סיקור מקיף

השען העיוור

דוקינס הוא אחד מהמגינים הגדולים ביותר של הדארוויניזם בשעתו הקשה, גם הוא כמו כולנו לא מבין מדוע דורות רבים לאחר פרסומהוהוכחתה מעל לכל ספק, היא עדיין מעוררת התנגדות * פרק מהספר השעון העיוור

מטעמים שאינם נהירים לי לחלוטין, דומה שתורת דארווין זקוקה לסניגוריה יותר מאמיתות אחרות, מבוססות באותה המירה, ובתחומי מדע אחרים. רבים מאיתנו אינם מבינים מאומה בתורת הקוואנטים, אר בשתי תורות היחסות של איינשטיין, המיוחדת והכללית, אבל אין בעובדה דו כשלעצמה כדי לעוררם להתנגד לתיאוריות אלה תורת דארורין, שלא כמו תורת איינשטיין, למשל, משמשת כמדומה מטרה נוחה למבקרים – גם אם אין הם יודעים עליה דבר וחצי-דבר. דומני שאחת הצרות של תורת דארווין היא, כפי שהעיר ז'אק מוני בשנינותו, שכל אחד חושב שהוא מבין אותה. ואכן, זוהי תיאוריה פשוטה להפליא .
משחק ילדים, הייתם אומרים. לעומת רוב הפיסיקה והמתימטיקה. בעיקרה, היא מתמצית ברעיון שקיימת רבייה לא-אקראית, במקום שיש וריאציה תורשתית, יש השלכה מרחיקות לכת, אם אך מספיק הזמן להצטברותן. אבל יש לנו סיבה ט 'בה להאמין שזוהי פשטנות מוליכת-שולל. אל לנו לשכוח כי חרף פשטנותה של התיאוריה, למראית-עין, איש לא חשב עליה לפני צ'רלס דארווין ואלפרד וולאס, באמצע המאה התשע-עשרה – כמעט 300 שנה אחרי העקרונות של ניוטון, יותר מ-2,000 שנה אחרי שמדד ארטוסתנס את היקף כדור הארץ.

כיצד זה שאנשי-רוח בשיעור קומתם של ניוטון, גליליאו, דקארט, לייבניץ, יום ואריסטו לא העלו על דעתם רעיון כה פשוט ? מדוע היה עליה להמתין לשני חוקרי-טבע ויקטוריאניים? מה קרה לאותם פילוסופים ומתימטיקאים, שכולם התעלמו ממנו ? וכיצד זה שרעיון כה אדיר לא נטמע עדיין, רובו ככולו, בתודעת הציבור ?

כמעט דומה הדבר כאילו המוח האנושי עיצב בפירוש כך שיבין את תורת דארווין שלא כהלכה, ויתקשה להאמין בה. קחו למשל את שאלת ה"מקריות", המוצגת לעתים בדרמטיות כיד המקרה העיוור. ורב רובם של המתקיפים את תורת דארווין נאחזים בלהיטות לא הולמת ברעיון המוטעה כאילו אין כאן יותר מסיכוי אקראי לחלוטין. הואיל ומורכבותם של החיים מגלמת את היפוכה המוחלט של המקריות, הרי שכל החושב כי תורת דארווין שקולה כנגד מקריות, ודאי שיהיה לו קל מאוד להפריכה… אחת המשימות שקיבלתי על עצמי היא להפריך את האגדה שכה להוטים להאמין בה, כאילו תורת דארווין היא תיאוריה של "מקריות".

אופן אחר שבו אנו נוטים לכפור בתורת דארווין נובע מן הטענה שמוחנו בנוי לטיפול באירועים בעלי סולם זמנים שונה בתכלית מזה המאפיין שינוי אבולוציוני.

אנו מסוגלים לררת לעומקם של תהליכים הנמשכים שניות, דקות, שנים, או לכל היותר עשורים, עד להשלמתם. תורת דארווין היא תיאוריה של שינויים מצטברים אטיים עד כדי כך שנדרשים אלפי עשורים, אם לא מיליונים, ער להשלמתם. כל שיקולי האינטואיציה שלנו, על מה שסביר ומה שאינו סביר, מתגלים כמוטעים בכמה וכמה סדרי-גודל. המנגנון המשוכלל שצוידנו בו לספקנות ולהסתברות סובייקטיבית שוגה בהפרשים עצומים, משום שהוא מכיון -צחוק הגורל, האבולוציה היא שכיוונה אותו – לפעול בתחום של כמה עשורים, משך חיי האדם. יש צורך במאמץ רב של כוח הדמיון כדי לחרוג מן הכלא של סולם הזמנים המקובל, ואשתדל לסייע לקורא במאמץ זה. הבט שלישי שבו מצויד מוחנו בנטייה מראש להתנגד לתורת דארווין, נובע מהצלחתנו המרובה כמעצבים יצירתיים. עולמנו מלא וגדוש בנפלאות הנדסה וביצירות אמנות. הורגלנו כליל לרעיון שאלגנטיות מורכבת מעידה על עיצוב מיומן במחשבה תחילה. ייתכן שזו הסיבה לאמונה, שהיתה מקובלת על רוב רובם של בני-האדם שחיו מעולם, בדבר קיומה של ישות על-טבעית כלשהי. נדרש לדארווין ולוולאס אימוץ גדול של כוח הדמיון כדי להבין, בניגוד לכל אינטואיציה, כי יש דרך אחרת – ולאחר שהבינות אותה, הרבה יותר מתקבלת על הדעת – להופעתו של "עיצוב" מורכב מתוך פשטות קדמונית. כה עז היה אימוץ זה של כוח הדמיון, עד כי גם כיום, רבים אינם מוכנים לעמוד בו.

מטרתו העיקרית של הספר הזה היא לסייע לקורא לפרוש את כנפי דמיונו. כל מחבר מקווה, כמובן מאליו, שלספרו תהיה השפעה שאינה בת-חלוף גרידא. אבל כל סניגור מבין את הצורך לא רק להציג את העקרונות הנצחיים של עניינו, אלא גם להתמודד עם הקטיגורים בני-זמנו, המציגים השקפות מנוגדות, או מנוגדות לכאורה. יש סכנה שאחדים מהטיעונים האלה, גם אם הם מוצגים בלהט רב כיום, ייראו מיושנים להחריד בעשורים הבאים. רבים הצביעו על הפרדוקס שהמהדורה הראשונה של מוצא המינים הציגה טיעון טוב מזה של המהדורה השישית. הסיבה היא שדארווין מצא את עצמו נאלץ, במהדורות המאוחרות יותר, להגיב על ביקורות שהוטחו בו בזמנו עם הופעת המהדורה הראשונה – ביקורות הנראות לנו כה מיושנות כיום, עד כי התשובות עליהן רק מפריעות, ובכמה מקומות אפילו מטעות.

אף-על-פי-כן, הפיתוי להתעלם מהביקורת המזבלה בזמנך, הנראית לך כקיקיון של יונה, הוא פיתוי שאסור להיענות לו מטעמים של נימוס לא רק כלפי המבקרים אלא גם כלפי קוראיהם המבולבלים. אף שיש לי רעיונות פרטיים משלי בשאלה אילו פרקים בספר עתידים להתגלות לבסוף כבני-חלוף, עלי להפקיד את המשפט בירי הקורא – ובידי הזמן.

3 תגובות

  1. הבעיה היא לא שחילונים מכחישים את האבולוציה, אלא שרובם לא לומדים אותה, לא מבינים אותה לעומק, ולכן גם מפספסים הרבה מהשלכות שלה. כאשר נתניהו אומר דברים כמו "החזקים שורדים" אף אחד לא קם לתקן. לא מבינים את הבדל בין זה לבין המתאימים שורדים. נקודה נוספת היא שאנשים חילונים רבים, הם תאיסטים בגלל חוסר הבנה של אבולוציה ושל היבט חשוב נוסף של ארגון עצמי.
    דוקינס מסביר וגם אחרים – השלכות שונות של חקר האבולוציה – לדוגמה התפתחות המוסר כדבר שהוא תופעת לוואי של אבולוציה (בעיקר בבעלי חיים כמו אדם שבהם שיתוף פעולה חשוב).

  2. האזרח דרור
    לא ברור לי לאיזה חילוניים אתה מתייחס. אני לא חושב שיש הרבה אנשים לא דתיים שמתכחשים לאבולוציה.

    כדאי להבדיל בין אבולוציה לדארווין. המחשבות על האבולוציה החלו עוד לפני סוקרטס (למשל – אנקסימנדרוס ואמפידוקלס). דארווין (ואחרים) מצאו מספר מנגנונים לתהילך האבולוציה, הברירה הטבעית והברירה המינית. עצוב – אבל המחשבות האלה נעצרו ע"י אפלטון ולאחריו אריסטו.

    הגאוניות של דארווין היא בצורת הסקת המסקנות שלו. הוא התבסס על מגוון דברים: עתיקותו של כדור הארץ (על פי האטון וליאל), על התחרות שנובעת מרעיונותיו של מלתוס, על הורשת תכונות שהכיר מחקלאות (דארווין בעצמו שיבח זנים של יונים), על מאובנים ועל ציפורי הפינק בגלפגוס.

    דרך אגב – יש מספר תנועות בעולם, ולשמחתינו גם בארה"ב, שכו נלחמות למען הכנסת לימודי מדע לבתי הספר.
    עצוב ביותר שבישראל לתנועות האלה אין שום סיכוי בגלל הממשלה המושחתת שלנו.

  3. ההתנגדות לתאוריה של דאוורין מקורה במקום אחר לדעתי. דוקינס עצמו כותב שהרבה יותר קשה להיות אתאיסאט לפני קיומו של דארווין – בגלל שקשה להבין מאיפה הגיעו כל בעלי החיים והאדם עצמו. קל יותר לחיות בשלום עם תאוריה כמו המפץ הגדול או השמש כמרכז מערכת השמש בגלל שתאוריות אלה פחות מאיימות על הדת .

    כמו כן דאוורין והביולוגיה בכלל מאיימים על מוסדות חברתיים נוספים ועל השמרנות, ואפילו על הליברליזם – בקיצור על התאוריות החברתיות של הרבה חילונים שכן לדוגמה הם שוברים את הדיכוטומיה בין האדם לבין שאר היצורים בטבע. החשיבה של דאוורין על אבולוציה גם לא עוצרת בביולוגיה אלא מקיפה גם דברים אחרים כמו טכנולגויה , שפות או מוסדות חברתיים (רובים חיידקים ופלדה לדוגמה) – זה מאיים על הסדר הקיים כמו שהמדע בצירוף הליברליזם והקפטיליזם איימו על הסדר החברתי של הפאודליזם.

    חילונים רבים לא מבינים שהמדע הוא כלי מהפכני שמשנה לגמרי את החברה שלנו במובנים רבים, ולכן גם מוותרים על הרבה מהכוח של המדע ומסתפקים באימוץ טכנולוגית שהמדע מאפשר – עובדה שחילונים לא ממש מתרגשים מאי לימוד של דווראין או דוקינס – לא מבינים כיצד זה משליך על הפוליטיקה התרבות והכלכלה ועל חיי היומיום שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן