ריבוזום

הדמיה של תהליך ההרכבה העצמית: ייצור חלבונים ואר-אן-אי ריבוזומליים מגדילי די-אן-אי סינתטיים על-גבי שבב מוביל להרכבה עצמית של תת-יחידה חדשה של ריבוזום – גם היא על-גבי השבב. למטה משמאל: הדמיה של גדילי די-אן-אי מקובצים בכמה מברשות צפופות בצורת מעגלים, מימין: דימות פלואורסצנטי של מרבדים של תתי-היחידה שנוצרו בתום תהליך ההרכבה. פרופ' רועי בר-זיו, מכון ויצמן

ריבוזום בהרכבה עצמית

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת דמוית תא חי, על שבב, שבה נוצרת ומורכבת – באופן אוטונומי – היחידה הקטנה של ריבוזום חיידקי

הדמייה של ריבוזום. מקור: 2014, Wong et al, CC-BY 4.0 license.

החלבון שמרדים את החיידק

חוקרים ממכון ויצמן פיענחו מנגנון המאפשר לריבוזומים של חיידקים להיכנס למצב תרדמה

מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

מדעני המכון הצליחו לזהות כמה אלפי "אזורי גיוס" על האר-אן-אי-שליח. "אזורי גיוס" אלה עשויים להוות מעין "בנק מטרות" למיגוון תרופות למחלות שונות.

פרופ' עדה יונת במליאת הפתיחה של כנס Life Sciuences Baltics שהתקיים בוילנה בירת ליטא ב-12 בספטמבר 2012. צילום אבי בליזובסקי

חוסר הרצון של חברות התרופות לפתח אנטיביוטיות חדשות מסיבות כלכליות עלולה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בכל הנוגע לתוחלת החיים

כך אמרה כלת פרס נובל פרופ' עדה יונת בהרצאה המרכזית בכנס Life Science Baltics המתקיים בליטא. להערכתה הנסיגה תהיה מוחשית בתוך 20-30 שנה

הריבוזום: המפתח לחיים ברמה האטומית חלק ב'

המשך הסקירה הפופולארית (חלק שני מתוך ארבעה) ובה הרקע להחלטת ועדת פרס נובל לכימיה להעניק את הפרס למגלי הריבוזומים ובהם פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן

פרופ' עדה יונת במעבדתה, 30 בנובמבר 2009. צילום: אבי בליזובסקי

התולעת סי-אלגאנס כבר לא לבד

מדע / פענוח הגנום האנושי עומד, כצפוי, בראש רשימת התגליות החשובות של שנת 2000 שהרכיב כתב העת "Science". במקום השני: תגלית של חוקרת ישראלית

דילוג לתוכן