ירון זילברברג

הרבה יותר פרטים: ננו-גבישים כפי שהם נראים באמצעות שיטת המיקרוסקופיה שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע (מימין) וכפי שהם נראים במיקרוסקופ אור רגיל (משמאל). קנה המידה: 0.5 מיקרון

דברים שרואים בקטן

האם אפשר לחצות את גבול הרזולוציה של ארנסט אבֶּה באמצעות שימוש בתכונות הקוונטיות של האור?

ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

שיטה חדשה עשויהלשפוך אור על התהליכים הדינמיים של מולקולות גדולות, וללמד פרטים חדשים על מנגנונים ביולוגים

דניאל וייס

חמישה מדענים ומדעניות מצטרפים היום לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

החברים החדשים באקדמיה: רות ברמן, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת תל-אביב, דניאל ויס, פרופסור מחקר אמריטוס להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, ירון זילברברג, פרופסור במחלקה לפיזיקה של

מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח

מיקוד קצר מועד

לעיתים, כדי לבצע חיתוך מדויק מבלי לגרום נזק באיזור, משתמשים המדענים בהבזקי אור קצרים מאוד (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה), שהם בעלי עוצמה רגעית גבוהה. חוקרי במכון

דילוג לתוכן