשום רק עובדות ברורות ומובהקות על העולם. ולא סתם עובדות, אלא עובדות שאנו עדים להן באופן אישי. למשל:
השמש תמיד זרחה במזרח. (ואמנם מעולם לא ראיתי דבר אחר)
השמש תמיד שקעה במערב.
כשהשמטנו כדורים, הם תמיד נפלו לאדמה.
כשהדלקנו עץ יבש – הוא תמיד התלקח והפך לאפר.
אנשים הגיעו לגיל 100 לכל היותר. מעולם לא שמענו על חריגה.
מטענים חשמליים מאותו סוג – תמיד דחו זה את זה.
וכו'
יש לשים לב שכל המשפטים הללו מנוסחים בלשון עבר. ואמנם מדובר בעדויות אישיות על ארועים שהתרחשו בעבר! הן אינינו יכולים להעיד על ארועים שטרם התרחשו! לכן אנו חייבים לאמר “השמש תמיד זרחה במזרח”, שזוהי עדות אישית אמינה, ואסור לנו לאמר “השמש תמיד זורחת במזרח”.
זו כבר ספקולציה.
שאלתי את חברי, כיצד לדעתו עלינו לנהוג אם נקבל עדות מאדם אחר על עובדה כלשהי? זו ללא ספק דילמה קשה, כי לכאורה אם לא נאמין להם – אנו יוצרים אפליה קשה: הם שקרנים ואנחנו אמינים? הפעם אני הוא שמצאתי את התשובה: לא! זו אינה שאלה של אפליה! אנחנו לא מבקשים שיאמינו לנו יותר מאחרים! זו רק שאלה מה נרשום במחברתינו, וזה בהחלט ענין פרטי שלנו. אנו נקבל עדויות כאלה רק אם תהיה לנו אפשרות לבודקן! למשל אם יבוא איש ויטען כי בכל הניסויים שעשה – מים זרמו ממקום גבוה למקום נמוך, אנו ננצל את הטיפ שהוא העניק לנו, ונצא לבדוק אם אמנם כך הוא. אם בניסויים שנעשה נמצא כי דבריו נכונים – נרשום לנו במחברת מספר 1 כי “בניסויים שעשינו – מים תמיד זרמו ממקום גבוה למקום נמוך (כולל פרטים מלאים של כל ניסוי וניסוי)”.
“אבל”, הקשה החבר שלי, “מה נעשה אם אדם מהימן מאוד העיד כי אתמול ב-11 בלילה נפל מטאוריט מבהיק צפונה למושב מרגליות? הן לא נוכל לבדוק את דבריו!”
“אמת”, אמרתי. “אינינו יכולים להיות בטוחים לגמרי כי נפל מטאוריט בשעה 11 בלילה. אמנם אם לא נקבל עדויות כאלה, אנו נפסיד לא מעט עובדות אמיתיות. מצד שני נרוויח שלל גדול: אנו נוכל להיות סמוכים ובטוחים כי כל מה שנכתב במחברת – אמת הוא, ללא עוררין. עובדות בלבד ללא יפוי וטיוח”.
חברי נראה מהורהר מאוד.
“אתה יודע”, אמר, “כל הדתות טוענות שיש אלוהים”.
“זה לא נכון. יש אתאיסטים הטוענים שלא. אך לא זאת הנקודה. גם אם אני ואתה באופן אישי מאמינים שיש אלוהים, לא נוכל להעיד על כך! מעולם לא נתקלנו בו, מעולם לא שוחחנו אתו. המחברת הזו נועדה, בפשטות, רק לעדויות אישיות שלנו, לא למחשבותינו. זהו זה. נקודה. תו לא!”
“אם כך, נכנה אותה מחברת העדויות”
“מצוין”, הסכמתי. זהו שם מצוין. יש לנו מחברת עדויות, היא המחברת הראשונה.

עברו ימים אחדים בטרם פגשתי שוב את אלון חברי. היה זה הוא שפתח והקשה:
“אתה יודע, אנו רושמים עדויות אישיות ללא סוף וללא קץ. אמנם כולן אמינות ונכונות, אך מה הטעם אם איננו לומדים מהן דבר?”
“מה זאת אומרת לא לומדים? הלא אנו יודעים כי בכל המקרים שבדקנו – מים זורמים ממקום גבוה למקום נמוך. מה רע בידע הזה?”
“תראה”, השיב לי. “יש לי תחושה חזקה מאוד לגבי נכונותם של כמה כללים בסיסיים. למשל, שהשמש לא רק זרחה תמיד במזרח, אלא שהיא תמשיך לנהוג כך. היא תמיד תזרח במזרח”.
“אבל”, התקוממתי בלהט, “זו ספקולציה! מי ערב לכך?”. ממש כעסתי. הלא סיכמנו במפורש שאנו נרשום רק עדויות אישיות, שום כללים, שום ספקולצות! ממש אי אפשר לסמוך על אנשים! אתמול סיכמנו כך, והיום הוא כבר מעלה הרהורים. ככה לא בונים חומה!
“לדעתי, בתנאים רגילים, מים תמיד יזרמו ממקום גבוה למקום נמוך”.
אלון ניסה להביא דוגמא נוספת. לא עניתי. הייתי נרגז וסוער.
אך חברי המשיך בשלו: “לדעתי אנשים לא יחיו לעולם מעבר לגיל .100
כאן לא התאפקתי: “ומה אם בעוד שנה נשמע על מישהו שעבר את הגיל הזה בלי למות? המחברת שלך תאבד כל אמינות!”
“מה פתאום? אני אשתמש במחברת אחרת!” הה! באמת הופתעתי. על זה לא חשבתי! ככה בונים חומה!

הרעיון היה ברור: אנו נפתח מחברת חדשה, במבנה של תיקיה. והיה, אם תהיה לנו תחושה טובה כי כלל כלשהו – הוא נכון, נרשום אותו על דף ונכניס אותו לתיקיה! בכך אנו לא פוגמים כלל ועיקר במחברת העדויות! “למחברת החדשה (התיקיה) אנו נקרא מחברת התאוריות” הצעתי בשמחה. “בדיוק. שם נוכל להעלות מחשבות שונות”
ישבנו יחד וחשבנו בשתיקה.
“לא”, אמרתי. “לא נרשום שם סתם מחשבות”. נסיתי לגבש את מחשבותי. “אנו נרשום שם רק כללים מגובשים הנוגעים לעובדות הרשומות במחברת העדויות” “כן”, ענה אלון. “יהיה מדובר כאן בכללים שתפקידם לארגן את היידע שבמחברת העובדות”.
אלון הרהר עוד זמן מה, אז אמר: “אני חושב שלא התנסחת היטב. נראה לי שאנו צריכים לרשום במחברת התאוריות רק כללים שניתן לבדוק אותם ולאמתם או להפריכם”
מיד הבנתי למה התכוון. זה היה רעיון פגז! למשל “השמש תמיד זורחת במזרח”. זה כלל הניתן לבדיקה יום-יום (לכלל הזה יש יכולת חיזוי!). אנו נרשום את הכלל הזה במחברת התאוריות. כל עוד הכלל נכון (החיזויים תקפים), הכל טוב ויפה. אך אם יום אחד תזרח השמש בצפון, אנו פשוט נסמן X גדול על הדף המסוים הזה. נציין לעצמנו כי כלל זה אינו נכון.
ואם מחר נמצא איש בגיל 101 נדע כי האדם מסוגל לעבור את גיל ה-,100 ואולי נעדכן את הכלל, כך שיירשם במחברת “האדם אינו יכול לעבור את גיל .”101

“עכשיו נוכל גם לרשום במחברת התאוריות שיש אלוהים” הציע חברי. זה לא נראה לי. על בעיה זו כבר חשבתי בעבר. “ואיך בדיוק אתה מתכוון להמציא ניסוי או תצפית העשוי לאלץ אותנו למסקנה שיש או אין אלוהים?” “אולי נתפלל אליו שכאשר נזרוק את הקוביות – יצא לנו ,” ?6-6 הציע אלון.
“זאת לא הוכחה. אם יצא 2-1 אתה תפסול את קיומו של האלוהים? מה, אתה מאיים עליו? האם הוא חייב להישמע לך? לדעתי אין לנו שום אפשרות לבדוק את קיומו באמצעות שום עובדה ממחברת העדויות, או באמצעות ניסוי כלשהו”
אלון ניסה להמציא ניסויים שונים כדי להוכיח את קיום האל, אך אט אט הגיע למסקנה שאם אין הוא מכניס את ההנחה דרך הדלת הראשית, הוא מגניבה דרך החלון. כך, שאלת האלוהים נשארה מחוץ למחברת הראשונה ומחוץ לשניה.

דרכו של מדע

חלפו שנים. ברבות הימים למדנו מדע מהו ומהי מתודה מדעית. ומסתבר כי שני המחברות שלנו – מחברת העדויות ומחברת התאוריות – הן אלה שמהן המדע בנוי: תצפית וחקירה. גילינו שלמעשה הלכנו בדרך המתודה המדעית.
המדע המקובל שלנו למעשה אינו שונה במהותו ממה שעשינו. במחשבה מעמיקה ניתן לראות כי כל אדם המארגן את מחשבותיו על העולם, חייב להגיע למתודה דומה. במחברת העדויות (העובדות) תרשמנה רק עובדות כמות שהן, עובדות שאני עד להן במו עיני.
במחברת התאוריות אנו רושמים תאוריות האמורות להסביר את מה שכתוב במחברת העובדות. אפס, מדובר כאן רק בתאוריות שניתן לבודקן. אי אפשר לכתוב שם “מטען חשמלי חיובי מושך מטען שלילי כי הוא אוהב אותו”.
למרות שטענה זו מתיימרת להסביר את המשיכה החשמלית, טענה זו אינה ניתנת לבדיקה. כלומר אי אפשר להמציא שום ניסוי שיוכיח לי כי אהבה היא המושכת אותם ולא דבר אחר.

במדע האמיתי, קשה לצפות כי אמנם כל מדען ומדען יבצע את כל הניסויים שביצעו המדענים האחרים. לעתים נאלצים מדענים לסמוך על ניסוי שביצעו מדענים אחרים. אפס, לעולם לא תשונה תאוריה מדעית וותיקה ובעלת שם על סמך ניסוי בודד או תצפית בודדת, אלא על סמך סדרת ניסויים ו/או תצפיות שאושרו ע”י מדענים שונים. אי אפשר שכל בר תשחורת יכריז “אתמול בדקתי את תורת הייחסות והיא בכלל לא נכונה”.

הדרישה היסודית להקפדה קיצונית על אמינות העובדות – זו דרישה מאוד חשובה והכרחית. שכן אי אפשר יהיה לקדם את המדע לשום מקום אם כל אחד יבוא עם “עובדות” בלתי בדוקות, שאם נקבלן, ייגרמו לפסילת תאוריות מדעיות טובות. אי קיום דרישה זו – הוא הגדול במקורות של מדעי ההבל. אם אדם שומע שמועה שיש מכשף ההופך ציפור לכלב, ומתייחס לשמועה כאילו היתה בדוקה ונכונה, התוצאה תהיה שאותו אדם יאבד את הראיה הנכונה והמאוזנת של המציאות סביבו. לצערי הרב החינוך הדתי הוא מקור רב עוצמה ל”עובדות” בלתי אמינות, בלתי בדוקות, לא נכונות וזה לא חייב להיות כך!

מדען אינו יכול להתייחס לסיפור של יונה ששהה במעי הדג שלושת ימים – כאל עובדה. סיפור זה אינו יכול להרשם במחברת הראשונה! (מי שרוצה, יכול לפתוח מחברות נוספות ולארגנן כרצונו. אפס, נא לא לשכוח: המדע מורכב רק משתי המחברות הראשונות!!)

הייתי רוצה להדגיש נקודה חשובה בענין התאוריות: תאוריה מדעית היא תאוריה העוזרת לי לארגן עובדות ממחברת העובדות, וגם יש לה היכולת לחזות ארועים לפני התרחשותם. אם חיזויים אלה אינם מתגשמים, אחת דינה של התאוריה: לפח הזבל. למשל, התאוריה “השמש זורחת רק במזרח” היא תאוריה ש”מסבירה” מדוע בכל התצפיות עד היום השמש זרחה במזרח. תאוריה זו גם חוזה כי מחר (ומחרתיים…) השמש תמשיך לזרוח במזרח. זהו חיזוי שאם יופרך תוכח התאוריה כבלתי נכונה.
כמובן, יש תאוריה אחרת שיש בה יותר מידע: “הארץ היא כדור הסובב סביב צירו”. התאוריה הזו לא רק מסבירה למה השמש זורחת תמיד במזרח, אלא שיש לה עוד חיזויים רבים, למשל: לאן נעלמת השמש בלילה?
באותו ענין: הנה תאוריה עוד יותר מורכבת משתי הקודמות: “הארץ היא כדור הסובב סביב צירו כל 24 שעות, וגם מקיף את השמש אחת לשנה”. תאוריה זו כבר יותר מפורטת, חוזה דברים רבים יותר. שכלול נוסף של התאוריה: ציר הארץ נמצא בזווית 23 מעלות למישור ארץ-שמש. עכשיו כבר מוסברות עונות השנה והאורך המשתנה של יום ולילה…
לפעמים יש חיזויים במקום שלא העלינו אותם על דעתנו. למשל, כשאתה נכנס לחדר האפל שלך, ושולח יד ולוחץ על מפסק החשמל. מה אתה מצפה שיקרה? נכון! ביצעת חיזוי שיהיה אור! והחיזוי לא מכזיב! כך נראה המדע בגדולתו.

רבים האנשים הטועים לחשוב שאם תאוריה השתנתה, אז המדע לא טוב! ייתכן שהם מבלבלים בין מחברת העובדות למחברת התיאוריות. בעוד שמחברת העובדות אינה אמורה להשתנות (אלא אם נמצאה שגיאה בניסוי) הרי מחברת התאוריות מכילה, מעצם טבעה ומעצם הגדרתה, תאוריות זמניות העשויות
להשתנות מחר.
בכל אופן, אין להקל ראש בתאוריות אפילו שהן זמניות: ככל שתיאוריה וותיקה יותר, היא מסבירה עוד ועוד עובדות המתווספות כל יום למחברת העובדות. תאוריה שכזו הופכת יותר ויותר “אמינה”. העובדה הפשוטה היא שהזהירות המופלגת בה התנהל המדע – השתלמה לנו. יש לנו חשמל, רפואה, מחשב, מזון בשפע, בתים ממוזגים וחיים נוחים.

אחרון אחרון: כל תאוריה * הניתנת לבדיקה * הנה תאוריה מדעית שוות זכויות. זאת, גם אם מקורה מוזר. גם אם היא מובאת מעולם האסטרולוגיה, נומרולוגיה או מהמכון לחקר הקבלה.

דת ומדע
בשיחותי עם אלון הגענו למסקנה כי בבסיסה של כל תורה דתית קיימת ההנחה שיש אלוהים, והוא דורש מאיתנו בצורה זו או אחרת לבצע מטלות שונות. למשל: “זכור את יום השבת לקדשו”, “לא תרצח”. הטענה “היה אלוהים” אינה יכולה להרשם במחברת העובדות, כי האלוהים לא נצפה, ולא מושש.
ואם תאמר “לא ייתכן שלא היה אלוהים” – אומר כי זהו שיקול לוגי. מחברת העובדות נועדה לעובדות בלבד.
גם מחברת התאוריות לא תכיל אמירה “יש אלוהים”. כמו שהראתי, שכן לטענה הזו אין השלכות שניתן לבדקן באופן ניסויי. לכן שאלה זו נמצאת מחוץ לעיון המדעי היום.
ייחד עם זאת ייתכן כי בעתיד מדען כלשהו ייגלה שיטה לוגית או ניסויית לבדוק אם אלוהים קיים. דרך אגב, גם אם תתגלה שיטה כזו, וגם אם יוכח קיומו של אלוהים, יהיה צורך להוכיח כי הוא דורש מאתנו דווקא רשימה מסוימת של דרישות, אם בכלל.

אסטרולוגיה
הערה: אני יכול לשים את ידי על כל ספר פיסיקה תיכוני או אקדמי ולאמר כי זהו ספר פיסיקה טוב. כנ”ל לגבי ספרי מתמטיקה.
אבל לגבי אסטרולוגיה – אי אפשר לעשות זאת. ובקצרה:
.1 לאסטרולוגיה אין ממסד מרכזי שינהל את מחברת התאוריות האסטרולוגיות ויכוון את המחקרים האסטרולוגיים. (למה? כי הנסיונות נכשלו? כי אין שום דבר מאחורי ההבלים?)
.2 אין מחברת עובדות מוצקות ובדוקות, כגון “%80 מילידי מזל קשת בתנאים כאלה וכאלה נהיו רופאים”

לכן המלחמה באסטרולוגים הנה מלחמת דון קישוט. אין במה להלחם. אם תצליח למצוא טענה אסטרולוגית הניתנת לבדיקה, ותצליח להפריכה, לא יהיה לך אפילו לפני מי לשטח טענותיך. ובפורומי האינטרנט הם ימהרו להגיד כי הטענה אינה שייכת לעולם האסטרולוגיה וזה שטען זאת הוא שרלטן. (לעומת זאת לא תמצא אישיות אסטרולוגית שכולם יצביעו עליה כבת-סמכא)
ככלל, לא ידוע לי על ספר אסטרולוגיה הטוען טענות מובהקות הניתנות לבדיקה, לאישוש תצפיתי. אסטרולוגים נוכלים משמיעים טיעונים מעורפלים ורבי משמעות “בקרוב תצא להרפתקא”, “בקרוב יקרה לך מאורע משמח”, “זהו שבוע טוב להתחלת עסקים”, “ימי שני ושלישי מתאימים לרומנטיקה”.
הנה תחזית אסטרולוגית של “אסטרולוג” גיל פרחי לילידי מזל טלה בתאריך :23/6/00″איתותים מכחול הזקן הפנימי אינם נותנים לכם מנוח. אתם פונים אל הקוטב הפנימי אבל למרבה הפתעתכם אתם עשויים לגלות שם בין השאר, פחדים. השתמשו באומץ הטלאי (=של טלה, ח.פ.) כדי להכנס בפחדים הישנים ששגשגו בחדר הנעול שנפתח לאחרונה. נטיה להסתגרות, רחמים עצמיים ובריחה מהתמודדות ממש אינה הולמת אתכם. יש לכם את כל האנרגיה כדי להכנס ראש בראש במה שהפנתם לו את גבכם זמן רב”.
ועכשיו, כיצד בודקים את ה”חיזויים” הללו? אם נפנה לקוטב הפנימי אנו עשויים לגלות פחדים. האם זה חיזוי? ואם אומר שאנו עשויים לגלות שם שמחה, האם זה חיזוי? כשבוחנים את כל התחזית רואים שלמעשה היא לא מבטיחה דבר! לא רק שלא סביר שיתרחש תסריט שיפריך את התחזית, אלא שקשה אפילו להמציא בדמיון תסריט שכזה!
לדעתי, מכיוון שלא ניתן לבדוק את ה”תחזיות” האסטרולוגיות- מה הטעם להחזיק בהן בכלל? ואם תאמר “כדי להצליח בחיים”, משמע שיש כאן טענה שהאסטרולוגים מצליחים בחיים יותר מאחרים. ואם הם חושבים כך, הייתי ממליץ להם לבצע מעקב רשום וקפדני של כל ההחלטות שהם לקחו על סמך שיקולים אסטרולוגיים.

אחרים
העולם גדול ומגוון ומלא תאוריות. חלקן שרלטנות מובהקת הכוללות רמיה והטעיה (קריאה בקפה), חלקן – דומה שיש בהן ממש (אפוקנפטורה, תורת הדיקור הסינית). תחומים נוספים: הומיאופתיה, פסיכולוגיה (!)

הפסיכולוגיה אימצה את דרכי המחקר המדעי – שימוש בכלים סטטיסטיים לבדיקה ולהפרכה של תאוריות. מכאן הצלחתה. אפס, מטבע הדברים, “מחברת העובדות” של הפסיכולוגיה אינה מהימנה כשל מדעים אחרים כגון פיסיקה, כמיה, אסטרונומיה. (בלית ברירה – הפסיכולוגים נאלצים להסתמך על עדויות של אחרים, ולא של עצמם).
האפוקנפטורה – לתורה הזאת יש המון אישושים. מליוני אישושים. בכל זאת, דומני, עדיין אין תורה מרכזית הקושרת את כל הקצוות, אלא אוסף של פרשנויות למקרים ולעובדות שונות. הומיאופתיה – אינני יודע אם יש גוף עולמי מרכזי המבצע מחקר מדעי מרוכז בנושא נפוץ זה.
הילינג – כנ”ל.
ענפים אחרים של רפואה אלטרנטיבית – כנ”ל. כל מי הרואה עצמו נזקק לשרותיהם – שיבלוש ויבדוק בשבע עיניים. אחד הסימנים המובהקים של רמאי היא ההתנסחות באופן מעורפל, לא ברור, שניתן לפרשו לכאן ולכאן. וככלל, תמיד זה בריא לצאת מהנחה שאם שיטה מסוימת לא אומצה ע”י המימסד המדעי, כנראה שהיא לא היתה ראויה לאימוץ זה.

חיים פ


אתר חופש

6 תגובות

  1. בפילוסופיה קיימת גישה הטוענת כי בבסיס של חישוב מדעי, האקסיומות אינן זקוקות להוכחה, ואין חשיבות בהוכחת תקפות האקסיומות, שבהגדרתן אינן ניתנות להוכחה, כי הן הנחות ולא עובדות.
    יתרה מכך, אפילו אם החישוב המדעי “עובד”, אין בכך להוכיח את האקסיומה בבסיסה, ואין צורך לעשות זאת, כי הגישה היא שמערכת חישובים יכולה לעבוד גם אם האקסיומה בבסיסה אינה מוכחת. מובן, שאם החישוב מביא לתוצאה בת קיימא, ניתן לאמר שהאקסיומה איננה מופרכת, אבל מכאן עד להוכחתה, יש מרחק מסוים.
    הגישה הזו מהווה בסיס לתקפות של ניסויים מדעיים, ובלעדי גישה זו, היה קשה לעשות ניסוי מדעי כלשהו, כיוון שעצם תכנון של ניסוי, וביצועו, מהווים גורמים המשפיעים על תוצאות הניסוי, כמו עיצוב שמידת האסתטיות שהעיצוב הזה מייצר, ניתנת לדיון.
    במידה מסוימת, כל העולם המדעי פועל כך, ואם נעמיד את היקף ההצלחות למול היקף הכישלונות של ניסויים מדעיים, נגלה שהמדע פחות “מצליח” ממה שמיוחס לו על ידי המדענים. תרופות מרפאות פחות ממה שהחוקרים שפיתחו אותם היו רוצים לקוות, הנדסה גנטית פחות יעילה מהנטען לגביה, בשימוש בדשנים כימיים יש השלכות שליליות ולא רק השגים בכמות היבול ואיכותו, ובכלל התקדמות המדע בתחומים רבים היא איטית מאוד.
    מבחינה טכנולוגית, לעומת זאת ההישגים הם רבים ובנראות גבוהה. וזו בדיוק מה שהגישה שהזכרתי טוענת – לא צריך להוכיח את האקסיומה כדי להראות שהחישוב עובד.

  2. שווה לרשום קישור לספרים העוסקים בתיאוריות שכאלה, כמו גם לספר “מדע רע”.

  3. דורי
    לפני 30 שנה, קראתי מאמר של הרולד מורוביץ’, שמתאר שאנחנו מסבירים את התודעה בעזרת הביולוגיה, את הביולוגיה בעזרת הפיסיקה, ואת הפיסיקה בעזרת התודעה…

  4. במבט שטחי על המדע אנחנו סהכ רואים תוצאות מניסויים שבוצעו על ידי כך שהנושא שעליו בוצעה המניפולציה כל הזמן השתנה.
    אם נסתכל בצורה רחבה יותר, נראה כי התחדשות נעשתה כאשר השינוי התרחש לא רק במשתנה הנחקר אלא בתבנית, בפרדיגמה, במערכת ההנחות והחשיבה, בתפיסת המציאות של האדם.
    בשל כך, טבעי שמעבר של פרדיגמה אחת לפרדיגמה שנייה, יהיה כרוך במהפכה.
    לדוגמא: הבהביורזם “נתן” מכה ניצחת לפילוסופיה. הבהביוריזם התמקד בהתנהגות גלויה הניתנת לתצפית ובשל כך עשה צעד חשוב לעבר המחקר.
    יחד עם זאת, למרות שהבהביוריזם נחשב כאסכולה הניתנת לתיקוף הוא חסר את הקיום של אזורים שקיימים בילד אין, של המוח, של גנים ושל גורמים מולדים המעצבים את דמותנו. הוא פינה את מקומו לפרדיגמה חדשה וכן הלאה…

    האם הניסתר עשוי ביום מן הימים להוות פרדיגמה מחקרית?

    לא ניתן לפתור את הקושיה אלא אם נגלה ששינוי הפרדיגמה הבאה יהיה טמון בכך שהנושא שאותו נחקור יהיה הפנימיות שלנו, אנחנו בעצמנו נהיה גם החוקרים וגם הנחקרים.
    ומדוע? מכיוון שהטבע מכוון אותנו לכך שמעבר לפיזיקה שחושפת בפנינו מדידות מדויקות, הרצון שלנו ידרוש את הסיבות לאותן תוצאות שנקבל. את השורש למה שמתרחש באותם הניסויים. ואנחנו נגלה כי לשם כך נצטרך לייצר כלים חדשים, כלי הערכה ומדידה שונים. ואת כלי המדידה האלה כבר לא נייצר כדבר חיצוני כמו מיקרוסקופ או מכשיר חיצוני אחר אלא הוא יתקיים בתוכנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.