ראיון עם המדען הישראלי, פרופ' אבי לייב, חבר בועדה המדעית לתיכנון טלסקופ החלל המתקדם שבונה ארה”ב לחקר מעמקי השמיים
מאת: אלכס דורון
הצלחתו של טלסקופ החלל “האבל”, שסיפק סידרה מרשימה מאד של תגליות על הנעשה במרחבי השמיים, “עורר תיאבון” גדול, חדש, בקהילה המדעית. היא נערכת עתה לקידומו של מבצע שאפתני יותר, בו ישוגר לחלל טלסקופ ענק שיעודו: לנסות ולגלות את הכוכבים הראשונים שנוצרו ביקום.
בפרוייקט החשוב נוטל חלק גם מדען ישראלי: פרופ' אבי לייב, אסטרופיסיקאי באוניברסיטת הרוורד בקיימברידג', מדינת מסצ'וסטס שבארה”ב.
על-פי התוכנית, ישוגר טלסקופ החלל החדש, NGST-ה (טלסקופ החלל של הדור הבא) כפי שמכנים אותו, בשם-זמני, ב- 2008 או .2009 הפרוייקט מנוהל בידי נאס”א, בשיתוף סוכנות החלל האירופית. רגישותו הגבוהה למקורות אור חלשים – הנובעת ממימדיו הגדולים (קוטר מתוכנן: 8 מטר) – תאפשר לראות באמצעותו למ רחקים שלא היו בני-השגה עד כה.
פרופ' לייב – מהמדענים המובילים בעולם במחקר התיאורטי של מקורות האור הראשונים שנוצרו ביקום – חבר בועדה המדעית המתכננת את הטלסקופ החדיש.
בראיון ל”מעריב” מסר פרופ' לייב כי הכוונה היא למקם את המיתקן המתוחכם (2700 ק”ג, מצוייד במצלמות ובמערכות ספקטוגרפיות רגישות מאד), במסלול המרוחק 1.5 מיליון ק” מ מכדור הארץ, בכיוון הפוך מהשמש. הוא יוסתר ממנה בעזרת מגן-שמש מיוחד – כדי לאפשר לו להתקרר לטמפרטורה של 35 מעלות מעל לאפס המוחלט. התנאים האלה יעניקו לטלסקופ, שאמור “לחיות” בחלל 10-5 שנים, את הרגישות הנדרשת לפעילותו בתחום האינפרה-אדום.
פרופ' לייב: “אנחנו מבקשים באמצעות הטלסקופ מהדור הבא, לברר מתי נוצרו מקורות האור הראשונים ביקום, כיצד הופיעו לאחר 'המפץ הגדול', מתוך מה שנהתווה ביקום הבראשיתי? ספר בראשית, המוכר לכל ילד בישראל, מספק לכך את התשובה הדתית. המדענים מחפשים תשובות מדעיות. בעשור האחרון מוקדש לעניין הזה מאמץ מחקרי ניכר ונדרשות לו תמונות מהנעשה במעמקי השמיים”.
הכוכבים הראשונים שנתהוו ביקום נולדו קרוב מאד למפץ הגדול. לכן, האור התקדם מהם בדרכו אלינו, במשך זמן ממושך, הזהה לגיל היקום (המוערך בכ-14 מיליארד שנה).
פרופ' לייב: “משך הזמן הרב שנדרש להתקדמות האור קובע גם שהכוכבים הראשונים הם מאד-מאד מרוחקים מאיתנו, ולכן דמויותיהם חלשות. נדרש טלסקופ רגיש במיוחד כדי לגלותם”.
בעיה אחרת: הקרינה מהכוכבים האלה, מוסחת לתחום האדום (בספקטרום האור), עקב התפשטות היקום. טלסקופ הדור הבא מ תמקד משום כך בתחום האינפרה-אדום ולא בתחום האור הנראה לעין.
פרופ' לייב: “התיאוריה הרווחת כיום בדבר הדרך בה נוצר היקום, גורסת שהוא החל ממצב שבו החומר והקרינה היו מפולגים כמעט באופן אחיד. אי-אחידויות זעירות בהתפלגות החומר, גדלו עם הזמן. איזורים ביקום שהיו צפופים בממוצע – נעשו צפופים יותר, בגלל כח-הכבידה שלהם. לבסוף הם קרסו – ויצרו את הגופים שאנחנו רואים סביבנו כיום (הכוכבים). עדות לתנאים ההתחלתיים ביקום, נתגלו במחקרי קרינת הרקע הקוסמית – השריד העיקרי מהמפץ הגדול. התגליות אושרו בניסוייהן של שתי קבוצות מחקר אמריקניות שבקהילה האסטרונומית מכנים אותן: קבוצת מקסימה וקבוצת בומרנג.
“אבל תהליך יצירת הגופים הראשוניים ביקום, טרם ניצפה וזו מטרתו טלסקופ החלל החדיש. הוא יאפשר לראות את צבירי הכוכבים הראשונים שנוצרו מיד לאחר המפץ הגדול. הוא אמור לספק תמונות מהתקופה המגשרת בין תנאי ההתחלה ביקום הבראשיתי, לבין התנאים המורכבים הנראים כיום סביבנו”.
בטלסקופ החדיש ישתמשו בטכנולוגיות מתקדמות ביותר שטרם נוסו – וזו הסיבה מדוע נדרשים לפרוייקט תיכנון ובנייה כה ממושכים (מעל 8 שנים
