חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומצרפת גילו כי מתחת לגודל הקריטי יש גורמים המפריעים לחורים שחורים לבלוע גז ולגדול, בגלקסיות בעלות מסה של יותר מעשרה מיליון שמשות, המשיכה מספיק גדולה כדי למשוך עוד ועוד חומר מהגלקסיה אל החור השחור שבמרכזה
"ביקום המוקדם גלקסיה פעילה יצרה כוכבים בקצב גבוה במשך של כ-1-2 מיליארד שנה, ואז עוברת התכווצות דרסטית ומתה" אומר פרופ' אבישי דקל מהאוניברסיטה העברית בתשובה לשאלת
כך עולה מערב "שיחות עם מדענים", בו מדענים שהתראיינו בשנת 2000 לספרו של צבי ינאי ולטלוויזיה החינוכית התעמתו עם עמדתם אז והיום. בינתיים גילינו הוכחות
כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' אבישי דקל . דקל מספר כי למדען רביעי, בוב קירשנר הגיע גם חלק מהפרס, ולא ברור מה היה השיקול
כך הכריזו מרכז נוער שוחר מדע והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית בטקס מיוחד לסיום שנת האסטרונומיה הבינלאומית
החוקרים הראו לראשונה שהגלקסיות נוצרו באמצעות סילוני חומר ואילו להתנגשויות ביניהן היתה השפעה מועטה בלבד על התפתחותן – בניגוד למה שמקובל לחשוב
המודל אומץ באופן נרחב ע"י הקהילה המדעית
אם מדמים את הגלקסיות ביקום לנקודות המפוזרות על פני שטח של בלון. ההתפשטות המואצת של היקום דומה לתוצאת ניפוח הבלון בקצב הולך וגובר
