אבולוציה של האדם

מפת מערת ביאנפו ושיניים, עצם חישור ושברי גולגולת שזוהו כדניסוביים

עצם אמה ראשונה של אדם דניסובי: מערה בדרום־מערב סין היא האתר העשיר ביותר בממצאים דניסוביים מחוץ לסיביר

חוקרים סיניים סיננו יותר מ־60,000 שברי עצמות ממערת ביאנפו שבמחוז יונאן, וזיהו באמצעות חלבונים עתיקים חמישה שרידים של דניסובים, ובהם עצם אמה. מחקר נוסף באותו אתר מצא שהם צדו בעלי
מזכרות פרהיסטוריות: כלי צור קדומים, ביניהם אבן יד עם תבנית גאולוגית חריגה וכלי ובו מאובן

השערה חדשה: מזכרות פרהיסטוריות לפני 500 אלף שנה עיצבו את הזיכרון האנושי

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים השערה חדשה על מזכרות פרהיסטוריות. לדבריהם, האדם הקדמון שמר חלוקי אבן צבעוניים וכלי צור ישנים כבר לפני כ-500 אלף שנה. ייתכן שההרגל הזה סייע לעצב
מפת אתר שוג'יאיאו ודניסובים נוספים במזרח אסיה ותכונות הגולגולת המשותפות להם

חלבונים עתיקים מצפון סין חושפים: כך נראו הדניסובים

חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו בצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס זה מציעים החוקרים לראשונה דיוקן גופני
רצפת מערת וונדרוורק במהלך החפירות. קרדיט: Wonderwerk Cave Project

עדויות חדשות: אבות האדם השתמשו באש במערה כבר לפני עד 1.79 מיליון שנה

מחקר בינלאומי בהשתתפות האוניברסיטה העברית מצא סימני שריפה בעצמות זעירות ממערת וונדרוורק בדרום אפריקה. הממצאים אינם מוכיחים שבני האדם הקדומים ידעו להצית אש, אך מצביעים על כך שהכניסו אש טבעית
פסל "אדם פקין" סמוך לאתר שבו התגלה בבייג'ינג. אילוסטרציה: depositphotos.com

חלבוני שיניים בני 400,000 שנה רומזים: הומו ארקטוס הותיר עקבות בבני אדם בני זמננו

חלבונים שנשמרו בשיני הומו ארקטוס מסין, בנות כ־400,000 שנה, מצביעים על קשר אפשרי לדניסובים ועל עקבות מולקולריים שהגיעו בעקיפין לבני אדם בני זמננו.