סיקור מקיף

פיסיקה של חומר מעובה

חמשת המופלאים: יונים של סטרונציום בתא ואקום הלכודים במערך של שדות חשמליים ומקוררים באמצעות קרני לייזר לטמפרטורה של כמה מיליוניות מעלה מעל לאפס המוחלט

ישראל נכנסת למועדון המחשוב הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים מחשב קוונטי ישראלי ראשון; בבנייתו יושמו שיטות חדשניות שיסייעו להצעיד את התחום לעבר יכולות חישוביות חסרות תקדים

מגנט. המחשה: Image by W. v/d D. from Pixabay

המסע אל הקוטב

מדעני מכון ויצמן למדע הצליחו ליצור ולמדוד במדויק מעין "מונופול מגנטי" (מגנט חד-קוטבי). הממצאים שהתפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Physics, מגלים פרטים חדשים ומפתיעים על היווצרות זרמים חשמליים

אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

מדידה מדויקת במיוחד של האנרגיה המשתחררת על ידי אלקטרונים בגְרַפֵן חושפת מנגנון חימום חדש בקנה מידה אטומי

מימין לשמאל: אמיר רוזנבלט, ד"ר מיטלי בנרג'י, ד"ר דיאנה מהלו, פרופ' עדי שטרן, ד"ר ולדימיר אומנסקי, פרופ' יובל אורג ופרופ' מוטי הייבלום. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מנות קצובות של חום

האם חלקיקים מדומים מסיעים אנרגיה ב"מנות" קבועות, כפי שעושים זאת חלקיקים חופשיים אמיתיים דוגמת האלקטרון?

ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

כאשר אלקטרונים "חשים" זה בקיומו של זה, מתרחשות תופעות פיסיקליות מרתקות

מצב הצבירה: נזיל

חוקרים ממכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה ביצירת נוזל אקסיטוני

התקן ליצירת ננו-צינוריות פחמן

דרגות חופש

מדעני מכון ויצמן הצליחו ליצור גביש אלקטרונים ("גביש ויגנר") המורכב משני אלקטרונים

חלק מהמערך של של הננו-לולאות מוליכות העל. קוטר החוטים שבתמונה הוא 25 ננו-מטר. אורך החוטים בלולאות הקטנות 150 ננו-מטר ובגדולות 500 ננו-מטר, כאשר קוטר החוטים המרכיבים כל לולאה הוא 25 ננומטרים (צילום; מעבדתו של פרופ' יוסף ישורון, אוניברסיטת בר-אילן)

מתנגדים להתנגדות

מהם המנגנונים שמביאים להופעת תופעת מוליכות-העל, ובפרט בטמפרטורה גבוהה?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן