“ישראל היא המתקדמת בעולם ביישום תוכנית המכונית החשמלית, ויכולה לייצא את הידע למדינות אחרות. הפרויקט כבר מביא בחשבון את זמן החלפת המצבר, חסכון בעלויות על ידי Smart Grid, ונוחות שימוש באמצעות מודל מכירה בשיטת Miles as a Service”, כך ברוך גינדין, מנכ”ל גרטנר המזה”ת
יצרניות הרכב, ספקיות התשתית וממשלות העולם מתמקדות יתר על המידה בפיתוח רכבים חשמליים מונעי סוללה בלבד (EV), וביעדים סוציו-פוליטיים של פיתוח תשתיות, אולם אינם מעניקים תשומת לב נאותה לשיקולי צרכנים, אשר יכריעו בסופו של דבר את הצלחת הרכבים החשמליים, ובעיקר בטווח הקצר. כך על פי מחקר חדש שערכה גרטנר (ניו יורק: IT) – חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית המובילה לתחום ה-ICT.
גרטנר ממשיכה להחזיק בתחזיתה מ-2009, לפיה נתח רכבי ה-EV מכלל מכירות הרכבים הכוללים טכנולוגיה כלשהי להפחתת זיהום אוויר בשוקי הרכב התעשייתיים בעולם, יסתכם בטווח של 5%-8% עד 2020, ויצמח לטווח של 15%-20% עד 2030. המחקר, שנערך בארה”ב, מעלה כי הצרכן האמריקני חיובי באופן כללי לגבי רכישת רכב EV, אולם היצע הרכבים הנוכחי אינו עונה על דרישות הצרכן מבחינת מחיר, שימושיות וחסכון בהוצאות.
על פי המחקר, 21% מהנהגים בארה”ב מעוניינים לשקול רכישת EV כרכב הבא שלהם, אולם כשליש מהם אינם מוכנים לשלם מחיר של מכונית יוקרה כדי לרכוש מכונית חשמלית, ולמעשה 5% בלבד מוכנים לשלם 10,000 דולר יותר עבור רכב כזה. לגבי תצרוכת האנרגיה, מעלה המחקר כי 22% מהמשיבים יהיו מרוצים מרכב חשמלי בעל טווח של 190 ק”מ, ואילו 12% יסתפקו גם בטווח של 50-100 ק”מ. מבחינת זמן טעינת המצבר, אמרו 56% מהמשיבים כי 12 שעות הן זמן טעינה סביר מבחינתם.
“אימוץ רכבי ה-EV בקרב הצרכנים ניצב מול אתגר שאינו קשור לתשתיות כלל – להגיע אל שוק המיינסטרים. הרכב החשמלי האידאלי עדיין לא קיים בשוק הרכב של היום, וכנראה שיידרש דור טכנולוגי נוסף על מנת שייווצר. על מנת שהרכבים החשוהחלפת מצברים בתחנות הדלק. הפרויקט כבר מביא בחשבון שיקולים צרכניים, כמו זמן החלפה מהיר של המצבר, חסכון בעלויות על ידיSmart Grid ומערכת IT תומכת, עם מודל מכירה בשיטת Miles מליים יימכרו בקנה מידה רחב ויהוו אלטרנטיבה של ממש למנוע הבעירה הפנימית ולמנועים ההיברידיים, על יצרניות רכבי ה-EV לשפר את יחס העלות-תועלת של הרכבים, ולשכנע את הצרכנים שאין צורך בשינויים התנהגותיים”, אומר ת’ילו קוסלובסקי, סגן נשיא ואנליסט בכיר בגרטנר.
גרטנר ממליצה לממשלות העולם להגדיל את המימון של תוכניות רכישה צרכניות, על מנת להגיע לנפח מכירות משמעותי של רכבי ה-EV בטווח הקצר. בנוסף, על מנת לצמצם את התלות בנפט ואת זיהום האוויר, על הממשלות להגביר את מימון תוכניות המו”פ של טכנולוגיות לייצור אנרגיה חליפית ומפחיתות את צריכת האנרגיה, ולעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ונסיעה משותפת.
ברוך גינדין, מנכ”ל גרטנר המזה”ת: “מדינת ישראל היא המתקדמת בעולם ביישום תוכנית המכונית החשמלית, שנולדה בכלל עקב יוזמה פרטית של ‘בטר פלייס’, ואנו נמצאים במצב בו אנחנו יכולים לייצא את הידע למשקיעים שרוצים להתחיל מיזם דומה במדינות אחרות. כבר השנה אנו צפויים לראות בארץ רכבים על הכביש, לאחר השלמת פריסת מאסה קריטית של עמדות טעינה as a Service. ההבטחה לצרכן הסופי כוללת מצבר לטווח של 160 ק”מ, חסכון בכסף והפחתה משמעותית של זיהום האוויר, כאשר היישום, המימוש וחובת ההוכחה של הבטחות אלו הם אלה שיקבעו בסופו של דבר את הצלחתו של הפרויקט.”
9 תגובות
חיים
לפי דעתי אין שום סיכוי למכור סוללה חשמלית בארץ על סמך ניצולת ויעילות מכיוון שבארץ יש שותף סמוי שניקרא משרד האוצר.
משרד האוצר גובה מיסים מדלק למכוניות הרבה יותר מהמיסים שהוא גובה מאנרגיה חשמלית. זו הסיבה האמיתית שנימנעה הטענת סוללה למכונית בבית. בטר פלייס הציעה תוכנית כלכלית שתאפשר לאוצר להמשיך לגבות מיסי דלק ממכונית שמוטענת בחשמל, כמו כן הרווח של בטר פלייס גם כן אמור היה רווח ממכירת חשמל במחיר מופקע. שיקולי ניצולת סוללה שהעלית היו שיקולים שוליים לכן זימנו אותכם לפגישה רק מטעמי נימוס או אחיזת עיניים. רוב הנהגים בישראל הבינו שבקניית מכונית חשמלית של בטר פלייס הם לא חוסכים כסף אלא להיפך, לכן סירבו לקנות את המכונית.
לא תהיה שום וועדת חקירה. למה לממשלה להעניש את עצמה ? הרי הממשלה דרך משרד האוצר הם חלק מהאשמים בפארסה של בטר פלייס.
חיים:
באוקטובר 2011 כתבת שהמוצר שלכם יהיה מסחרי בעוד כשנה.
האם הוא הוכרז? אם לא – מה הלו”ז הנוכחי?
למה לא ניסיתם ללכת לחברות שאתה רואה כרציניות כמו טסלה?
יוסי. דצמבר 2011 כתבתי את דעתי. אני חוזר על דברי. בטר פליס זה בלוף אחד גדול. היום סוף חודש מאי, מי צודק, אני או אתה. ה”בטר פליס” זה העוקץ הגדול ביותר שנעשה בארץ מעולם.
יוסי !! הגענו אליהם כשאני בראש משלחת של 7 מדענים ופרופסורים מהטכניון בתאריך 14/12/2011להציג להם סוללה (יש דגם היתכנות) אשר תאפשר 600 ק”מ לטעינה. הם קיבלו אותנו לפגישה בצורה המבזה ביותר. הפסיקו את הישיבה אחרי חצי שעה מסיבות של סדר עדיפויות. (היו”ר קבע עם אישתו ללכת לקניות ולכן הישיבה הופסקה). כבר אז הוצאתי מסמך הנותן לחב’ שנת קיום בלבד. וזה מה שקרה. לדעתי עוד תהיה ועדת חקירה להתנהלות של החב’.
אז, מר יוסי, אני לא “בלוף אחד גדול” מאחר ואני בתחום עם מס’ פטנטים בענין. והמטומטם שזרק 2 מילירד שקל עליהם, אוכל לו את הלב.
כל מה שכתב חיים למעלה הוא בעצמו בלוף אחד גדול ומראה על חוסר התמצאות בפרטים.
לחברת בטרפלייס יש את הפתרון המתקדם ביותר בארץ ובעולם לתשתית למכוניות החשמליות וזה כולל עמדות טעינה בבתים, בעבודה ובמקומות ציבוריים וכשזקוקים לאנרגיה זמינה לנסיעות ארוכות – יהיו תחנות להחלפת סוללה – נכנסים למספר דקות ויוצאים לדרך עם סוללה טעונה לגמרי.
בנוסף ברכבים קיימת מערכת מחשוב מתוחכמת וייחודית לניווט ולניהול אנרגיה.
החלום הזה קורם עור וגידים ובקרוב מאד תוכלו לראות המון מכוניות חשמליות על הכביש.
אני מזמין את כולכם להתרשם במו עיניכם במרכז המבקרים בגלילות (בחינם) ולהתנסות בנהיגה על מכונית כזו.
כל ה”בטר פלייס” זה בלוף אחד גדול.
מכונית של 160 ק”מ משמעותה אם אני נוסע לת”א. בחזרה אני מזמין גרר.
כל הרעיון של החלפת הסוללה הוא דבילי ממדרגה ראשונה.
עשיתי 50 ק”מ ואני צריך לקפוץ לת”א. מה לעשות? תשובה מטומטמת לא תתקבל.
הפיתרון הוא פשוט. ראו את המכונית של חב’ TESLA או של חב’ ZEEN. הם מבינים בנושא.
עד שלא תהיה סוללה עתירת אנרגיה הדומה בצפיפות אנרגיה של דלק נוזלי, כל הנושא הוא לא מעשי.
בסביבתי יש מס’ רעיונות מהפכניים לפתרון הבעיה וכרגע אנו עובדים על זה.
הסוללה שלנו בנפח 100 ליטר מפיקה 400KH בנצילות ממוצעת של 90%.(שהמומחים בניכם יחשבו מה המשמעות של זה). בעוד כשנה היא מוכרזת כמוצר מסחרי.
רצ”ב הפניה לפרסום מענין על יעילות של מכוניות חשמליות –
נכתב ע”י חברת טסלה, כך שיש בו בטח “הטייה פנימית”. אבל בכל זאת סיכום מעניין…
http://www.evworld.com/library/Tesla_21centuryEV.pdf
תמסגרו את זה – הכל פלופ אחד גדול – וחבל כי הרעיון נהדר!!
הם בסך הכל משתלטים על אדמות (תחנות תדלוק) ואחר ימכרו אותם ביוקר
מכונית טובה צריכה להיות מוטענת כל 400 ק”מ לפחות כמו המכוניות היום
לא יכול להיות שמביאים לנו “שיפור” שיותר גרוע פי שלוש מכל מכונית ממוצעת
שלא לדבר שזה כנראה ללא מזגן…(אבל לא בדקתי …נראה )
נראה כי לפי יעדים אלה שנקבעו יהיה צורך להחזיק 2 רכבים ,אחד לטווח קצר ואחד לטווח ארוך.
בכלל, ברגע שקובעים יעדים הנחותים באופן משמעותי מנוחות השימוש ברכב בעל מנוע בעירה נראה לי
הדבר בעייתי.
160 ק”מ עם מזגן או בלי מזגן?…
לדעתי בטר בלייס עשתה טעות ברמה אסטרטגית.
הם בחרו מכונית גדולה מאוד (הפלואנס) בשביל טווחים מאוד קצרים יחסית.
עם טווח של 160 ק”מ (עם או בלי מזגן ?! לא ברור לי…) אנשים ישתמשו בה בעיקר בעיר, ולכן היה נכון לדעתי אם היו הולכים מלכתחילה על סגמנט של מכוניות קטנות יותר, כמו ה i20 או מאזדה 2 ודומות.
כך הם היו משיגים משקל נמוך יותר, מחיר נמוך יותר וגם רכב שמתאים יותר לסיטואציות עירוניות בהגדרה..
ייתכן שהרכב ינחל הצלחה בסגמנט הליסינג, שזה יהיה הישג מכובד מאוד,
אבל בסגמנט הפרטי – אני אישית ספקן.
שיהיה בהצלחה !