רשתית

צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
CRAO הוא מצב חירום בעין, אך בניסוי אקראי טנקטפלז לא שיפר את הראייה והעלה חשש לדימום. המחשה: depositphotos.com

טיפול בטנקטפלז לא שיפר תוצאות בחסימת עורק הרשתית והעלה חשש בטיחותי

בניסוי אקראי כפול־סמיות לא נמצא יתרון בחדות הראייה לאחר 30 יום, ובקבוצת הטיפול נרשמו אירועי דימום חמורים
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
העין. באדיבות פרופ' יוסי מנדל, אוניברסיטת בר אילן

בדרך לעולם בלי עיוורון? שתל רשתית ביו־היברידי מבר־אילן

האם אנחנו בדרך לעולם בלי עיוורון? פיתוחים ביו-רפואיים חדשים מכוונים לעתיד, שבו שתלים יחליפו את הפוטו-רצפטורים שמתנוונים עם הגיל.
אכילה של פחמימות פשוטות מעלה את הסיכון לפתח ניוון רשתית אצל עכברים. מקור: pixabay.

על עיניים ומעיים

רשתית העין: האור מגיע מלמעלה ומרוכז על ידי תאי הגלייה לכיוון קולטני האור. תאי הגלייה מתפקדים כסיבים אופטיים ומפרידים את האור הנכנס על פי צבעיו (באדום) לפני הגעתו לשכבת קולטני האור (בכחול)

מחקר חדש מגלה את חשיבותה של הרשתית לראיה