מדעי הננו

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

תאים. איור: shutterstock

האינטרנט הגנטי

מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות

אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

מדידה מדויקת במיוחד של האנרגיה המשתחררת על ידי אלקטרונים בגְרַפֵן חושפת מנגנון חימום חדש בקנה מידה אטומי

המפץ הגדול הפוטוני: אי סדר חלש יוצר הפרדה חלשה ננומטרית בין פוטונים עם ספין הפוך (אדום וכחול) – "אפקט ספין-הול פוטוני". רק באי סדר מוחלט מתרחש "המפץ הפוטוני" – פוטונים בספינים הפוכים מתפצלים וממלאים את כל מרחב התנע – "אפקט רשבא הפוטוני". התופעה מתארת מעבר פאזה טופולוגי שמתבטא בשבירת סימטריה. המחקר נערך בהשראת מודלים בקוסמולוגיה שמתארים את המפץ הגדול. בתמונה מתוארות ננואנטנות מסיליקון, והמעבר מאנטנות מסודרות בכיוונן לאי סדר מוחלט מתבטא במדידת עליה חדה של האנטרופיה (כמדד לאי סדר). מקור: הטכניון.

"המפץ הגדול" בננואופטיקה

צוות חוקרים בראשותו של פרופ' ארז חסמן מהטכניון מדווח על תגלית מדעית פורצת דרך המדמה "מפץ גדול" פוטוני בסקאלה הננומטרית

ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו ננו-אלוטרופים אשר עשויים להוביל לפיתוח התקנים אלקטרוניים קטנים במיוחד וליישומים רבים נוספים

הסיבים דמויי הלגו במיקרוסקופ אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

חלבונים בהרכבה עצמית

סיבים דמויי לגו הנוצרים עקב מוטציה בודדת בחלבון עשויים לשמש שלד עבור ננו-מבנים

מולקולות. מקור: kennysarmy / flickr.

מסתורי המולקולה

מדעני המכון פיתחו מולקולות שעשויות לשמש להצפנת מידע ופיענוחו. מלבד הצפנה, מולקולות אלה יוכלו לשמש גם בתחומי הרפואה, למשל לצורך דיווח על תהליכים שמתחוללים בתוך

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

בעתיד אולי אפשר יהיה לנצל את השליטה בצימוד הנקודות הקוונטיות לבניית מתגים עבור מחשבים קוונטיים, או עבור התקני הצפנה אשר יתבססו על תופעות קוונטיות –

דילוג לתוכן