אלקטרונים

פרופ' ויקטור שטיינברג. כמו פריטה בכינור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סוף כל סוף, גלים אלסטיים

מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה

מימין: שקד רוזן, דורון עזורי, פרופ' נירית דודוביץ, ד"ר מיכאל קרוגר, עומר קנלר וד"ר ברי ברונר. הצד השני של המטבע. צילום: דוברות מכון ויצמן

במהירות ההבזק

מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

מערכת FLAME: לאחסן חלקיקי אור על מסלולי אלקטרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

לעצור את האור

שיטה חדשה ללכידת פוטונים בודדים עשויה להיות צעד בדרך לזיכרון קוונטי

אילוסטרציה של תהליך פיזור האנרגיה בגרפן: אלקטרון אנרגטי (באדום) נחלץ ממלכודת מקומית שנוצרה בעקבות פגם אטומי במבנה הגרפן, מאבד אנרגיה כתוצאה מכך (בכחול) ומרעיד קלות את המבנה (בכתום). מקור: מגזין מכון ויצמן.

הפגמים שמחממים

מדידה מדויקת במיוחד של האנרגיה המשתחררת על ידי אלקטרונים בגְרַפֵן חושפת מנגנון חימום חדש בקנה מידה אטומי

אלקטרונים מוזרמים דרך מולקולה ביולוגית כיראלית. אלקטרונים בעלי ספין מסויים מצליחים לעבור, ואילו אלקטרונים בעלי ספין הפוך נחסמים. מקור: מכון ויצמן.

מסנני ספין

האם אפשר ליצור "מסננת" שתמיין עצמים לפי כיוון הסיחרור שלהם? מדענים ממכון ויצמן גילו שמולקולות מסוימות מעדיפות להעביר אלקטרונים בעלי כיוון ספין מסוים, ובכך יכולות לתפקד

ד"ר קרן מיכאלי. צילום: מכון ויצמן

אלקטרונים תחת השפעה

כאשר אלקטרונים "חשים" זה בקיומו של זה, מתרחשות תופעות פיסיקליות מרתקות

מושבת חיידקים. צילום: shutterstock

מנגנון מעבר אלקטרונים בחיידקים

חוקרים מ-DOE/Pacific Northwest National Laboratory הצליחו לדמות את הדרך שבה חיידקים מסוימים מעבירים זרם חשמלי דרך חוטים מולקולאריים זעירים, ובכך גילו מנגנון סודי שהטבע משתמש

ברקע מבנה אטום קריפטון במצב הקלאסי שבו 36 אלקטרונים מסודרים במעין קליפות. החוקרים מדדו את התנודות במצב הקוונטי (מלפנים, בורוד) בחלק החיצוני של אטום קריפטון מיונן תנודות הגורמות לתנועת האטום. צילום: מכון מקס פלנק

צפייה באלקטרונים נעים בזמן אמת

צוות מדענים בינלאומי בראשות קבוצות מחקר ממכון מקס פלנק בגרמניה, וממשרד האנרגיה האמריקאי ומאוניברסיטת קליפורניה, השתמש בהבזקי קרינת לייזר קצרים במיוחד לשם צפייה ישירה בתנועתם

בחומרי "פרמיונים כבדים", אלקטרונים חופשיים המשמשים להולכה חשמלית מגיבים בחוזקה עם אטומים וצוללים לרמות אנרגיה נמוכות לפני שהם מגיחים מחדש וממשיכים בדרכם. התקדמותם האיטית גורמת להם להיראות כבדים. צילום Mohammad Hamidian/Davis Lab

אלקטרונים כבדים בתרכובת אוראניום

באמצעות מיקרוסקופ, שנועד להראות את הסידור ויחסי-הגומלין של אלקטרונים בגבישים, מדענים קיבלו לראשונה אי-פעם את תמונה של אלקטרונים שהוסיפו לעצמם מסה עצומה בתנאים קיצוניים.

קצר יותר, מהר יותר

כאשר בוחנים את אורכם של גלי האור הנראים לעין, מתברר ששום שיכלול טכנולוגי לא יוכל ליצור באמצעותם הבזקים קצרים מפמטו-שנייה. המפתח להתגברות על מגבלה זו

האם חוקי הטבע זהים בכל היקום?

צוות בינלאומי של אסטרונומים הצליחו לחשב את היחס פרוטון-אלקטרון שהוא אחד מקבועי הטבע הבסיסיים ביותר בגלקסיה הנמצאת במרחק 7.5 מיליארד שנות אור והסתבר שהוא זהה

דילוג לתוכן