250 שנה לארצות הברית
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ישראל מחזיקה באוניברסיטאות מצטיינות, היי־טק מתקדם והוצאה גבוהה על מו״פ, אך הניסיון האמריקני מלמד שהצלחה מדעית דורשת יותר מיזמות: מחקר בסיסי, מימון ציבורי יציב, חופש אקדמי, קליטת חוקרים וגשרים בין
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ב־1976 דרשו תושבי קיימברידג׳ להשתתף בהחלטה אם לאפשר מחקר בדנ״א רקומביננטי בעירם. העימות בין חוקרים לציבור הוליד ועדת פיקוח אזרחית וסייע לעצב מודל שבו חדשנות, בטיחות ודמוקרטיה אינן חייבות לסתור
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שלושה פרקים בהיסטוריה האמריקנית חושפים את יחסיו המורכבים של המדע עם כוח: הסודיות והיעדר הפיקוח בפרויקט מנהטן, מחיקת הידע החקלאי של משועבדים והשימוש באאוגניקה להצדקת עיקור כפוי ואפליה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית אוהבת לספר על יזמים שפעלו במוסכים למרות הממשלה. אלא שעמק הסיליקון צמח מהזמנות צבאיות, ממרוץ החלל, ממענקים לאוניברסיטת סטנפורד, ממדיניות הגירה ומסיוע ממשלתי לתעשיית השבבים – וגם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ממפעל ההמצאות של תומס אדיסון ועד מעבדות בל, תאגידים אמריקניים יצרו מדע לצד מוצרים. מאז שנות השמונים עבר חלק גדול מן התפקיד לאוניברסיטאות ולחברות הזנק – מערכת שמצטיינת בתחומים מסוימים,
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
עד מלחמת העולם השנייה השקיעה ממשלת ארצות הברית מעט יחסית במחקר שנעשה באוניברסיטאות ובחברות. מצב החירום הוליד חוזי מחקר, הערכת מומחים, מימון תקורה וכללים לחלוקת זכויות בפטנטים – מנגנונים שממשיכים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
כאשר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס נפתחה ב־1876, רוב המוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית עדיין התמקדו בהוראה ובהכשרת בני האליטה. השילוב החדש בין מחקר מקורי, לימודי דוקטורט והוראה יצר מוסד מסוג אחר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
גרמניה, בריטניה וצרפת שלטו במדע בראשית המאה העשרים, אך ארצות הברית עקפה אותן באמצעות קליטת חוקרים, השקעה ציבורית ארוכת טווח, אוניברסיטאות חזקות וחופש מדעי. במלאת 250 שנה להכרזת העצמאות, קיצוץ