הטרילוביטים, היצורים ששלטו על כדור הארץ לפני הדינוזאורים, היו בעלי עיניים יחודיות
לפני יותר מ-500 מיליון שנה, הרבה לפני עידן הדינוזאורים, שלטו בעולם הטרילוביטים: אבות הסרטנים והיצורים בעלי שלד חיצוני שבחלקם פיתחו “עיניים” מיוחדות.
הטרילוביטים נכחדו לפני 248 מיליון שנה, באסון אקלים עולמי, בו הוכחדו יותר מ-%90 מהיצורים החיים באותם ימים. אחר-כך החל עידן הזוחלים.
המאפיין העיקרי של הטרילוביטים – חסרי חוליות בעלי קליפה חיצונית קשיחה – היה השלד החיצוני, המזכיר שלדי תיקנים וחרקים מרובי-רגליים, כיום. החלקים הרכים בגופם, לא נשתמרו. הזעיר מבין מאובני הטרילוביטים, קטן מ-1 מ”מ; והגדול, הידוע – כמעט 1 מטר.
מעריכים שהם ניזונו בעיקר מפגרים, ובחלקם אולי גם היו “ציידי” טרף חי.
השם טרילוביט (“שלוש אונות”), בא לבטא את ארגון מיבנה גופם מאונה מרכזית אורכית ו-2 אונות צד.
מערכת הראיה של חלק מהטרילוביטים היתה מהמפותחות בקרב היצורים הקדומים מלפני חצי מיליארד שנה.לרובם היה זוג עיניים מורכבות משני צדי “הראש”, או בקידמת גופם. עיניים מורכבות, בנויות ממאות עד אלפי עיניים “פשוטות”, שבהן עדשה קטנה המרכזת אור מגיזרה מסויימת, על קולטני אור עצביים. לדבורה, למשל,
עיניים מו רכבות. אבל היו טרילוביטים שעיניהם נוצרו על המחושים, כדוגמת השבלולים. והיו גם נטולי עיניים.
מיגוון עיניים זה נועד לצרכי החיים בסביבות שונות: אלו שחיו על קרקעית האוקיינוסים, לא נזקקו לעיניים, כי האור ממילא לא הגיע למעמקים. היתרון בעיניים מורכבות הוא כנראה בגילוי תנועה – עניין חשוב לטורפים ולקורבנותיהם.
עיני בעלי החוליות מאופיינים בעדשת-עין גמישה, המסוגלת לשנות צורה ולהתאים את הראיה הממוקדת למרחקים שונים. השימוש בזוג עיניים, יחד עם עיבוד התמונות במוח, מאפשר ראייה סטראוסקופית, לעומק, שמניבה את אומדן המרחק.
הטרילוביטים השיגו זאת כנראה, באמצעות עיניים פשוטות רבות, במבנה העין המורכבת. להתאמת הראיה למרחקים שונים, במצב שבו עדשת העין איננה גמישה, הם שתמשו בצורה מיוחדת של העדשה עשויה שני חומרים בעלי מקדמי שבירת-אור שונים.
מדובר בצירוף משתי עדשות (“דובלט”) לתיקון המיקוד של העדשה הקשיחה. צורה זאת של עדשה, הומצאה במאה ה-17 בידי הפיסיקאים דקארט הצרפתי והויגנס ההולנדי.
ד”ר נח ברוש
