מטא-משטחים

קפיצת מדרגה באופטיקה. איור: אוניברסיטת תל אביב

קפיצת מדרגה באופטיקה: בינה מלאכותית מאיצה תכנון מטא-משטחים זעירים

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה מבוססת מודלי דיפוזיה שמעצבת רכיבי אופטיקה שטוחים בתוך דקות — במקום שעות וימים — ומדגימה דיוק גבוה במשימות כמו פיצול קרן והפרדת קיטוב; פורסם
מבנים אלקטרומגנטיים. באדיבות החוקרים

פריצת דרך מדעית: לראשונה נמדד מבנה אלקטרומגנטי מחזורי המבוסס על קשרים טופולוגיים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ורפאל פיתחו מטא-משטח חדשני המבוסס על לולאות מוליכות בצורת קשרים, המאפשר שליטה מדויקת בגלים אלקטרומגנטיים – ונמדד לראשונה בניסוי
כאשר מקור אלקטרומגנטי נקודתי שמפיץ חזיתות גל מעגליות מושלמות (שורה תחתונה, שמאל) מוצב מול משטח דיאלקטרי קשיח, נצפות החזרות משמעותיות ועיוותים בחזיתות הגל (שורה תחתונה, ימין). כאשר אותו המשטח מצופה בתצורות מתכת שתוכננו במאמר על פי תנאי הויגנס המוכלל (Generalized Huygens’ Condition), ההפרעות נעלמות הודות לעבירות הכלל-זוויתית (שורה תחתונה, אמצע) וההתפשטות האידיאלית משוחזרת במלואה (כאילו הגלים מתפשטים בחלל חופשי, בדומה לתרחיש משמאל). שורה עליונה: שמאל: מערך המדידה בו מאירים (illumination) את המשטח (device) ומודדים את השדה המועבר על ידי גלאי (detector). אמצע: המשטח הדיאלקטרי שיוצר עם ציפוי לדיכוי החזרות בכלל הזוויות. ימין: משטח ייחוס ללא הציפוי (עבורו נצפתה החזרה משמעותית).

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה המקנה "שקיפות אלקטרומגנטית" למשטחים קשיחים

שקיפות מסוג זה רלוונטית למגוון רחב של יישומים ובהם אנטנות שטוחות, אמצעי מחשוב אנלוגי-אופטי ומערכות דימות קומפקטיות