יש נמלים שבונות בתי שימוש בקִניהן
רוב בעלי החיים, למעט חיפושיות זבל, עושים את מרב המאמצים להימנע מגללי צואה. בני אדם, בדרך כלל, בונים חדרים שלמים שכל מטרתם לשטוף ולהזרים את יציאותיהם. תחושת הגועל התפתחה מסיבות טובות. צואה היא מצע מצוין לשגשוג של מיקרואורגניזמים שחלקם עלולים לגרום לזיהומים קשים ולמחלות.
כמונו, חרקים רבים שחיים במושבות פיתחו דרכים לשמור על התברואה בקנים או בכוורות. דבורים עוזבות את הקן ויוצאות למעוף שנועד לעשיית צרכים. נמלים מסוימות, כמו נמלים חותכות עלים, משתמשות בצואה כדי לדשן את ה”גינות” שבהן הן מגדלות פטריות למזונן. אבל רק “פועלות תברואה” מסוימות מורשות לטפל בזה. נמלים, ככלל, ידועות בניקיונן: הן מסלקות את גופות המתים מן הקן ומשליכות שאריות מזון ומיני פסולת אחרים בחדרי אשפה.
תומר צ’אצ’קס, ביולוג מאוניברסיטת רגנסבורג שבגרמניה, הופתע אפוא כשגילה כתמים שחורים שהצטברו בפינות הקנים, העשויים טיח לבן, של נמלי הגינה השחורות שלו מן המין Lasius niger. במרוצת שבע שנות התצפית שלו, הוא הלך והשתכנע שאלה הם כתמי צואה.
כדי לאשר את חשדו, הוסיף צא’צקס צבע מלאכותי למזונן של 21 מושבות נמלים. ואכן הכתמים השחורים החלו להיצבע בגוונים בוהקים של כחול ואדום. מכיוון שערמות צואת הנמלים לא הכילו מעולם שאריות מזון, גוויות או אשפה אחרת, הסיקו צ’אצ’קס ועמיתיו שהערמות האלה הן כנראה “בתי שימוש”. התוצאות מפורטות במהדורת פברואר 2015 של כתב העת PLOS ONE.
איש אינו מבין לאשורו מדוע נמלי הגינה השחורות שומרות את צואתן בתוך הקן, בעיקר לנוכח העובדה שמשפחת הנמליים ידועה במשק בית נקי למשעי. ייתכן שהדבר משמש להגנה, או לתחימת שטח המחיה או כחומר בניין. ואולי הצואה משמשת כמקור למלח או למרכיבי מזון אחרים. אפשרות אחרת, משער צ’אצ’קס, היא שהפסולת נאגרת בגלל הצחנה דווקא. “נמלים מבחינות בין עמית לטורף על פי הריח,” הוא מסביר. “ייתכן שנמלים חדשות בקן ‘טובלות’ את עצמן בערמות כדי לספוח במהירות את ריח המושבה.” כל אחד מן ההסברים האלה מתקבל על הדעת, כך שיידרשו מחקרים נוספים כדי לבחור את הטוב מכולם.
“הצעד הברור הבא הוא תצפיות רבות ומשעממות שבמהלכן אני מקווה לתפוס את הנמלים משתמשות בשירותים,” הוא אומר. כדי לצפות בהן בחשאי, יאלץ צ’אצ’קס להתקין פתחי הצצה בקנים ולהשתמש באור אדום שהנמלים אינן רואות. קדימה האנטומולוגיה!
