סיקור מקיף

אמוניה

מכל אמוניה. צילום: shutterstock

אמוניה "ירוקה" תוכל לשמש כדלק עתידי

אתר המדע The Conversation 5 במרץ 2020 3 תגובות

האמוניה היא המולקולה השניה החשובה אחרי מים, אך ייצורה מהווה את המקור השלישי הגדול ביותר בעולם לפליטת פחמן דו-חמצני, פליטה בשיעור של 1.8% מסך הפליטות

המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

אז מה עושים כשנפגשים?

הטכניון 28 ביולי 2017 אין תגובות

חוקרים בטכניון פיתחו יחד עם תיאורטיקנים מקנדה ומהולנד שיטה חדשנית לניבוי התנהגות של מולקולה הפוגעת במשטח. השיטה מאפשרת לחקור מנגנוני תגובה בסיסיים המהווים את הבסיס

דישון קרקע. המחשה: shutterstock

דשן ידידותי לסביבה

דר. משה נחמני 8 במרץ 2015 תגובה אחת

מדענים הצליחו לפתח זרז המסוגל לבצע פעילות המתרחשת בטבע בלבד: לקלוט חנקן מהאוויר ולהמיר אותו לאמוניה בתנאים רגילים. השיטה החדשה, המבוססת על חשיפה לאור, מספקת

מכל אמוניה. צילום: shutterstock

העובדות אודות האמוניה

אבי בליזובסקי 7 בנובמבר 2014 2 תגובות

בעקבות תאונת האמוניה בעמק חפר (6.11.14), הסבר על גז האמוניה ועל הדרכים לטפל בנפגעים

חקלאות. איור: shutterstock

האם ניתן לשפר את תהליך הסינתזה של אמוניה?

דר. משה נחמני 26 בדצמבר 2010 תגובה אחת

נוכח העובדה כי בין שלושה לחמישה אחוזים מהגז הטבעי בעולם משמשים להכנת דשנים, המחקר החדש יוכל להוביל להשלכות משמעותיות במגזרי החקלאות והאנרגיה יחדיו.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן