סיקור מקיף

דיווחים ראשונים מקונגרס החלל בולנסיה – מנהל נאס"א והמדען הראשי בפרויקט סמארט-1 של סוכנות החלל האירופית

בברצלונה שבספרד נפתח היום כנס העוסק בתוכניות החלל העתידיות. הנה הדברים שאמור לשאת מחר, ג', מנהל נאס"א מייקל גריפין.

במהלך השנה האחרונה המשיכה נאס"א להתקדם בחזון כיבוש החלל בכל אחת ממינהלות המשימות של הסוכנות. טיסת מעבורת החלל דיסקברי ביולי 2006 מסמנת את סוף טיסות הניסוי לצורך התכנות החזרה לחלל ומעבר לטיסות סדירות, כמו גם החזרת גודלו של צוות תחנת החלל הבינלאומית לשלושה אנשים. האסטרונאוטים בטיסה STS-115 של אטלנטיס המשיכו בהרכבת תחנת החלל. נאס"א ביצעה תגליות נהדרות באמצעות קאסיני שאיתרה אגמי מתאן על ירחו של שבתאי טיטאן, ויש גם תוצאות ראשונות מטלסקופ החלל שפיצר באשר לחומר האפל. בנוסף, שני החוקרים הרובוטיים במאדים ספירט ואופורטיוניטי, המשיכו במחקרם למעלה מ-830 ימים מעבר ל-90 הימים המתוכננים.
מינהלת מחקר האווירונאוטיקה התמקדה מחדש בהשקעה לטווח ארוך בטכנולוגיה בסיסית פורצת דרך בתחומים מסורתיים של אווירונאוטיקה. באוגוסט 2006, מינתה מינהלת משימת מערכות התגליות את חברת לוקהיד מרטין כקבלנית הראשית לבנית חללית הנוסעים, וגם זיכה את החללית הזו בשם – אוריון. בדצמבר אנו נחל במיפוי האסטרטגיות של הארכיטקטורות החדשות עם התמקדות ראשונית על הירח.
הסקירה שאתן תספק את הנתונים על רבים מההשגים הללו ופעילויות עתידיות.

 

    

איך לבצע משימת חלל שלמה עם 60 ליטר זנון ואנרגית השמש
    

תקציר הרצאתו של פרופ' ברנרד פוינג, המדען הראשי בפרויקט סמארט-1 בקונגרס החלל בולנסיה

 

 

 

 

 בריחה ממסלול כדור הארץ, הגעה לירח, ירידה למסלול שמתאים לצילומים מדעיים (400 עד 3,000 ק"מ) במארס 2005, עדכון המסלול כדי להאריך את המשימה עד אוגוסט 2006, וכל זה באמצעות אנרגית השמש והעזרות ב-60 ליטר של החומר זנון, לצורך ביצוע התמרונים. המכשירים של סמארט-1 שייצגו טכנולוגיות חדשות חשפו רמזים רבים על מקור הירח, הרכבו, המינרולוגיה, הגיאולוגיה שלו, וכן על התנגשויות גופים מהחלל, פעילויות וולקניות ותהליכים טקטוניים שעיצבו את הירח. סמארט-1 נתנה לנו מבט חדש על הקטבים, איזורים בצד המרוחק ואתרים בעלי עניין למשימות רובוטיות ומאוישות עתידיות, וביצעה מדידות כהכנה לצי של המקפות המתוכננות להגיע לירח.

סמארט-1 השתמשה במאיצי דחף, שיאפשרו גם בחודש האחרון לבצע התרסקות מבוקרת על הצד הקרוב של הירח. תיארנו את הפעולות האחרונות שאיפשרו את הפגיעה בתאריך המדויק – 3 בספטמבר 2006, ואפילו את השעה, הדקה והשניה המדויקים ואת המיקום המדויק באגם המצוינות. בהרצאה גם מתוארת השפעת הקמפיין העולמי סיב הפרויקט והצוות התפעולי, המנתחים התיאורטיים, הסימולציות במעבדה, תצפיות אסטרונומיות, האזנה לחללית באמצעות מערך הרדיו בעל הבסיס הרחב, אסטרונומים חובבים, הציבור ואירועי מדיהנ שאורגנו כדי לחגוג את נגיעתה של סמארט-1 באדמת הירח.
בעקבות האירועים בזמן אמת נדווח על הסטטוס העדכני של נתונים מהחללית, ותצפיות מכדור הארץ על ההבזק, וענני האבק והשברים שנוצרו כתוצאה מהפגיעה. הנחלנו שיעור להכנת מבצעיהם של מקפות, חלליות פגיעה ונחתות ירח עתידיות.

 * טל ענבר משתתף בקונגרס החלל כנציג מכון פישר למחקרים אטסרטגיים של תעופה וחלל.
 

    

 
    

    

    

 
    

   

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן