סיקור מקיף

משימת יוליסס מגיעה לסיומה אחרי 17 שנה

בין התגליות שביצעה – החלקיקים הנפלטים מהשמש והופכים לרוח השמש לא מגיעים דווקא מהקטבים * האבק הבין כוכבי המציף את מערכת השמש מאסיבי פי 30 ממה שסברו קודם לכן ועוד. הסיבה לסיום, ירידה ביכולת ייצור החשמל

החללית יוליסס. איור - סוכנות החלל האירופית
החללית יוליסס. איור - סוכנות החלל האירופית

במשך למעלה מ-17 שנה חקרה החללית יוליסס המשותפת לנאס"א ולסוכנות החלל האירופית את השמש, והייתה החלוצה במדעי השמש ובהגדרת הידע שלנו על ההליוספירה. ואולם ב-1 ביולי תסתיים המשימה. החללית גססה לאיטה בשל תקלות במערכת החשמל. מערכת זו אינה מסוגלת עוד לשמור על חומה של החללית בשלב ההתרחקות מהשמש. ואולם יוליסס שרדה כמעט פי ארבעה יותר זמן מאשר תוחלת החיים שתוכננה עבורה והיא שינתה לנצח את הדרך שבה המדענים רואים את השמש ואת השפעותיה על החלל שמסביבה. יוליסס גמאה במהלך חייה מרחק של 8.6 מיליארד קילומטרים.

יוליסס מסיימת את הקריירה שלה לאחר שחשפה כי השדה המגנטי הנפלט מקטבי השמש חלש בהרבה ממה שנצפה קודם לכן. משמעות הדבר היא כי המקסימום הסולארי – שיא כתמי השמש – הצפוי בתחילת העשור הבא יהיה חלש יותר מאשר השיאים הקודמים.

"במשך כמעט שני עשורים של תצפיות מדעיות בידי יוליסס למדנו הרבה יותר ממה שציפינו אודות השמש והדרך שבה היא מתקשרת עם החלל הסובב אותה" אומר ריצ'ארד מארסדן, המדען הראשי בפרויקט יוליסס ומנהל המשימה מטעם סוכנות החלל האירופית. "משימות רבות לשמש שוגרו בשנים האחרונות, אך יוליסס עדיין ייחודית אפילו היום. נקודת המבט המיוחדת שלה מעל קטבי השמש לא כוסתה מעולם בידי שום חללית אחרת."

יוליסס נמצאת במסלול המביא אותה לקרבת השמש פעם בשש שנים. מסלולה הארוך מביא אותה אל מחוץ למסלול צדק ובחזרה. ככל שהיא מתרחקת מהשמש, כך היא מתקררת. לאחר שהטמפרטורה בתוכה צונחת אל מתחת לשתי מעלות צלזיוס, קופא דלק ההידרזין המשמש לניווטה.

הדבר לא היווה בעיה בעבר משום שיוליסס נשאה מחממים ששמרו על טמפרטורת עבודה סבירה בתוכה. החללית מונעת באמצעות הדעיכה של איזוטופ רדיואקטיבי ובמשך למעלה מ-17 שנה, עוצמת הכוח ירדה בהתמדה. כעת החללית לא מסוגלת לייצר מספיק כוח כדי להפעיל את כל מכשירי התקשורת, החימום והציוד המדעי בו זמנית. החללית ועשרת המכשירים המדעיים שעליה חייבים להיות מאוד רגישים, אך מספיק קשיחים כדי לעמוד בכמה מהתנאים הקשים ביותר במערכת השמש, לרבות קרינה מאסיבית בעת שחצתה מעל הקוטב הצפוני של צדק.

דוגמה לניתוח הנתונים ששידרה יוליסס במסעה מתחת לקוטבי השמש
דוגמה לניתוח הנתונים ששידרה יוליסס במסעה מתחת לקוטבי השמש

יוליסס היתה החללית הראשונה שסקרה את הסביבה בחלל מעל ומתחת לקוטבי השמש בארבעת הממדים – שלושת ממדי המרחב וממד הזמן. היא הראתה כי השדה המגנטי של השמש נישא לתוך מערכת השמש בדרך הרבה יותר מסובכת מאשר העריכו קודם לכן. החלקיקים הנפלטים מהשמש בקווי רוחב נמוכים יכולים לטפס לקווי רוחב גבוהים ולהפך, לפעמים הם מוצאים את עצמם בדרך לא צפויה החוצה אל כוכבי הלכת. יוליסס גם חקרה את זרימת האבק מהחלל החיצון אל מערכת השמש והראתה כי הוא עשיר יותר פי 30 ממה שהמדענים העריכו. בנוסף , החללית גילתה אטומי הליום מהחלל החיצון והוכיחה כי היקום לא מכיל מספיק חומר כדי לעצור בסופו של דבר את התפשטותו.

"יוליסס היתה משימה מאתגרת מאז שיגורה" אומר אד מאסי, מנהל פרויקט יוליסס במעבדה להינע סילוני של נאס"א (JPL). הצלחתה דרשה שיתוף פעולה ואינטלקט של מהנדסים ומדענים מכל רחבי העולם."

"כאשר יגיעו הביטים האחרונים של נתונים הם בוודאי יהיו חזקים דיים כדי להגיד שלום" אמר נייג'ל אנגולד, מנהל התפעול של יוליסס מטעם סוכנות החלל האירופית." אך כל עצב שאני עשוי להרגיש יחוויר בהשוואה לגאווה של עבודה על משימה כל כך מדהימה. אף כי תפעולה של החללית ייפסק, הגילויים המדעיים החבויים עדיין בתוך הנתונים ששידרה יוליסס במהלך שנות פעילותה הרבות ימשיכו לספק עבודה למדענים למשך שנים רבות."

הכתבה מבוססת על הודעה לעיתונות של JPL

3 תגובות

  1. אבנר:
    פעם ניסו לחשב את כמות החומר כדי לראות אם בסופו של דבר תהיה קריסה.
    ההנחה הייתה שבכל מקרה יש האטה של התפשטות היקום והשאלה הייתה אם זו האטה שתמשך עד עולם תוך שהיקום ממשיך להתפשט (לאט יותר אבל עדיין להתפשט) או שמא ההאטה תגיע לממדים כאלה שההתפשטות תיעצר ותחל קריסה.
    מאז התברר שהתפשטות היקום בכלל מואצת ולא מואטת.
    פירוש עובדה זו היא שכלל אין האטה ולכן כל הרעיון של חישוב כמות המסה כדי לראות אם בסוף תהיה קריסה איבד את תקפו.
    כיום מייחסים את ההאצה לאנרגיה האפלה שאין יודעים את טיבה.
    אם היא תמשיך לפעול כפי שהיא פועלת קשה לראות קריסה באופק (למרות שכל מיני רעיונות על ממדים מעגליים יכולים להביא לכך אבל זו כרגע ספקולציה שאין לה על מה לסמוך)

  2. האם ה"הוכחה" כי "היקום אינו מכיל מספיק חומר כדי לעצור בסופו של דבר את התפשטותו" לוקחת בחשבון גם את המסה האפלה, שטרם זוהתה אך יתכן שתזוהה ותנוטר בעתיד או, מתיחסת רק לחומר הנראה ? או שאולי עצם הגילוי של היקום האינפלציוני הוא שמביא למסקנה כי
    מסת היקום קטנה מכדי להביא לקריסתו. אם כי למיטב ידיעתי גילוי היקום האינפלציוני נעשה ע"י ההאבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן