אסטרונומיה לעשירים – טלסקופ במיליארד דולר
ד”ר נח ברוש
מאז שגלילאו בנה במאה ה-16 טלסקופ עדשות בקוטר 2 ס”מ, השתכללו מאוד כלי התצפית לאסטרונומים. בין השאר גדל קוטר המראה הראשית של הטלסקופים, שתפקידה לאסוף אור ולרכזו על גלאי שיוצר תמונה או מצלם ספקטרום.
עם השתכללות הטלסקופים הקרקעיים, הועלו גם טלסקופים לחלל. נקודות השיא בהתפתחות הזו הן בניית 4 טלסקופים בקוטר 8 מטר כל אחד, הפועלים כטלסקופ אחד בקוטר 16 מטר, ופיתוחו של טלסקופ החלל ”האבל”. אף שקוטרו של האבל הוא רק 2.4 מטר, פעולתו מחוץ לאטמוספירה מאפשרת לו לצלם באופן חד ביותר ולחקור גופים שמעבר לתחומי ספקטרום האור המגיעים לכדור הארץ.
אך האסטרונומים כבר אינם מסתפקים בכך, ומתכננים כלי תצפית משוכללים מאלה. אחד הרעיונות הנועזים ביותר הוא של צוות ממצפה הכוכבים האירופי, הפועל בצ’ילה, שם מתכננים להקים טלסקופ יחיד בקוטר של 100 מטר. שטחו יהיה גדול פי 100 משטח קליטת האור של הטלסקופ הגדול (היחיד) בעולם – הלא הוא טלסקופ ”קק” שבהוואי.
הטלסקופ הענק אמור להתבסס על מראה כדורית, שתורכב מהרבה מראות קטנות. המתקן הענק ישקול יותר מ-12 אלף טון. כשיסרוק את השמיים, הוא ינוע בדיוק של שעון שוויצרי. הוא יוכל לצלם עצמים חיוורים עד פי 60 אלף ממה שניתן לצלם או לחקור כיום בכלים המתקדמים ביותר. יכולת זו תאפשר למדענים לצפות לעומק גדול יותר ביקום ו”להתקרב לרגע הבריאה”. הבעיה היחידה היא העלות העצומה של הפרויקט, כמיליארד דולר.
חקר היקום הופך ליקר מאוד, בלי פרופורציה למספר המדענים המשתמשים בציוד הזה. בניית הטלסקופ הענק חייבת להיות מבצע בינלאומי. לאנושות אין כיום יכולת כספית לתמוך ביותר מכלי תצפית אחד או שניים כאלה. אוסטרליה עשויה להצטרף ולהקציב לפרויקט כ-65 מיליון דולר. זה חלק מהמחיר שהמדע האוסטרלי יידרש לשלם כדי לשמור על מעמדו בתחום. חלק מההשקעה תוחזר לקופת המדינה באמצעות מסים מחוזי הבנייה. אגב, מחיר טלסקופ החלל מהדור הבא (שישוגר בתחילת העשור הבא), אשר ימומן כמעט כולו על-ידי ארה”ב, יהיה גם כן בסביבות מיליארד דולר.
ישראל מפעילה כיום טלסקופ יחיד, בקוטר מטר אחד בלבד. ועדה בינלאומית שמינתה האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב המליצה על תמיכה מוגברת בתחום מחקר זה, שבו לישראל הישגים בולטים. למרות זאת, במה שנוגע לתקצוב כמעט שלא זז דבר, זאת כשלישראל יש תעשיית אלקטרו-אופטיקה מתקדמת ביותר, שיכולה לספק מכשור מדעי מתקדם – כחלק מעלות ההצטרפות לגוף המחקר הבינלאומי.
