ניתוח מחודש של נתוני רדאר SAR של החללית מגלן מאזור Nyx Mons מצביע על “צוהר” בקרקע וחלל תת־קרקעי שעשוי להיות צינור לבה בקוטר משוער של עד כ־1 ק״מ — ממצא שמחזק את ההערכה שנוגה יכולה לשמר מבנים געשיים תת־קרקעיים גדולים במיוחד
כוכב הלכת נוגה נראה שקט מרחוק, אך פני השטח שלו מספרים סיפור אחר. זהו כוכב לכת שעוצב במשך מיליארדי שנים על-ידי פעילות געשית. הבעיה היא שהעננות הסמיכה מסתירה את הקרקע כמעט לחלוטין, ולכן מדענים נשענים על רדאר כדי למפות ולנתח את הגאולוגיה. כעת, ניתוח מחודש של נתוני רדאר היסטוריים מספק ראיה חזקה למה שעד היום היה בעיקר השערה: קיומו של חלל תת־קרקעי גדול, אותו ניתן לפרש כצינור לבה.
צינורות לבה נוצרים כאשר שכבה חיצונית של זרם לבה מתקשה והופכת ל”גג”, בעוד הלבה ממשיכה לזרום מתחתיה. לאחר שהזרימה נפסקת, עשוי להישאר חלל ארוך. בכדור הארץ מוכרות מערכות כאלה, ובשנים האחרונות אותרו גם מועמדים דומים בירח ובמאדים. בנוגה, לעומת זאת, היה חסר עד כה ממצא שמרמז בבירור על חלל פתוח מתחת לקרקע.
“צוהר” בקרקע וחלל שנמשך מתחתיו
החוקרים התמקדו באזור געשי בשם Nyx Mons . הם חיפשו תבניות שמזכירות קריסה מקומית של תקרה. תופעה כזו יוצרת מעין “צוהר” או שקע, שמרמז על חלל שמתחתיו. כדי לבדוק את זה, הצוות יישם טכניקת עיבוד דימות שמותאמת לנתוני מכ״ם מסוג SAR. הרעיון הוא לאתר חתימות החזר שמבדילות בין קרקע מוצקה לבין אזור שבו יש חלל, כלומר מקום שבו המיקרו־טופוגרפיה והחזרי המכ״ם מתנהגים אחרת.
הניתוח הצביע על מבנה תת־קרקעי גדול, שהחוקרים פירשו כצינור לבה פתוח. לפי ההערכות, הקוטר שלו עשוי להגיע לכ־1 ק״מ. עובי הגג שמעליו הוערך כלפחות 150 מטרים. גובה החלל הפנימי הוערך כלפחות 375 מטרים. המבנה נראה נמשך מתחת לפני השטח לפחות כ־300 מטרים מנקודת ה”צוהר” שזוהתה. בשל מגבלות רזולוציה וכיסוי נתוני הרדאר, לא ניתן לקבוע בוודאות את אורכו המלא. עם זאת, העובדה שניתן לזהות חלל בהיקף כזה בנתונים היסטוריים בלבד היא ממצא משמעותי.
מדוע זה משנה להבנת נוגה, ומה נדרש כדי לאשש את ההשערה
אם קיים צינור לבה בקנה מידה כזה, המשמעות היא שנוגה יכולה לייצר ולשמר תשתיות געשיות תת־קרקעיות גדולות בהרבה ממה שמוכר בכדור הארץ. אחת הסיבות האפשריות לכך היא שילוב תנאים ייחודי. לנוגה כבידה מעט נמוכה יותר משל כדור הארץ, ואטמוספרה צפופה מאוד. השילוב הזה עשוי לאפשר לזרמי לבה ליצור במהירות קרום מבודד ועבה יותר על פני השטח. קרום כזה יכול לייצב חללים גדולים מתחתיו.
מעבר להבנה הגאולוגית, צינורות לבה נחשבים גם ליעדים מעניינים למחקר פלנטרי, משום שהם עשויים לשמר עדויות לתהליכים קדומים ולהגן מפני תנאים קיצוניים על פני השטח. בנוגה מדובר בהגנה תאורטית בלבד, משום שהטמפרטורות והלחצים על הקרקע קיצוניים מאוד. ועדיין, עצם קיומו של חלל פתוח מספק מידע חדש על מבנה הקרום ועל הדרך שבה חום וחומרים נעו במערכת הגעשית של הפלנטה.
כדי לאשש את ההשערה, יידרשו משימות רדאר חדשות עם יכולת מיפוי מדויקת יותר, ואולי גם מכשירים שמיועדים למדידה בעומק רדוד יחסית. עד אז, הממצא החדש הוא בעיקר הוכחה לכך שגם נתונים ישנים יכולים להניב תגליות, כאשר הכלים האנליטיים משתפרים והנחות העבודה מתעדכנות.
למאמר המדעי ב-Nature Communications
עוד בנושא באתר הידען:
