ספינאופטיקה בסקאלה אטומית: שבבי העתיד
חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים
חוקרים מהטכניון פיתחו מקור אור חכם המבוסס על שכבה אטומית בודדת של חומר. ההישג יאפשר פיתוח יישומים קוונטיים חדשים בתחום המחשוב ובתחומים נוספים
מולקולות אורגניות פתחו אפשרות חדשה ומעניינת לפיתוח מחשב קוונטי יעיל ויציב. מצד אחד מולקולות פחמן יציבות יותר ומאפשרות חישוב בכמות גדולה יותר של קיוביטים, מצד
צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהטכניון מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית
חוקרים הצליחו להדגים, לראשונה אי פעם רשת נוירונים המבוססת על ספינטרוניקה
האם אפשר ליצור "מסננת" שתמיין עצמים לפי כיוון הסיחרור שלהם? מדענים ממכון ויצמן גילו שמולקולות מסוימות מעדיפות להעביר אלקטרונים בעלי כיוון ספין מסוים, ובכך יכולות לתפקד
שיתוף פעולה בין מדענים מהאוניברסיטה העברית ומכון וייצמן הניב רכיב זיכרון כזה, באמצעות ניצול הספין – כיוון הסיבוב של האלקטרון.
התגלית תאפשר לממש סוג חדש של רכיבים אופטיים משטחיים בסקאלת הננומטר המבוססים על תכונות אבני הבניין של החומר שהם האנטנות האופטיות (מטא-אטומים אופטיים), ותכונות הסימטריה
מדעני מכון ויצמן השפיעו על הספין של אטום בודד באמצעות מדידה
התקן בעל ממדים זעירים שנבנה באוניברסיטת בר אילן, מככב באחד התחומים החמים של הננוטכנולוגיה – ספינטרוניקה. מדובר בתחום חדש ומבטיח שיאפשר ייצור מעבדים חסכנים באנרגיה
אורן שעיה, בעל הבלוג "עד כדי קבוע" נפגש עם אמיר סגל כדי לשאול אותו מה עושים שם באוניברסיטה. פרק ראשון בסדרה
כך מבטיח פרופ’ אלברט פרט’- חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 2007 עבור תגלית ה-GMR – השתנות ענקית של ההתנגדות החשמלית באמצעות הפעלת שדה מגנטי (Giant
באמצעות חלופה לרכיבי מיקרו-אלקטרוניקה מסורתיים, המכונה "רכיבי ספינטרוניקה" ("spintronics") ניתן יהיה לאחסן יותר מידע בפחות נפח, לעבד מידע מהר יותר, ולצרוך פחות אנרגיה
מתכנני המעגלים המשולבים דוחקים את כל הגבולות במטרה לעשותם קטנים, מהירים וזולים יותר
צוות מדענים מאוניברסיטת וירג'יניה גילו "על-אטום מגנטי" – צבר יציב של אטומים המסוגל לחקות יסודות שונים של הטבלה המחזורית
צוות מדענים בינלאומי, בכללם חוקרים מהמחלקה לפיסיקה תיאורטית של מצב המוצק באוניברסיטת מדריד, גילה שיטה חדשה לשליטה באטומים.
פרופסור לכימיה מהמכון הפוליטכני של וירג'יניה פיתח תחום חדש של כימיית פולרנים שיוכלו להוות את הבסיס לפיתוח יישומים של מוליכים-למחצה מולקולאריים ומחשוב קוונטי
הרשימה המלאה של 50 המדענים הנבחרים הכוללת כזכור שלושה מדענים מישראל
עם זאת, האורביטרוניקה עשוייה לשמר את ההשקעות בטכנולוגית הסיליקון גם לאחר שהטכנולוגיה של היום תגיע לקצה גבול יכולתה
המיחשוב הקוואנטי עדיין רחוק מיישום מעשי, אך הרעיון זוכה לתמיכה פיננסית מוחשית מאוד מהממשל האמריקני.