מדעי הצמח והסביבה

חלקת יער מעורבת של חרובים, אלונים, אורנים ועצים נוספים ליד בית שמש. החוקרים מחפשים קשרים סימביוטיים בין מינים שונים של פטריות ועצים

הפטרייה הנעלמה

רשתות מסועפות של פטריות מנהלות מתחת לאדמה כלכלת פחמן המחברת בין עצים ממינים שונים

שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

מדוע הביומסה הימית קטנה בהרבה מזו היבשתית, וכיצד מצליחים היצורים הימיים היצרנים "לשאת בנטל" לא פחות מעמיתיהם על-פני היבשה אם היינו שוקלים את כל הדגים

חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

החוקרים ממכון ויצמן צופים כי חיידקים אלה עשויים לסייע בעתיד בהפחתת הצטברות גזי החממה באטמוספירה ובמאבק בהתחממות הגלובלית החיידקים במעבדתו של פרופ' רון מילוא במכון

צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

הסטארט-אפ פיטולון שהוקם על-בסיס טכנולוגיות של מדעני מכון ויצמן למדע, ינסה להעביר את תעשיית המזון העולמית לצבעי מאכל טבעיים

תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין

חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi מקור, ורדי. מכון ויצמן

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי היעלמותן המהירה של הפריחות המורכבות מטריליוני אצות חד-תאיות המכונות פיטופלנקטון, מתאפשרת הודות ל"שיתוף פעולה" קטלני בין נגיף לחיידק

תודרנית לבנה (Arabidopsis_thaliana). מתוך ויקיפדיה

העיניים של הצמחים

באחרונה גילו מדעני מכון ויצמן למדע כי בתנאים מסוימים, צמחים מתאימים את רמת הפוטוסינתזה שלהם לשינויים בעוצמת אור השמש באמצעות מערכת חישה מתוחכמת, המזכירה את

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקיקים של אצות מתות עשויים להיפלט לאטמוספרה, לעודד היווצרות עננים ולהסיט את קרינת השמש מכדור-הארץ

טיונית החולות (Heterotheca subaxillaris). צילום: Janet Tarbox / flickr.

הפולש שמשתלט על רצועת החוף

שינויים אבולוציוניים מהירים גרמו לטיונית החולות, צמח חד-שנתי שיובא מארצות הברית בשנות השבעים, להפוך לאחד האיומים הביולוגיים הגדולים ביותר על חולות מישור החוף 

דילוג לתוכן