סיקור מקיף

הפתרון להשבת המוחות – יזמות ומחקר יישומי בתעשייה

1860 בעלי תואר שלישי שוהים בחו"ל 3 שנים ויותר כשמתוכם למעלה מ-50% מהפוסט דוקטורנטים הם בתחומי מדעי החיים. סדרת מפגשי יזמות ומחקר יישומי בתעשייה שמקיים השבוע ארגון סיינסאברוד עם משרד העלייה והקליטה ברחבי ארה"ב שם לו למטרה לעודד מדענים בכירים בחו"ל לחזור לישראל

חברי ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad. תמונת יח"צ.
חברי ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad. תמונת יח"צ.

סדרת מפגשי יזמות ומחקר יישומי בתעשייה, בהשתתפות עשרות מדענים ישראלים המהווים את חוד החנית, יתקיימו במספר ערים בחוף המזרחי בארה"ב בשבוע הראשון של חודש נובמבר 2017. המפגשים יערכו ביוזמת משרד העלייה והקליטה וארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad, השם לו למטרה לעודד מדענים ישראלים, מרביתם פוסט דוקטורנטים שיצאו אחרי הדוקטורט לחו"ל, לחזור לישראל ולהשתלב בעולם היזמות ובתעשייה.

מהנהלת הארגון נמסר כי ברוב תכניות הדוקטורט בישראל אין תכניות לעידוד יזמות והיכרות עם מחקר יישומי בתעשייה, כאשר הפתרון הישראלי האפקטיבי להשבת המוחות חייב להיות  יזמות ומחקר יישומי בתעשייה.

לפי פרסומי הלמ"ס והתכנית הלאומית להשבת אקדמאים עולה כי 1860 בעלי תואר שלישי שהו בחו"ל 3 שנים ויותר כשמתוכם למעלה מ 50% מהפוסט דוקטורנטים הם בתחומי מדעי החיים. רק כ 9% מבעלי תואר שלישי במדעי החיים עובדים בתעשייה ובחקלאות, רק 7% בוגרי תואר שלישי במדעי החיים נקלטים כחברי סגל באקדמיה ו – 9% בתעשייה ובחקלאות.

לדברי מנכ"לית הארגון, מוניקה לב-כהן: "המונח בריחת מוחות בהקשר של מדענים הוא מוטעה. אף מדען לא ברח, המציאות כיום היא שיש הצפה במספר בוגרי תואר שלישי ישראלים, בעיקר במדעי החיים. על מנת להשתלב כחוקר במשרה קבועה באקדמיה נדרשת הכשרת פוסט דוקטוראט בחו"ל ולכן רב המדענים יוצאים לחו"ל לתקופות של 3-5 שנים. היציאה לחו"ל מאפשרת הזרמת ידע חדש לישראל ומפרה את המחקר בישראל. החסם לחזרת החוקרים הוא מחד מחסור בתקנים באקדמיה ומאידך חוסר היכרות של המדענים עם התעשייה הישראלית והיעדר הכשרה למחקר יישומי בתעשייה או יציאה ליזמות טכנולוגית."

על פי סקר שערך ארגון סיינסאברוד לאחרונה בקרב חבריו – למעלה מ 76% מחברי הארגון שיצאו לפוסט דוקטוראט בחו"ל עשו זאת במטרה לחזור למחקר באקדמיה. רק 21% מחברי הארגון ציינו כי הם מוותרים על הרצון לחזור לאקדמיה ומחפשים ערוץ קריירה אחר. מאז הקמת סיינסאברוד שבו לארץ מעל ל 700 מדענים חברי הארגון עם משפחותיהם- 60% לאקדמיה ו- 36% לתעשייה.

השבוע יקיים ארגון סיינסאברוד ירידי יזמות בשיתוף עם אגף יזמות ואגף קליטה במדע במשרד העלייה והקליטה. מטרת האירועים היא לעורר מוטיבציה בקרב המדענים לפנות ליזמות כערוץ נוסף לחזרה לישראל ולתת להם מידע על הסיוע שמעניקה מדינת ישראל. בירידים אלו ייחשפו המדענים לסיפור ההצלחה של חברת אורמד, ספור שהחל באקדמיה במחקר על תרופות למחלת הסכרת שערכה ד"ר מרים קדרון והמשיך להקמת סטרטאפ מצליח בניהולו של בנה, נדב קדרון. ביריד יפגשו המדענים את נציגי משרד העלייה והקליטה- הבית הישראלי, אגף קליטה במדע ואגף יזמות ויקבלו ייעוץ בנושא מיסים. האירועים יתקיימו ב-1 בנובמבר בבולטימור, ב-2 בנובמבר בוושינגטון וב-7 בנובמבר בניו יורק.

למידע והרשמה לאירועים: https://scienceabroad.org.il/academia-innovation-perspectives-israel/

מוניקה לב כהן, מנכ"לית העמותה מוסיפה: "השאיפה שלנו ב ScienceAbroad, היא למנף ולהעצים את המחקר בישראל בכלל ובתעשייה בפרט על ידי השבת חוקרים ישראלים השוהים בחו"ל. יש לא מעט חוקרים ישראלים העוסקים בגילויים פורצי דרך והשאיפות שלהם מסתכמות בכתיבת מאמר מדעי לז'ורנל נחשב שיסייע להם לקבל משרה מיוחלת באקדמיה בישראל. מבלי לפגוע ביוקרתה וחשיבותה של האקדמיה, אנו מאמינים כי חשוב שמדענים יכירו את הפוטנציאל העצום הקיים ביזמות ובמחקר יישומי בתעשייה. המחקר שלהם יכול, עם עזרה והכוונה, לצאת מהמעבדה ולשפר את איכות חייהם ובריאותם של של מליוני אנשים בעולם. בתכניות במרכזים בחו"ל, אנו מבקשים לעודד את המדענים לפנות לערוצי מחקר בתעשייה ולהכיר את כלי הסיוע שמעניקה המדינה ליזמים בעזרת אגף יזמות ואגף קליטה במדע במשרד העלייה והקליטה."

בחודש הבא יקיים הארגון בשיתוף עם חברת טבע ומשרד הקליטה סדנה ייחודית שתתקיים במעבדות ובמתקנים החדשניים של חברת טבע בישראל עבור מדענים ישראלים השוהים בחו"ל. הסדנה שתארך שבוע תאפשר היכרות עם עולם המדע היישומי והמחקר המתקדם והחדשני שנעשה בתעשיית התרופות. בסדנה ירצו מיטב המוחות המדעיים בתעשייה, ותינתנה הזדמנויות להתנסות מעשית והכוונה מקצועית. יושם דגש על אפשרויות ההשתלבות של המדענים בתעשייה בישראל ובחברת טבע בפרט.

ארגון המדענים הישראלים בחו"ל ScienceAbroad הוא ארגון ללא כוונות רווח הפועל מאז 2006, לשמירת קשר עם חוקרים ישראלים בעולם והשבת המוחות לישראל. הארגון הוא קהילה בינלאומית עבור יותר מ-2600 חוקרים ישראלים ב-300 קמפוסים ברחבי העולם. הארגון מפעיל 23 מרכזים בארה"ב, קנדה וישראל המנוהלים על ידי מדענים מתנדבים. הארגון מעניק כלים, מפתח קשרים ופותח דלתות למדענים ישראלים המבקשים לשוב לישראל על מנת שיביאו עימם את הידע, הכישרון, הניסיון והקשרים שצברו לאקדמיה ולתעשייה כמנוע צמיחה לישראל. חברי ScienceAbroad מעורבים בפרויקטים לשיפור תדמיתה של ישראל ומיתוגה של ישראל כמדינת מחקר ופיתוח. הארגון פועל בשיתוף פעולה עם משרד העליה והקליטה, האוניברסיטאות וחברות תעשייה בישראל.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. ניסים מהבלוג בכתבה על "3 שאלות שבינה מלאכותית לא תדע לענות".
    התקדמנו הרבה אך לא הבנו הכל באופן שבו המוח עובד.
    אנו מחקים אותו בביצועים לא רע, אך לא כפי שהוא עובד והוא עובד יעיל.
    כטכנולוגיה – לא ניתן להתעלם היום מבינה מלאכותית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן