למה אסור לקצץ בתקציבי תוכנית החלל הצבאית הישראלית
לראשונה נחשף הציבור הישראלי למלוא היקפה של תוכנית החלל הצבאית הישראלית, וזאת מפי ראש התוכנית, פרופסור ותת-אלוף (במיל') חיים אשד (“הארץ”, 3.8). חשיפת התוכנית מהווה תקדים מבורך, שכן עד כה היה תחום החלל בארץ אפוף מעטה סודיות.
לעיתוי הפרסום יש כמובן קשר לדיונים על תקציב הביטחון. אבל בניגוד לרואי השחורות ממערכת הביטחון שמטילים אימה על הציבור מתוך דאגה לשמר את תקציבי העתק המוקצים להתגוננות מתרחישי בלהה שעל גבול הדמיון, קריאתו של אשד למניעת קיצוץ בתקציבי החלל שונה תכלית שינוי.
יעדי תוכנית החלל הצבאית הישראלית ברורים לכאורה, והם כוללים מרכיבים של תקשורת, איסוף מודיעין מהחלל, הגברת יכולות הפעולה של צה”ל והגדלת טווח פעולתו לתחומים אסטרטגיים ובעלי ריחוק גיאוגרפי ניכר מגבולות המדינה.
עם קריסת “החזית המזרחית”, נותר מעגל של מדינות עוינות לישראל בטווח רחוק. איסוף מודיעין על מדינות אלה ומתן מענה טכנולוגי לפעולה אפשרית בהן ניתנים לביצוע בצורה הטובה ביותר באמצעות פלטפורמות חלליות מסוגים שונים.
קיצוץ בתקציב הפיתוח וההצטיידות הישראלי ביכולות פעולה חלליות לא יהווה רק מכה אנושה ליכולות של צה”ל; קיצוץ כזה יפגע פגיעה אנושה גם בתשתית האנושית המדעית הטכנולוגית של התעשיות המתקדמות בישראל, במספר הסטודנטים למדעים מדויקים (שיאבדו מקומות עבודה פוטנציאליים), ביכולת התחרות של חברות ישראליות בשוק האדיר של לוויינים מסחריים, וביכולת ההרתעה הישראלית מול מדינות עוינות לה.
המשמעות האמיתית של צמצום ההשקעה בתחום היישומים הצבאיים של החלל היא חיסול כמעט מוחלט של פיתוח לווייני מחקר ישראליים ושל ביצוע ניסויים מדעיים שונים בחלל – במיוחד לאחר אסון המעבורת “קולומביה” והתארכות תור המדינות המעוניינות לשגר ניסויים לחלל.
קיצוץ בתקציב החלל אינו מקביל לקיצוצים אחרים, שכן לפיתוח יכולות חלל נדרש זמן רב. תקופת ההתאוששות מקיצוץ תקציבי שיפגע בתשתית תעשיית החלל תהיה ארוכה ויכולה לגרום לא רק לעיכוב בהגשמת יעדי החלל של ישראל אלא אף לפיגור טכנולוגי מול מדינות אחרות בשוק המסחרי של יישומי חלל, הנאמד במיליארדי דולרים. בשוק זה קיימת חשיבות שיווקית רבה לכך שלוויינים ישראליים כבר פועלים בחלל ומספקים את צרכיו של לקוח קפדן כמערכת הביטחון הישראלית.
לפי אשד, השיווק של מערכות חלל ישראליות אינו אגרסיווי דיו. יש לקוות כי דבריו יזכו להד הראוי להם וכי קובעי המדיניות יאמצו את תחום החלל אל לבם, יפעלו לקידום ההשקעות הממלכתיות בו ויעודדו גם את המגזר הפרטי להשקיע בו. בנוסף, כדאי לקיים בחינה מערכתית כוללת של חברות העוסקות במישרין או בעקיפין בתחום החלל, למנוע תחרות מיותרת ומזיקה בין חברות בעלות מוצרים דומים, לשחרר חסמים ביורוקרטיים המפריעים לפעילות בתחום דינמי זה, ולהפוך את תעשיית החלל הישראלית למובילה העולמית בנישה המסחרית של לוויינים קטנים.
תוכניות חינוכיות וארגונים ציבוריים שונים, שמעלים את מודעות הציבור בצורך להשקיע בחלל, מהווים נדבך משלים לתעשיית החלל. משרד החינוך יכול וצריך לסייע באמצעות שילוב עמוק יותר של תחום החלל בתוכניות הלימודים, מגיל צעיר ועד י”ב.
מדינת ישראל, המבורכת במשאב אנושי, יכולה לעשות בו שימוש מיטבי כדי לתרום תרומה מכרעת לביטחון המדינה, לשיפור בתחומי החינוך, התעסוקה והכלכלה. כמדינה השמינית בעולם ששיגרה לוויין באמצעות משגר מפיתוח עצמי, הראתה ישראל כי ביכולותיה בתחום החלל היא נמצאת כתף אל כתף עם מעצמות טכנולוגיות בעלות ניסיון וממון רב משלה. אל לנו להניח ליכולות החלל הישראליות להיפגע בשל קיצוצי תקציב, הנובעים מראייה צרה וקצרת טווח. לא עת קיצוץ היא אלא עת לבסס ולהגדיל את הפעילות הישראלית בחלל – פעילות שממנה נצא נשכרים כולנו.
* הכותב הוא סגן נשיא אגודת החלל הישראלית. המאמר פורסם ב”הארץ” * עורך האתר חבר אף הוא באגודת החלל הישראלית
