בהובלת חוקרים מהמכון לפיזיקה באוניברסיטת פרינסטון, פורסמה תגלית ראשונית המחזקת את ההשערה השנויה במחלוקת שהאלקטרון בנוי משני חלקיקים יסודיים: האחד נושא מטען חשמלי שלילי והשני את הספין של האלקטרון. אם אכן הפרשנות נכונה, ההנחה בת יותר ממאה שנה עשויה להמחק ולהכות גלים בקהילה המדעית.
במעבדות לפיסיקה של מערכות מורכבות ופיסיקה של חומר מעובה במכון ויצמן התגלתה תופעה יוצאת דופן שלדברי החוקרים עשויה בעתיד להביא לפיתוח מערכות אלקטרוניות מהירות בהרבה
ההבדל בין חומר לאור נראה אולי פשוט וברור, אבל במצבים מסוימים, הקשר בין השניים ויחסי הגומלין ביניהם עשויים לטשטש אותו במידה רבה. מצבים כאלה עשויים
הביטוי "על הקצה" מקבל משמעות חדשה כאשר מדובר בניסויים במצבים קוונטיים של החומר. מדעני מכון ויצמן למדע חקרו אלקטרונים הנעים סביב קצותיה של מערכת ייחודית.
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת ניסוי ומדידה חדשנית שאִפשרה להם, לראשונה, למדוד ולהראות את קיומו של "מוצק קוונטי": מבנה מאורגן ומסודר של אלקטרונים, המסתתר
מדעני מכון ויצמן הצליחו לצפות לראשונה בגלים אלסטיים בזרימה של נוזל ויסקו-אלסטי – בטווח אורכי גל שונה מזה שחזתה התיאוריה
מדעני מכון ויצמן מדדו לראשונה, וברמת דיוק של אטו-שנייה, את תכונות הגל של הבזקי אור אולטרה-מהירים הנוצרים בעקבות התנגשות של אלקטרונים באטומים
מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים
שיטה חדשה ללכידת פוטונים בודדים עשויה להיות צעד בדרך לזיכרון קוונטי
מדידה מדויקת במיוחד של האנרגיה המשתחררת על ידי אלקטרונים בגְרַפֵן חושפת מנגנון חימום חדש בקנה מידה אטומי
האם אפשר ליצור "מסננת" שתמיין עצמים לפי כיוון הסיחרור שלהם? מדענים ממכון ויצמן גילו שמולקולות מסוימות מעדיפות להעביר אלקטרונים בעלי כיוון ספין מסוים, ובכך יכולות לתפקד
המחקר המדובר נכלל בתחום של אטו-פיזיקה (attophysics) – מעקב אחר חלקיקים בסקאלת זמנים של אטו-שנייה (10-18 המיליארדית של מיליארדית השנייה)
כאשר אלקטרונים "חשים" זה בקיומו של זה, מתרחשות תופעות פיסיקליות מרתקות
חוקרים מ-DOE/Pacific Northwest National Laboratory הצליחו לדמות את הדרך שבה חיידקים מסוימים מעבירים זרם חשמלי דרך חוטים מולקולאריים זעירים, ובכך גילו מנגנון סודי שהטבע משתמש
צוות מדענים בינלאומי בראשות קבוצות מחקר ממכון מקס פלנק בגרמניה, וממשרד האנרגיה האמריקאי ומאוניברסיטת קליפורניה, השתמש בהבזקי קרינת לייזר קצרים במיוחד לשם צפייה ישירה בתנועתם
באמצעות מיקרוסקופ, שנועד להראות את הסידור ויחסי-הגומלין של אלקטרונים בגבישים, מדענים קיבלו לראשונה אי-פעם את תמונה של אלקטרונים שהוסיפו לעצמם מסה עצומה בתנאים קיצוניים.
כאשר בוחנים את אורכם של גלי האור הנראים לעין, מתברר ששום שיכלול טכנולוגי לא יוכל ליצור באמצעותם הבזקים קצרים מפמטו-שנייה. המפתח להתגברות על מגבלה זו
האלקטרונים התנהגו כמו פוטונים כאשר חלפו דרך גביש העשוי מהמתכת ביסמוט
צוות בינלאומי של אסטרונומים הצליחו לחשב את היחס פרוטון-אלקטרון שהוא אחד מקבועי הטבע הבסיסיים ביותר בגלקסיה הנמצאת במרחק 7.5 מיליארד שנות אור והסתבר שהוא זהה
