מדעני המכון הראו כי ממתיקים נטולי קלוריות משפיעים על הרכב ופעילות חיידקי המעי ועלולים לשבש את חילוף החומרים בגוף; מידת ההשפעה משתנה מאוד מאדם לאדם
במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי Cell, הדגימו מדעני מכון ויצמן למדע גישה טיפולית חדשנית המבצעת "סיכול ממוקד" של חיידקי מעי לא רצויים באמצעות כלי נשק יצירתי ומדויק – נגיפים התוקפים חיידקים
ניקוטין ותרכובות אחרות הנמצאות בסיגריות חודרות למעי דרך זרם הדם ומשנות את הרכב חיידקי המעיים ותוצריהם
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את התגלית והתוו דרך לטיפול עתידי
"לאור התרבות העדויות לכך שחיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח ועל מחלותיו, החלטנו לבחון האם הם משחקים תפקיד ב-ALS", מוסיף פרופ' ערן סגל
לכל אחד מהזוכים יוענק פרס בסך 150 אלף שקלים בטקס חגיגי
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל
מי באמת אשם בסיבוכים הנלווים להשמנת-יתר?
מסביר ד"ר ערן אלינב אלינב: "במחקר, שנערך באמצעות עכברים, הראינו כי אחרי הירידה במשקל שומרים חיידקי המעיים של העכבר על 'זיכרון' של גלגולי ההשמנה שלו.
חברת "ידע", המקדמת יישומים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, העניקה באחרונה לחברת MBcure רישיון לפיתוח גישות חדשות לוויסות אוכלוסיית החיידקים החיים בגוף האדם.
20מדעני מכון למדע בחנו תגובות של 800 נבדקים ל-46,000 ארוחות * הממצאים מדגישים את הצורך בהמלצות אישיות לתזונה בריאה
מידת השגשוג היחסי של קבוצות חיידקים במעיים, קשורה להתפתחות מחלות כמו סוכרת מסוג 2 ומחלת מעי דלקתית. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת סיינס
הגנום שלנו מכיל עשרות אלפי גנים, שהביטוי שלהם מבוקר על ידי רצפי בקרה. במעבדתו של ערן סגל במכון ויצמן למדע פיתחו שיטה המאפשרת לחקור אלפי
תפקיד מרכזי בהגנה מפני חדירת חיידקים מהמעי לשאר הגול, שמור ל"תאי הגביע", תאי אפיתל בעלי מבנה ותכונות ייחודיים, המפרישים חומרים שונים לשם הרחקת פולשים.
אנחנו סבורים שגופנו מוכר לנו היטב, אך למעשה, הוא רוחש חיים סמויים, מסתוריים: אוכלוסיות עצומות של חיידקים, פטריות, נגיפים וטפילים שוכנים בו. חשיבותם של היצורים
