אלקטרונים

אטום עם אלקטרונים במסלולים ואלומות לייזר הפוגעות בו – המחשה

דחיפה אנרגטית קלה לאלקטרון הכלוא באטום

פרופ' אברהם גובר מאוניברסיטת תל אביב חוקר איך אלקטרונים בעלי פונקציית גל מתואמת מגבירים קרינת אור, ואיך הם יכולים להעביר "דחיפה" אנרגטית לאלקטרון הכלוא באטום.
איור של אלקטרון החולף דרך חלל אופטי ומשנה את מופע האור

גם האלקטרון משפיע על האור: מחקר תאורטי מציע דרך לספור אלקטרונים בלי לבלוע אותם

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מסגרת קוונטית המתארת שינוי זעיר במופע האור כשאלקטרון חולף דרכו. האפקט, שעדיין ממתין למדידה ניסויית, עשוי לשמש בעתיד לחישה ולמיקרוסקופיה של חומרים רגישים.
איור של אטום מוקף באלקטרונים

ניסוי בפרינסטון פורש כעדות לפיצול האלקטרון – מחקרי המשך לא אוששו את הפרשנות

בהובלת חוקרים מהמכון לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, פורסמה תגלית ראשונית המחזקת את ההשערה השנויה במחלוקת שהאלקטרון בנוי משני חלקיקים יסודיים: האחד נושא מטען חשמלי שלילי והשני את הספין של האלקטרון. אם
הדמיה של הניסוי שבו התקבלו התמונות הראשונות של גביש אלקטרוני קוונטי, שקיומו נחזה לפני 80 שנה. החוקרים ראו אלקטרונים המסודרים כפנינים במחרוזת (כדורים אדומים) לאורך ננו-חוט. כדי לצפות באלקטרונים מבלי להשפיע עליהם, אלקטרון בודד (בירוק) שנישא באמצעות ננו-חוט נוסף שימש כחישן (גלאי סורק) שזיהה את השדות החשמליים שיוצרים האלקטרונים בגביש

כמו אלקטרון על תיל

פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מערכת FLAME: לאחסן חלקיקי אור על מסלולי אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

לעצור את האור

אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

אטומים מסודרים בתוך מולקולה. צילום: מעבדות המחקר של יבמ בציריך, 2013

פיזיקאים הצליחו לשלוט בתנועת אלקטרונים במולקולה

ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

מנגנון מעבר אלקטרונים בחיידקים

ברקע מבנה אטום קריפטון במצב הקלאסי שבו 36 אלקטרונים מסודרים במעין קליפות. החוקרים מדדו את התנודות במצב הקוונטי (מלפנים, בורוד) בחלק החיצוני של אטום קריפטון מיונן תנודות הגורמות לתנועת האטום. צילום: מכון מקס פלנק

צפייה באלקטרונים נעים בזמן אמת

בחומרי "פרמיונים כבדים", אלקטרונים חופשיים המשמשים להולכה חשמלית מגיבים בחוזקה עם אטומים וצוללים לרמות אנרגיה נמוכות לפני שהם מגיחים מחדש וממשיכים בדרכם. התקדמותם האיטית גורמת להם להיראות כבדים. צילום Mohammad Hamidian/Davis Lab

אלקטרונים כבדים בתרכובת אוראניום

לוגו הידען על רקע שמיים וגרמי שמיים

קצר יותר, מהר יותר

לוגו הידען על רקע שמיים וגרמי שמיים

חוקרים גילו מצב חדש של אלקטרונים המתנהגים כאור

לוגו הידען על רקע שמיים וגרמי שמיים

האם חוקי הטבע זהים בכל היקום?