פרקי הספר עוקבים אחר כוכבי הלכת, ומפתחים בהשראתם דיון מקיף ורחב בנושאים המעסיקים עד היום את חובבי המדע וגם את מתנגדיו – עב”מים, אסטרולוגיה, דת. אנו מביאים כאן את החלק הראשון מתוך הפרק הראשון “עולמות לדוגמה – סקירה”. הספר יצא בהוצאת מודן
כוכבי הלכת מאת דאווה סובל בהוצאת מודן, מאנגלית: אלי גלנטי, עיצוב עטיפה: ענת-נדר, 194 עמודים.
אבי בליזובסקי מוסיף: כתיבתה של דאווה סובל מוכרת לי שנים רבות, ככתבת מדעית בכתב העת המנוח אומני,שם היא ראיינה למשל את שאנה טארטר, האחראית על המבצע קצר הימים של נאס”א לגילוי חייזרים SETI, כתבה מאמר מעולה על נוסטדרמוס והשפעתו ארוכת השנים על התרבות, וספרים רבים, ביניהם ניתן למנות את קו האורך – המספר את הסיפור של הנסיונות והתחרויות לנסות למצוא באיזה קו אורך אנו נמצאים כדי לנווט טוב יותר באוקיאנוסים בימים של טרום ה-GPS והמיחשוב.
בספר זה היא מתארת בכל פרק אסוציאציה שמעורר בה גרם שמים ממערכת השמש. המדע כמובן במרכז, אבל מסביב לו היא שואלת שאלות בנושאים כגון הדת (בראשית – השמש), המיתולוגיה (כוכב חמה), היופי (נוגה), גיאוגרפיה (כדור הארץ), טירוף (הירח – גרם השמים שעל שמו מכונה תופעה פסיכולוגית). המאדים מעורר בה זכרונות מהמדע הבדיוני, צדק מביא אותה לדבר על האסטרולוגיה ועל רגע גילוי ירחי צדק – שבו בעצם הובהר סופית שלא הכל סובב סביב כדור הארץ, ובכך נפרדו האסטרולוגיה והאסטרונומיה, שבתאי מביא אותה לדבר על מוסיקת הספרות, אורנוס ונפטון – אוויר הלילה, ופלוטו גורם לה לחשוב על עב”מים, ועל יצורים חיים המנופפים לנו לשלום מעולמות רחוקים. אגב הספר יצא לאור באנגלית בנובמבר 2006, כחודשיים לאחר ההחלטה על הורדת פלוטו ממעמדו. סובל תומכת באלו המבקשים להוריד את פלוטו מדרגתו, מכיוון שההגדרה כוכבי לכת נקבעה לפני שמישהו ידע על המגוון העצום של העצמים במערכת השמש, והדבר היה מחויב המציאות לאור גילויים של עצמים רבים הדומים לפלוטו בחגורת קויפר, שככל הנראה אחד מהם אף גדול מפלוטו.
הקדמה (מתוך העטיפה האחורית)
דאווה סובל לוקחת אותנו לסיור מודרך אל כוכבי הלכת במערכת השמש והופכת אותם למקומות מוכרים ומובנים יותר. היא בוחנת את שורשי ייחודם מבעד לעדשת המדע הפופולרי, האסטרולוגיה, המיתולוגיה והמדע הבדיוני, ועד האמנות, המוזיקה וההיסטוריה.
פרקי הספר עוקבים אחר כוכבי הלכת, ומפתחים בהשראתם דיון מקיף ורחב. בפרק על צדק, למשל, עוסקת סובל באסטרולוגיה , ובפרק על השמש בראשיתו של היקום בעקבות התיאור של ספר בראשית. היא מספרת את סיפור הגירתו של סבה לארצות הברית, ובעקבותיו מפתחת דיון באופיו המיוחד של פלוטו.
כל פרקי הספר מהלכים על הגבול הדק שבין פרוזה לשירה, אבל כולם עשירים במידע, ולצד ההבנה של מערכת השמש וסודותיה הם מציעים גם חוויית קריאה מענגת.
כוכבי הלכת בוחן בחינה יסודית את מקומנו ביקום. זהו ספר נדיר שיכול לענג את האסטרונום המקצועי, ובו בזמן להעניק חוויה מיוחדת לכל מי שרוצה להעמיק את היכרותו עם גרמי השמיים.
דאווה סובל עוסקת בכתיבה על מדעים זה כ- 30 שנה. בין השאר היתה הכתבת לענייני מדע של “ניו יורק טיימס” וכתבה בכתבי עת רבים, ובהם “ניו יורקר” ו”אומני”. היא זכתה בפרסים רבים על פעילותה להגברת ההבנה של הציבור לשאלות המדעיות.
הפרק הראשון – עולמות לדוגמה - סקירה
הערצתי לכוכבי הלכת החלה, למיטב זיכרוני, בכיתה ג'. הייתי בת שמונה, ואז בערך למדתי שלכדור הארץ יש אחים ואחיות בחלל, כמו שלי יש אחים גדולים בתיכון ובקולג'. ב-1955 היתה נוכחותם של העולמות השכנים בגדר התגלות ספציפית לגמרי, ובו בזמן -?מסתורית, שכן אף על פי שכל כוכב לכת נשא שם ותפס מקום במשפחת השמש, מעט מאוד היה ידוע על כל אחד מהם. פלוטו וכוכב חמה, כמו פריז ומוסקבה, ואף יותר מהן, נשאו את הדמיון הילדותי שלי אל אוטופיות אקזוטיות מאוד.
המעט שהיה ידוע בוודאות על כוכבי הלכת, חשף עולם של סטיות פנטסטיות, מטמפרטורות קיצוניות לא נסבלות ועד לעיוותי זמן. כוכב חמה, למשל, יכול להקיף את השמש ב-88 ימים בלבד, לעומת 365 הימים הנדרשים לכדור הארץ, ולכן, שנה של כוכב חמה יכולה לעבור בחטף בתוך שלושה חודשים בלבד, בדומה ל'שנות כלב' – שבע שנים של ניסיון חייתי הנדחסות אל שנה אחת של בעלי הכלב, ההסבר לעובדות המצערות בנוגע לחייהן הקצרים של חיות המחמד.
כל כוכב לכת פתח ממלכת אפשרויות משלו, גרסה משלו למציאות. נוגה הסתירה מתחת למעטה העננים הנצחי שלה רמזים לביצות שופעות, אוקיינוסים של שמן, ואולי של סודה, המציפים יערות גשם שוקקים חיים צמחיים בצהוב ובכתום. כך נכתב בספריהם של מדענים רציניים, ולא בספרי קומיקס או ברומנים סנסציוניים.
מוזרותם האין-סופית של כוכבי הלכת עמדה בניגוד חד למספרם הקטן. די, למעשה, בעצם מספרם של כוכבי הלכת – תשעה – להגדירם כקבוצה. ישויות רגילות הופיעו בצמדים או בתריסרים או בכמויות שנגמרות בחמש או באפס, אבל מספר כוכבי לכת נאמד בתשעה, ובתשעה בלבד. המספר תשע הוא מוזר כחלל החיצון עצמו ועם זאת יכול להיספר באצבעות. בהשוואה למטלה של שינון 48 הבירות של המדינות או של התאריכים המרכזיים בהיסטוריה של העיר ניו-יורק, שינון כוכבי הלכת הבטיח שליטה מלאה כבר עד הערב. שלל משפטי נונסנס הבטיחו שליטה בשמותיהם של כוכבי הלכת, כמו גם בסדר פיזורם מהשמש כלפי חוץ.
מספרם של כוכבי הלכת איפשר לי להגיע לשליטה בהם, להרגיש שאני יכולה לאסוף אותם, ודירבן אותי להכין דגם של כוכבי הלכת עשוי בקופסת נעליים לקראת תערוכת המדע בבית-הספר. אספתי גולות, חמש אבנים, כדורי פינג פונג וכדורי גומי ורודים, שאנו, הבנות, הקפצנו על המדרכה שעות על גבי שעות; צבעתי אותם בצבעי יסוד ותליתי אותם על מנקי מקטרות ועל שרוך. הדגם שלי (שנראה יותר כמו בית בובות מאשר כמו מיצג מדעי) לא הצליח להעביר תחושה אמיתית של הגדלים היחסיים של כוכבי הלכת ושל המרחקים העצומים ביניהם. למען האמת, היה עלי להשתמש בכדורסל לצדק, להראות איך הוא מגמד את כל השאר, ולקבוע את הדגם כולו בקרטון ענקי של מכונת כביסה או של מקרר, כדי לייצג טוב יותר את ממדיה העצומים של מערכת השמש.
למרבה המזל, הדגם הגס שלי, החסר כל כישרון אמנותי, לא הרס את חזוני היפהפה בנוגע לשבתאי, המרחף בסימטריה המושלמת של טבעותיו המסחררות, שיוחסו בדוחות המדעיים של שנות ה-50 למחזורי צמחייה עונתיים.
אחרי תערוכת המדע העלתה כיתתי הצגה על כוכבי הלכת. אני קיבלתי את תפקיד 'הכוכב הבודד', כיוון שהמחזה דרש שהדמות תלבש שכמייה אדומה, ולי בדיוק היתה שכמייה כזו, שארית מתחפושת של “ליל כל הקדושים”. בתפקידי כ'כוכב בודד' הבעתי את משאלתה של השמש לרֵעוּת, ואת הרעות הזאת העניקו לי השחקנים שגילמו את כוכבי הלכת, שהצטרפו אלי, כל אחד בתורו, בנאום שבו תיארו את תכונותיהם המשונות. בולטים במיוחד היו ביצועיהם של 'שבתאי', שניענעה שני חישוקי הולה-הופ אגב דקלום שורותיה, ושל 'הארץ', נפוח אמנם מחשיבות עצמית, אבל נאלץ להודות כבעובדה -?”היקפי הוא 40 אלף קילומטרים.” כך הוטבעו בי כעובדה שאין עליה עוררין הנתונים בנוגע להיקפו של כדור הארץ. (יש לציין שבימים ההם אמרנו תמיד “הארץ”. “הארץ” לא נהפך ל”ארץ” עד שהתבגרתי ועד שהירח הפך מאור לילי ליעד ממשי.)
תפקידי ככוכב בודד עזר לי להבין את תפקידה של השמש כלפי כוכבי הלכת כיחס של מורה או מדריך. לא לחינם נקרא חלקנו ביקום 'מערכת השמש', שבה מעוצבות הדמות והתכונות המיוחדות לכל כוכב לכת בעיקר על פי קרבתו אל השמש.
מהדגם שלי השמטתי את השמש כיוון שלא הערכתי את כוחה, וחוץ מזה, היא היתה מציבה בעיה שאין לה פתרון בתחום יחסי הגודל. סיבה נוספת להשאיר בחוץ את השמש, כמו גם את הירח, היא ההיכרות הבהירה עם השניים, שבעטיה הם נעשו מעין רכיבים רגילים של אטמוספרת הארץ, בעוד שכוכבי הלכת נראו בחטף ולא תדיר (לפני השינה או בשמי השחר החשוכים עדיין), ולכן זכו ליותר הערכה.
בטיול של הכיתה לפלנטריום היידן הוצגו בפני ילדי העיר שמי לילה אידיאליים, משוחררים מבוהק הרמזורים ואורות הניאון. צפינו בכוכבי לכת רודפים זה אחרי זה בשמי הכיפה. בחנו את כוח הכבידה היחסי בעזרתם של מאזניים מוטים היטב, שהראו את משקלנו על צדק (200 קילוגרמים ויותר למורה בגודל רגיל) או על מאדים (משקל נוצה לכולם). בהינו בטמטום במטאוריט של 15 טונות, שנפל מהשמיים אל עמק וילמאט שבאוראגון, אבל רק מעטים מאיתנו מצאו לנכון לחשוש מן האיום שהוא מציב על ביטחונה של האנושות.
מטאוריט וילמאט (עדיין בתצוגה המתמדת במקום הנקרא כעת 'מרכז רוז לכדור הארץ והחלל') הוגדר, לא ייאמן, כליבת הברזל-ניקל של כוכב לכת קדמון שסבב פעם סביב השמש. עולם זה התרסק איכשהו, לפני כמה מיליארדי שנים, ושלח את רסיסיו להיסחף בחלל. בכוח המקרה נדחפה הפיסה המסוימת הזאת אל כדור הארץ, והוטחה אל אדמת אוראגון במהירות אדירה, נשרפת מעוצמת החיכוך ומכה ברצפת העמק בעוצמה של פצצת אטום. המטאוריט שכב ללא תנועה עידן ועידנים, והגשמים החומציים של צפון-מערב האוקיינוס השקט נגסו חורים גדולים במסתו המפוחמת והחלודה.
המערכה הקדמונית שהוצגה בפני הציבה ערעור של ממש על תמימותם של רעיונותי הפלנטאריים. אין ספק כי הפולש האפל והחשוך התרועע בחלל עם ערב רב של סלעים ופיסות מתכת אחרות, שיכולות לתקוף את כדור הארץ בכל רגע. מערכת השמש שלי בבית -?עד לרגע זה מופת של מנגנון סדיר – נעשתה כעת למקום מבולגן, מסוכן.
שיגורה של החללית 'ספוטניק' ב-1957, הייתי אז בת 10, הפחיד אותי עד מוות. החללית הסובייטית, כהמחשה לעוצמה צבאית זרה, טענה במשמעות חדשה את תרגולי ההתגוננות בפני תקיפות האוויר בבית-הספר, שבמסגרתם כרענו תחת השולחן, גבנו לחלון, למען בטיחות מדומה. אין ספק כי עלינו להתיירא מבני אנוש זועמים יותר מאשר סלעי חלל קפריזיים.
כל נעורי ובשנות ה-20 שלי – בשעה שארצי הגשימה את חזונו של הנשיא הצעיר קנדי ושיגרה טיל אל הירח – פירנסו רקטות סודיות במגדלי טילים את סיוטי הלילה הקולקטיביים. ואולם עד שהאסטרונאוטים של 'אפולו' הביאו עימם לארץ את המקבץ האחרון של סלעי ירח, בדצמבר 1972 נחתו ספינות חלל שלוות, מלאות תקווה, גם על נוגה ועל מאדים, ועוד ספינה, 'פיוניר 10' האמריקנית, היתה בדרכה לטיסה מעל צדק. בכל שנות ה-70 וה-80 לא עברה שנה כמעט ללא גיחה לא מאוישת לאחד מכוכבי הלכת. התמונות ששידרו חיישנים רובוטיים אל כדור הארץ הוסיפו עוד ועוד פרטים על פניהם העלומים של כוכבי הלכת. עצמים חדשים לגמרי נחשפו לאור, ורכבי חלל פגשו תריסרי ירחים חדשים בצדק, בשבתאי, באוראנוס ובנפטון, כמו גם טבעות מרובות סביב כל אחד מארבעת כוכבי הלכת.
פלוטו נותר לא נודע, רחוק מדי לביקורים, אבל ב-1978 התגלה במקרה ירחו הלא-צפוי בעזרת ניתוח זהיר של תצלומים מטלסקופים המוצבים על הקרקע. אילו ביתי, שנולדה ב-1981, ניסתה בהגיעה לגיל שמונה לבנות דגם של מערכת השמש המעודכנת והמורחבת, היא היתה נזקקת לחופנים של סוכריות ומסטיקים כדי לעצב את שלל התוספות החדשות. בני, צעיר ממנה בשלוש שנים, היה מבכר לעצב את הדגם במחשב הביתי.
ואולם למרות הגידול באוכלוסייתה של מערכת השמש, כוכבי הלכת נותרו יציבים במספר תשע עד 1992 לפחות. בשנה זו אובחן בשוליה של מערכת השמש גוף קטן, שחור, נפרד מפלוטו. גילויים דומים נוספו במהרה, עד שבעשור הבא עלה מספרם הכולל של גופים זעירים ומרוחקים לכ-700. ריבוי העולמות הצעירים גרם לכמה חוקרים לתהות, אם להחשיב עדיין את פלוטו לכוכב לכת או לסווגו מחדש כגדול מבין 'העצמים הטרנס-נפטוניים' ('מרכז רוז' כבר הוציא את פלוטו מהרשימה הפלנטארית).
ב-1995, רק שנתיים אחרי שנמצא הראשון מבֵּין שכניו הרבים של פלוטו, התגלתה לאור תופעה יוצאת דופן אף יותר. זה היה כוכב לכת חדש, הסובב סביב כוכב אחר. זה כבר חשדו האסטרונומים שייתכנו מערכות של כוכבי לכת גם לכוכבים אחרים, ולא לשמש בלבד, וכעת עלה אל פני השטח הראשון ביניהם, 51 פגָסי (51 Pegasi), בקבוצת הכוכבים 'הסוס המעופף' (פגסוס). תוך חודשים הופיעו 'אקסו-פלנטות' – השם שנבחר עד מהרה לכוכבי הלכת שמחוץ למערכת השמש – בכוכבים דוגמת אפסילון אנדרומדה, 70 וירג'יניס בי ו-PSR 1257+12. מאז זוהו 160 ויותר אקסו-פלנטות חדשות, ושיפורים בשיטות הזיהוי מבטיחים כי בעתיד הקרוב ייחשפו עוד רבות אחרות. ואכן, ייתכן שמספרם של כוכבי הלכת בגלקסיה של שביל החלב שלנו בלבד יעלה על 100 מיליארדי כוכביה. מערכת השמש הישנה והמוכרת שלי, שנחשבה פעם לייחודית, אינה עתה אלא הדוגמה הידועה הראשונה בז'אנר פופולארי.
נכון לעכשיו, שום אקסו-פלנטה לא נצפתה ישירות בטלסקופ, ולכן נאלצים מגליהן לדמיין את צורתן. ידועים רק גודלן והדינמיקה של מסלולן. רובן מתחרות בהיקפן בצדק הענקי, כיוון שקל יותר לזהות את כוכבי הלכת הגדולים. ואכן, את קיומן של אקסו-פלנטות מסיקים מהשפעתן על כוכבי האם שלהן: כוכב המתנודד בהשפעת המשיכה הגרביטציונית של מלוויו הלא-נראים, או מתעמעם מחזורית כאשר כוכבי הלכת שלו עוברים לפניו וחוסמים את אורו. אקסו-פלנטות קטנות, שגודלן כגודל מאדים או כוכב חמה, סובבות ודאי שמשות רחוקות, אבל הן זעירות מכדי להפריע לכוכב ולכן חומקות מזיהוי מרחוק.
מדענים פלנטארים הפכו כבר את השם 'צדק' (Jupiter) למושג גנרי, כך ש'צדק' (a Jupiter) משמעו 'אקסו-פלנטה גדולה', והמסה של כוכבי לכת גדולים במיוחד יכולה להיאמד בשלושה או בארבעה 'צדקים'. בדומה לזה, 'כדור ארץ' (an earth) מייצג כיום את המטרה הקשה ביותר, הנחשקת ביותר, בקרב ציידים של כוכבי לכת, המפתחים שיטות לחפש בגלקסיה ספֶרות קטנות ושבריריות, ומוטב בגוני כחול וירוק, המרמזים על מים ועל חיים.
יהיו אשר יהיו הדאגות המעסיקות אותנו בשחר המאה הנוכחית, הגילוי המתמשך של המערכות שמחוץ למערכת השמש מגדיר את הרגע שלנו בהיסטוריה. מערכת השמש שלנו, אחת מני רבות, לא זו בלבד שחשיבותה לא נגרעה, אלא היא מוכיחה את עצמה כתבנית להבנה של גודש העולמות האחרים.
כיום, אף על פי שכוכבי הלכת חושפים את עצמם לחקירה מדעית וחוזרים ומופיעים לאורכו ולרוחבו של היקום, הם שומרים על משקלם הרגשי ועל השפעתם המתמשכת על חיינו ועל כל מה שסימלו אי פעם בשמי כדור הארץ. האלים והשטנים של העבר היו ועודם המקורות לאור מעורר השראה, פלאי הלילה, האופק הרחוק של נוף ביתנו.
מחר – חלקו השני של הפרק
