פלאונתולוג, מהנדס אוירונאוטיקה ודינוזאור מקרטון נפגשים במנהרת רוח
המשפט הזה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל עבור כהן סטיין, סטודנט לתואר שני בפלאוביולוגיה, זו היתה הזדמנות פז למחקר חדשני ויוצא דופן. סטיין לקח על עצמו משימה יוצאת דופן : לפענח את צורת תעופתם של דינוזאורים קדמונים, שנכחדו לפני 225 מיליון שנים. לשם כך הוא בחר להתרכז במין נכחד של זוחלים הנקרא קואנאוזאורים.
הקואנוזאורים התגלו לראשונה בשנות החמישים, במערה עתיקה ליד בריסטול. הם הגיעו לאורך של 70 סנטימטרים וסיקרנו פלאונתולוגים רבים בשל השלוחות הבולטות מהצלעות בגופם. הדיעה הרווחת היתה כי שלוחות אלו היו מכוסות בעור ושימשו לתעופה בדרך כלשהי, אך יכולתן האווירודינמית לא נבדקה מעולם.
סטיין, ביחד עם עמיתיו מאוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, הראה כי שניים מסוגי הקואנוזאורים שהתגלו בבריטניה היו מסוגלים לתפקד באוויר בצורה שונה. הקואנקוסוכוס מסוגל היה לגלוש באוויר באמצעות 'כנפיים' מאורכות, בעוד שהקואנוזאורוס, שניחן ב- 'כנפיים' קצרות בהרבה, היה מסוגל רק לצנוח באמצעותן. שתי צורות המאובנים דומות זו לזו בפרטים רבים אחרים, ויתכן שהן למעשה זכרים ונקבות מאותו המין.
“לא חשבנו שקואנוזאורוס יהיה יעיל במיוחד באוויר,” אומר סטיין, “אך כל העבודה עד עכשיו היתה השערתית, כך שהחלטנו לבנות מודלים ולבחון אותם במנהרת הרוח במחלקה להנדסת אוירונאוטיקה באוניברסיטת בריסטול.”
סטיין ועמיתיו יצרו מודלים שונים של קפלי העור באיזור הכנפיים, על מנת להבין כיצד יכלו היצורים לשלוט במסלולם באוויר. “בנינו גם ידיים ורגליים עם קרומים, וקרום נוסף בין רגלי הדגמים, אך תכונות אלו הפכו את טיסתן של החיות לבלתי-יציבה, ומכך מוצע כי הן לא היו ברשותן.”
מתוך המבדקים שהורצו על המודלים, גילו החוקרים כי הקואנוסוכוס היה יציב מבחינה אוירודינמית. לפי סטיין, בקפיצה מעץ בגובה של חמישה מטרים, יצור זה היה מסוגל לגלוש למרחק של תשעה מטרים עד לנחיתתו על הקרקע. הקואנוזאורוס, לעומתו, התמחה בצניחה ישירה לעבר האדמה.
“זוהי דוגמא פנטסטית למחקר בין-תחומי,” אמר פרופסור מיכאל בנטון, חבר בצוות המחקר וראש המחלקה בבריסטול. “פלאונתולוגים משתוקקים להבין כיצד פעלו החיות המדהימות מן העבר, ובעזרת שיתוף הפעולה עם מהנדסי אוירונאוטיקה אנו יכולים להיות בטוחים שהמודלים והחישובים מציאותיים יותר.”
המאמר, מאת כהן סטיין, קולין פאלמר, פאמלה ג. גיל ומיכאל ג'. בנטון התפרסם ב- 15 ביולי, בכתב העת המדעי Palaeontology.
7 תגובות
קוואנטוס:
האמת היא שדברי לא נכתבו ללא סיבה.
האם הבנת מדוע כתבתי אותם?
הוספת שלש נקודות למשפט אומרת משהו בסגנון: "ראו – יש במשפט הזה משהו הרבה יותר עמוק ממה שנראה במבט ראשון. אין לי כוח לפרט אז חישבו נא בעצמכם."
כשאתה מוסיף שלש נקודות לכל משפט ושבר משפט אתה למעשה אומר לנו שאין לך כוח לכתוב לנו את מה שאתה מתכוון ולכן אתה מצפה שננחש זאת בעצמנו.
ל-$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$$
לו ידעת..כמה נאורים דבריך..
נו…המחייה…………………………………………………………!
קוונטוס:
אענה לכל הנקודות שהעלית אחת לאחת. לא אתייחס לקטעי הקישור שנראים לי פחות חשובים.
אתה אומר: …
תגובתי !!!
אר כך אתה אומר: …
ואני משיב על כך: ???
בהמשך אתה מציין ש: …
ולדעתי יותר נכון לומר: ;;;
לטענתך מזה נובע ש:..
ואני אכן מסכים ש:..
לדבריך בהמשך: …
נראה לי שנכון להגיב כך:
וכשאחרי כן אתה טוען ש:…
אני משיב ש:-+=
אתה מפרט ש:..
ולדעתי דווקא:""
אחר כך אתה מציין ש: … … כאשר ברור לכל שהנקודה השנייה מימין כאן היא הנקודה המרכזית כי יש 20 נקודות לפניה ועשרים אחריה.
לכן נראה לי שעדיף לטעון ש: -*- —
יש משהו בטענתך ש: ..
ולכן, כדי לא להיכנס לוויכוח מיותר, גם אני אומר ש:..
את טענותיך הבאות: … … .. … …
הייתי מעדיף לו ניסחת כך: &&& $$$ )) ^^^ *^%
לרועי,לאדם,למתן ועמי….תודה על המידע….וה-וינטלציה…
למאיר ויהודה..תודה בהקשר האחר.
מיכאל….הפלפל שלך ממש נחוץ….במידה ..אצלנו נהוג
לרוקן את הספל,מפעם לפעם…….ולמלא..במשהו נוסף…גם אם ארכאי…
וטוב..גם אם רענן….וחצוף…
סיכום:
"זוהי דוגמא פנטסטית למחקר בין-תחומי," אמר פרופסור מיכאל בנטון, חבר בצוות המחקר וראש המחלקה בבריסטול. "פלאונתולוגים משתוקקים להבין כיצד פעלו החיות המדהימות מן העבר, ובעזרת שיתוף הפעולה עם מהנדסי אוירונאוטיקה אנו יכולים להיות בטוחים שהמודלים והחישובים מציאותיים יותר."
נפלא
שתי שאלות?
איך הוא עושה תואר שני והוא ניראה כמו בן 15
ומה השם הפרטי שלו כהן או סטיין כי שניהם זה שמות מישפחה יהודיים
אני מניח שבזמן הדאיה הדינוזאור היה מצמיד את ארבעת רגליו לצידי הגוף כדי להקטין את הגרר.
ולא כמו שרואים בתמונה.