אצות חד תאיות

תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים. איור: מעבדתו של פרופ' אסף ורדי, מכון ויצמן

הישרדות המעטים

מדעני מכון ויצמן הראו כי תאי אצה מגיבים בדרכים שונות למצבי עקה זהים, ובכך "מחלקים סיכונים" ומבטיחים את ההישרדות של חלק מהאוכלוסייה ואת המשכיות המין

חיידקים חובבי גופרית תוקפים תאי אצה ממין Emiliania huxleyi מקור, ורדי. מכון ויצמן

כיצד תורמים חיידקים אוהבי גופרית למותן המהיר של פריחות האצות באוקיינוס?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי היעלמותן המהירה של הפריחות המורכבות מטריליוני אצות חד-תאיות המכונות פיטופלנקטון, מתאפשרת הודות ל"שיתוף פעולה" קטלני בין נגיף לחיידק

חלקיקי אצות שנפלטו מדגימות שהודבקו בנגיף. במקום חלקיקים שגודלם עד מיקרון, התגלו שרידי פיטופלנקטון בגודל של עד ארבעה מיקרונים

לאן הולכות האצות לאחר שהן מתות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי חלקיקים של אצות מתות עשויים להיפלט לאטמוספרה, לעודד היווצרות עננים ולהסיט את קרינת השמש מכדור-הארץ

צדפת ענק מהסוג Tridacna gigas, באיים המלדיביים. צילום: Malcolm Browne.

דלק ביולוגי בהשראת הצדפה הכחולה

מדענים אמריקאים גילו שיטה יעילה לייצור דלק ביולוגי מאצות בהשראת הרקמה הססגונית הכחולה של צדפות ענק

פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

שיטת פעולה לא מוכרת של וירוסים מסייעת להדבקה רחבת-היקף של אצות ולקריסת פריחות הענק שלהן

חברי צוות המחקר, מימין: ד"ר יואב ליאן, ד"ר אסף ורדי, דניאלה שץ, שלומית שרוני, ד"ר מיגל פרדה ואורי שיין

הכחול הגדול

כמו מגלי ארצות, מדעני מכון ויצמן הרימו עוגן, ויצאו אל הים לחפש תובנות חדשות על האדם, ועל מקומו במערכת האקולוגית העולמית

דילוג לתוכן