סיקור מקיף

תגלית מעניינת: מספר התפרצויות הרי הגעש בחורף גדול בכ-20% ממספרן בקיץ

החודשים המסוכנים ביותר הם נובמבר עד מארס

גרדיאן ואקונומיסט, חדשות וואלה

הר הגעש סופוטאן באינדונזיה, יולי 2003. ההתפרצויות משפיעות על מזג האוויר, אבל גם להיפך

מדענים אנגלים טוענים כי הסיכוי להתפרצות הרי געש הוא גדול יותר כאשר בחצי כדור הארץ הצפוני שורר חורף. התגלית עשויה לסייע בעתיד בהצלת חלק מ-500 מיליון בני האדם החיים בסביבת הרי געש.

מדי שנה כ-60 הרי געש בעולם פולטים לבה או מפיצים אפר בוער למרחק של קילומטרים. דייויד פייל, בן מייסון וחוקרים אחרים מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה בדקו נתונים המתייחסים ליותר מ-3,200 התפרצויות געשיות שאירעו בין השנים 1700 ל-1999 – מהרי האנדים בדרום ועד אלסקה בצפון. הם גילו שהסיכוי להתרחשותן של התפרצויות געשיות ולפליטת לבה בחודשים נובמבר-מארס גבוה ב-18% בהשוואה לחודשי הקיץ.

המחקר, שעומד להתפרסם בכתב העת "Geophysical Research Journal of", התפתח מעבודת הדוקטורט של מייסון, שעסקה בדפוסי התפרצות של הרי געש. "בן היה צריך להדפיס את הנתונים, ולאחר שעשה זאת במשך כמה ימים הוא שם לב שהוא מדפיס את שמות החודשים ינואר ופברואר הרבה יותר מאשר את יוני, יולי ואוגוסט", אמר ד"ר פייל. "הוא לא ממש השתכנע, ולכן השיג רישומים על התפרצויות שאירעו ב-300 השנים האחרונות. והפלא ופלא, התברר שלהתפרצויות ישנה תבנית עונתית".

חוקרי מזג אוויר חשדו במשך עשרות שנים בקיומו של קשר בין דפוסי מזג האוויר לבין פעילות הרי געש. הרי געש פולטים כמויות עצומות של פחמן דו חמצני ואדי מים לאטמוספירה, המגבירים את אפקט החממה. אולם ההתפרצויות הגדולות ביותר מפיצות גם כמויות אדירות של פיח ואפר, שעלולות להפחית את אור השמש המגיע לפני כדור הארץ ולהוריד את הטמפרטורות. כך למשל, חוקרים הצביעו על קשר בין ההתפרצות האדירה של הר הגעש טמבורה באינדונזיה בשנת 1815, שבה נהרגו 70,000 בני אדם, לבין התופעות האקלימיות הקיצוניות של שנת 1816, הידועה לשמצה כ"שנה שבה לא היה קיץ", שבה נהרסו יבולים ושרר רעב באירופה ובצפון אמריקה.

המחקר החדש מעלה את ההשערה שכשם שהרי געש יכולים להשפיע על מזג האוויר, מזג האוויר יכול להשפיע בדרך כלשהי על הרי הגעש. החוקרים האנגלים אינם מספקים הסבר מפורט לתופעה, אך הם משערים שהדבר קשור לכך שהגשם והשלג שיורדים בחודשי החורף בכמות גדולה מפעילים לחץ על פני האדמה ומשנים בצורה מזערית את צורתם. שינויים אלה אינם גורמים להתפרצויות הגעשיות, אלא משפיעים על המועד של התפרצויות שהיו אמורות להתרחש ממילא.

"גילוי הממד העונתי של פעילות הרי הגעש הוא צעד חשוב בדרך להבנת יחסי הגומלין המורכבים והמפתיעים בין התהליכים המתרחשים על פני כדור הארץ לבין התהליכים בעומק הכדור", אמר ד"ר פייל.

2 תגובות

  1. חיים פ.

    סנט הלנס – מאי
    קרקטואה – אוגוסט
    פינאטובו – יוני
    נובארפטה – יוני
    וסוביוס – אוגוסט
    אונטקה – ספטמבר
    טמבורה – אפריל
    קלבוקו – אפריל
    סינבונג – יוני
    סופוטן – יוני (מוזכר כאן בכתבה!!)

    אולי יש יותר התפרצויות בחורף הצפוני – אבל אלה ההתרפצויות הגדולות שאני מכיר – כולם בקיץ. אני לא טוען שהסטיסטיקה שגויה, אבל משהו לא מסתדר….

  2. בדקתי את המספרים שבכתבה ואמנם יש כאן מובהקות סטטיסטית גבוהה, שקרובה מאוד ל-100%.
    נניח שאני מהמר ללא אבחנה שכל תפרצות געש תהיה בחורף. אני מקבל שקל עבור ניחוש מוצלח ומשלם שקל עבור ניחוש כושל.
    מה הסיכוי שארוויח במקרה 18% (כלומר:576) נטו מתוך 3200 ההתפרצויות? הסיכוי הזה קרוב לאפס.
    והמשמעות היא שהמימצא אמין. כנראה שיש משהו שמעודד התפרצויות געשיות אלה כאשר כדור הארץ נמצא במחצית המסלול סביב השמש המגדירה חורף בחצי הכדור הצפוני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן