סוכנות החלל האירופית ונאס”א ישגרו ביוני משימות מחקר לא מאוישות שינחתו על פני “כוכב הלכת האדום”
בשנים האחרונות זוכה כוכב הלכת מאדים לתשומת לב רבה מצד מדענים המבקשים למצוא בו סימני חיים. רובם המכריע אינו מצפה למצוא על הכוכב יצורים תבוניים, אלא צורות חיים פרימיטיוויות, שהצליחו לשרוד בתנאים הקשים שעל פניו. למרות שעד עתה לא התגלו חיים על כוכב הלכת, מדינות רבות ממשיכות לשגר אליו משימות מחקר.
ב-2 ביוני תשגר סוכנות החלל האירופית משימת מחקר לא מאוישת לכוכב האדום. שלושה ימים אחר כך תשגר גם נאס”א משימה דומה. כלי המחקר שינחתו על כוכב הלכת יבצעו בדיקות גיאולוגיות, ביולוגיות וכימיות. מטרתה המרכזית של המשימה היא לאתר סימני חיים.
בתחילת השבוע סיכמו סוכנויות החלל של רוסיה וארה”ב על שיתוף פעולה בחקר כוכב הלכת. בתום שיחות במוסקווה הודיעו מנהלי סוכנויות החלל של שתי המדינות, שון אוקיף האמריקאי ועמיתו הרוסי יורי קופטייב, כי סיכמו “לשתף פעולה בחקר המאדים, ואף לשגר למאדים משימות לא מאוישות משותפות”.
ארה”ב, רוסיה והאיחוד האירופי משקיעות מיליארדי דולרים בתוכניות המחקר של המאדים, אך אלה סובלות בחודשים האחרונים מהפרעות בלתי פוסקות. התרסקות מעבורת החלל “קולומביה”, למשל, גורמת לעיכובים קשים בתוכניות נאס”א. לאחר האסון, הוחלט בארה”ב להקפיא את כל המשימות המאוישות לחלל, וגם חלק גדול מהמשימות הלא מאוישות נדחו כתוצאה מכך. העיכובים מעמידים בספק את הבטחתו של נשיא ארה”ב, ג'ורג' בוש, כי עד סוף העשור תשגר נאס”א משלחת מאוישת למאדים.
לאחר התרסקות קולומביה, ביקשו בוואשינגטון לשתף פעולה עם סוכנות החלל הרוסית. ואולם, מאז פירוק ברית המועצות סובלת הסוכנות הרוסית מקשיי תקציב משמעותיים. החוסן הכלכלי של נאס”א והציוד הרוסי – שנחשב אמין באופן יחסי – מאפשרים לשתי היריבות לשעבר לשתף פעולה. לפי שעה, שיתוף הפעולה הוא מוגבל – בדומה ל”מאבק על הירח”. ואשינגטון ומוסקווה, עדיין מתחרות מי יצליח להנחית את האדם הראשון על המאדים.
מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. הוא מקיף את השמש במשך 687 ימים, ומסתובב על צירו אחת ל-24 שעות 37 דקות ו-23 שניות. האטמוספירה במאדים מורכבת מ-%95 פחמן דו-חמצני, והאקלים מדברי בעיקרו.
צילומי לוויין, שפורסמו בשנים האחרונות, הראו סימנים לכך שעל פני המאדים מצויים מקורות מים. במחקר חדש, שפורסם לפני כחודשיים בארה”ב, נטען כי שלג שירד במאדים לפני מיליוני שנים, גרם להיווצרות מאגרי המים הזורמים על פני כוכב הלכת. לדעת חוקרים, ממצאים אלה עשויים לרמוז על קיומן של צורות חיים פרימיטיוויות על פני מאדים. זו גם הסיבה המרכזית לחשיבות שמייחסים מדענים להמשך מחקר מאדים.
האפשרות כי חיים נוצרו גם מחוץ לכדור הארץ, מקובלת היום על רוב חוקרי הקוסמוס. אסטרופיסיקאים מעריכים, שברחבי היקום נוצרו מיליוני מערכת שמש שדומות למערכת השמש שלנו, ולכן קיימת סבירות גבוהה להיווצרות חיים לפחות בחלק מכוכבי הלכת.
