פיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

קר, מתקרר

מדענים ממכון ויצמן פיתחו באחרונה דרך חדשה ומקורית לקירור יונים ולהאטת תנועתם היחסית

מדענים בלבוש ייעודי עובדים על הקסנון 1 טון TPC. צילום: יח"צ

המטרה: לפתור את תעלומת החומר האפל

כמאה מדענים מכל העולם, ובהם מדענים ממכון ויצמן למדע, חנכו אתמול – במנהרה מתחת להר גראן סאסו, בשרשרת הרי האפנינים באיטליה, את ניסוי "קסנון טון

חור שחור קטן הצובר מאסה. גז דחוס וקר (בירוק) נע לכיוון מרכז צביר הכוכבים (האיקס האדום). הכוכבים (בצהוב) קובעים באמצעות כבידתם את מסלולו האקראי והבלתי-יציב של החור השחור דרך ענן הגז (הקו השחור)

המזללה שבקצה היקום

מודל חדש מסביר את תהליך ההיווצרות של חורים שחורים עצומים

חלקיקים מהחלל בעומק הקרח

חלקיקי נייטרינו בעלי אנרגיה גבוהה זוהו בגלאי ענקי באנטארקטיקה

גלאי .IceCubeתמונה: ג'יימי יאנג/NSF ו-IceCube Collaboration

אורחים מקצה היקום

ניטרינים אשר עשויים להגיע אלינו ממרחקים קוסמולוגיים, ממרחבי היקום, יוכלו ללמד אותנו על תהליכים שאי-אפשר להבחין בהם באמצעות גלי אור

מימין: פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' עילם גרוס ופרופ' אהוד דוכובני. מסע ארוך

החלקיק שכולם חיכו לו

מגזין המכון קיים ראיון חגיגי עם החוקרים ממכון ויצמן שהיו שותפים בגילוי ההיגס

מימין: פרופ' אלכסנדר זמולודצ'יקוב, פרופ' אדם שווימר וד"ר זוהר קומרגודסקי. שדות קוונטיים. צילום: מכון ויצמן

הפיסיקה שמעבר לפינה

פרופ' שווימר וד"ר קומרגודסקי ניסו, במשך כמה שנים, למצוא דרך להוכיח את השערת קארדי, ולהופכה למשפט מן המניין. אם אכן ההשערה נכונה, אפשר להסביר בקלות

דילוג לתוכן