זהו החזון של מנהלת פרויקטWearIt@Work, היוזמת ומממנת מחקרים יישומיים בתחום המיחשוב הלביש, כפי שהוצג בכנס הרביעי של הפורום הבינלאומי למיחשוב לביש שנערך בשבוע שעבר בבית יבמ ● על פי המנהלת, שוק המיחשוב הלביש יישאר אמנם שוק נישה, אבל יהיה שווה מיליארדים
יורם בר-סלע, יועץ לפיתוח מוצרים ושיווק ומרצה לשיווק במכללת שנקר
הכנס הרביעי של הפורום הבינלאומי למיחשוב לביש שנערך בשבוע שעבר בבית יבמ בפתח תקווה בהשתתפות כ-100 אנשי מחקר ואקדמיה, התמקד בפרויקט המחקר WearIt@Work של האיחוד האירופי. על פי מנהלת WearIt@Work, עד שנת 2010 יהפכו פתרונות מיחשוב לביש לנפוצים בסביבות עבודה קריטיות והשוק של מיחשוב לביש יישאר אמנם שוק נישה, אבל יהיה שווה מיליארדים. בפרויקט, שהחל בתחילת 2006 ויימשך 18 חודשים, מושקעים כ-24 מיליון יורו. במסגרת הפרויקט, נערכים מחקרים על ידי מוסדות אקדמיים ומוסדות מחקר באירופה.
המחקרים מתמקדים בהבנת המשימות שבהן מיחשוב לביש עשוי להניב שיפור משמעותי בתיפקוד אנשי המקצוע ולאפשר ביצוע משימות שהיום הן בלתי אפשריות. המחקרים בודקים יעילות של פתרונות מימשק חדשניים שפיתוחם נובע מהדרישות הייחודיות של סביבות עבודה תובעניות כגון: שרותי כיבוי והצלה, תחזוקה וייצור בתעשיות הרכב והתעופה, הדרכה ורפואה.
חליפת הצלה ממוחשבת
אחד מצוותי המחקר בודק אפשרויות לפיתוח חליפת הצלה ממוחשבת לצוותי הכבאות בפריז. המשימה העיקרית, לדברי מנהל הפרויקט, היא לסייע לצוותי הצלה במקרה של פיגוע או תאונה ברכבת התחתית – כאשר החושך מוחלט ותנאי הסביבה (חום, עשן, רעש ודוחק) בלתי נסבלים.
אחת הבעיות הקריטיות היא מתן יכולת התמצאות בסביבה לא מוכרת ושמירה על קשר בין אנשי הצוות בסביבת פנים שבה מערכת GPS אינה מתפקדת. צוות המחקר בודק אפשרויות שימוש ברשת תקשורת מקומית, טכנולוגיות ראיה ממוחשבת תרמיות ומערכות הדמיית תנועה.
במחקר שמתמקד ביכולת פתרונות מיחשוב לבישים לייעל את “ביקור הרופאים” בבתי חולים, משתתפת חברת ד”ר עדנה פשר ושות' מישראל. “בביקור הבוקר שלו, נדרש הרופא לבקר 20 חולים ב-20 דקות”, אמר ד”ר עדנה פשר. “מערכת תיעוד המופעלת בתנועות ידיים או בדיבור עשויה לייעל את התהליך ולמנוע תקלות וטעויות בטיפול”.
עם זאת, לרופאים המעורבים בפרויקט קשה לקבל מערכת המופעלת בתנועות ידיים. “תנועות הידיים מהוות חלק חשוב מאד בתקשורת בין הרופא לבין החולה והצוות הרפואי. הכנסת תנועות מלאכותיות, לצורך הפעלת המערכת, משבשת את הקשר האישי עם החולה”, טוענים הרופאים.
מרכיבים סקודה – על הנייר
במחקר שנערך במפעל ההרכבה של סקודה בצ'כיה נבדקו פועלי הייצור כשהם לומדים משימת הרכבה וחוזרים עליה במשך כמה ימי עבודה. המערכת עוקבת אחר תנועות העובדים בעת ביצוע העבודה. במחקר נערכה השוואה בין לימוד בעזרת עזרים מודפסים, מוניטור מחשב רגיל ושלושה דגמים שונים של תצוגת ראש. נבדקו מהירות לימוד המשימה, זכירות המשימה וכמות הטעויות במשך כמה ימי עבודה.
החוקרים הופתעו לגלות שהתוצאות הטובות ביותר הושגו בקרב קבוצת הפועלים שלמדה מהנייר. תוצאות פחות טובות הושגו בקרב אלה שלמדו ממסך מחשב והתוצאות הגרועות ביותר היו בקרב הפועלים שהשתמשו בתצוגת ראש.
למרבה הפלא, העדפת הפועלים היתה למערכת תצוגת ראש שפותחה על ידי חברת Zeiss. מנהל הפרויקט נשאל על ההסבר לתוצאות הבלתי צפויות ואמר כי “כנראה עוד לא למדנו מספיק על המשימות שבהן כדאי לטפל במיחשוב לביש והמערכות המשמשות במחקרים עדיין אינן מעוצבות ואינן מתאימות למשימה. בכל אופן, העובדים נדלקו על המשקף של Zeiss מכיוון שהוא יחסית קל וקומפקטי ואיכות התצוגה שלו גבוהה מאוד”.
חברת XSens מהולנד הייתה היחידה שהציגה בכנס מוצר מסחרי. מערכת MOVEN של החברה כוללת חיישנים אינרטיים קטנים הנלבשים על הגפיים, הגוף והראש. החיישנים הקומפקטיים מוטמנים בכיסי חליפה ספורטיבית. מערכת ההדמיה של MOVEN מקבלת את נתוני תנועת הגוף ובונה בזמן אמת הדמיה של הגוף המתנועע בחלל על המסך. המערכת נמכרת בשלמותה ומשמשת לאנימציה תלת-מימדית, אימונים הקשורים לספורט ותנועה, טיפולי בריאות ומחקר ביומכאני וארגונומי. היום משווקת החברה גם חיישנים מבוססי GPS ליישומים שבהם גם מיקום האדם במרחב משמעותי ולא רק השינויים בתנוחות.
תגובה אחת
ידוע כבר, כבר הרבה זמן מדברים על זה וכן ב- 2010 תלמידים הולכים ללמוד עם מחשבים ניידים בכיתות. איך אני יודע את זה? דרך טל דרומי חברי הטוב. למי שלא יודע הוא עוסק בתחום המחשוב הלביש מכיתה ח’ ועד היום(הוא בכיתה י”א).