סיקור מקיף

האוניברסיטאות בישראל גייסו 1.7 מיליארד ₪ למימון מחקרים ממקורות חיצוניים

מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים כגון קרנות, תכניות מו”פ ומענקים של משרד המדע ומשרדי ממשלה נוספים, וכן מקרנות פנים-אוניברסיטאיות המיועדות למחקר. זאת, להבדיל מהמימון הנעשה מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות.

פרופ' נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד המדע. צילום: יואב דודקביץ
פרופ’ נורית ירמיה, המדענית הראשית במשרד המדע. צילום: יואב דודקביץ

נתוני הלמ”ס שנאספו עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע מראים כי במהלך שנת תשע”ב גייסו שבע אוניברסיטאות מחקר בישראל 1.7 מיליארד ₪ למימון מחקרים ממקורות חוץ אוניברסיטאיים. מדובר בעלייה של כ-9% בהשוואה לשנה קודם.

מחקרים בעלי מימון מיוחד הם מחקרים הממומנים על ידי גורמים חוץ-אוניברסיטאיים כגון קרנות, תכניות מו”פ ומענקים של משרד המדע ומשרדי ממשלה נוספים, וכן מקרנות פנים-אוניברסיטאיות המיועדות למחקר. זאת, להבדיל מהמימון הנעשה מהתקציב השוטף של האוניברסיטאות.

מבין האוניברסיטאות, האוניברסיטה העברית מובילה בגיוס מימון למחקרים ממקורות חוץ אוניברסיטאיים עם 464 מיליון ₪ שגייסה בשנת תשע”ב (עלייה של כ-70 מיליון ₪ בהשוואה לשנה קודם). אחריה, אוניברסיטת תל אביב עם כ-373 מיליון ₪, מכון ויצמן למדע עם כ-287 מיליון ₪, הטכניון עם 242 מיליון ₪ ואוניברסיטת בן גוריון בנגב עם כ-204 מיליון ₪. אחריהן נמצאות אוניברסיטת בר אילן עם כ-105 מיליון ₪ ואוניברסיטת חיפה עם כ-78 מיליון ₪.

בחלוקה לפי תחומים, חוקרי האוניברסיטה העברית מובילים בגיוס מימון חיצוני במיוחד בתחומי מדעי הרוח, החינוך, החברה והמשפטים וכן ברפואה ומדעי הטבע. בעוד מכון ויצמן מוביל במתמטיקה ומדעי המחשב, פיזיקה וביולוגיה.
“היכולת להשיג מימון חיצוני למחקרים מעידה הן על רמת החוקרים באוניברסיטה והן על יכולותיה בגיוס השקעות”, אומר פרופ’ יצחק בן ישראל יו”ר המועצה הלאומית למו”פ. “מימון חיצוני בהיקף גבוה כזה הוא סימן לאיכות המחקר בארץ אך גם סימן מדאיג המצביע על מחסור בתקציבי המחקר המופנים באופן שוטף לאוניברסיטאות”.

לדברי המדענית הראשית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פרופ’ נורית ירמיה, “החוקרים הישראלים מתחרים עם עמיתיהם ברחבי תבל על השגת משאבי מחקר מהקרנות היוקרתיות ביותר בעולם ושיעורי הזכייה המכובדים מורים על מצוינותם של החוקרים הישראלים. עם זאת, במדינת ישראל אין תקצוב מספיק למחקר בסיסי, המהווה תשתית קריטית גם למחקר יישומי ולפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות ומשליך על המשק כולו. מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל ירדו בשנה האחרונה במדד שנחאי, גם בגלל חוסר הקצאת משאבים ממשלתיים הולמת. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל שם לו למטרה לסייע בהשגת משאבי מחקר נוספים הן באמצעות קרנות מחקר ייעודיות והן באמצעות קשירת קשרי מדע עם מדינות נוספות”.

ההוצאה למחקר ופיתוח באוניברסיטאות, כולל המימון מהתקציב השוטף, מהווה כ-13% מכלל ההוצאות למחקר ופיתוח אזרחי בישראל . מקור המימון העיקרי הוא מקרנות ותכניות מחקר בישראל האחראים ל-56% מהמימון בשנה זו ובהתאם, 44% מהמימון מגיע ממקורות בחו”ל. בביולוגיה, מתמטיקה ומדעי המחשב, רוב המימון מגיע מחו”ל.
מניתוח ההוצאות לפי תחומי מחקר בשבע אוניברסיטאות המחקר, עולה כי כ-54% מההוצאות היו במדעי הטבע, כ-10% ברפואה, 16% בהנדסה ואדריכלות, 4% בחקלאות וכ-15% במדעי הרוח, מדעי החברה והמשפטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.