כך עולה בין היתר מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עסק בפעילות חברות מסחור ידע שליד שבע אוניברסיטאות המחקר במדינת ישראל שבחן את חברות מסחור ידע שליד אוניברסיטאות המחקר: 2009-2008
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה סקר שבחן את חברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות בישראל לשנים 2008 ו-2009.
ממצאים עיקריים:
- חברות מסחור ידע, מגישות מידי שנה בארץ ובחו”ל כ-400 בקשות ראשוניות לפטנטים (כ-94% מסך הבקשות מוגשות בחו”ל).
- המצאות הינו התחום הכמעט בלעדי שבו החברות למסחור ידע מתמקדות.
- עיקר ההכנסות מקניין רוחני ותמלוגים שהתקבלו בשנת 2009 הגיעו מתחום רפואה ומדעי החיים (כ-92%).
- כל חברות מסחור ידע הצהירו שהאמצעי העיקרי להגנת על קניין הרוחני היה בקשה לרישום פטנט.
- מאז הקמתן, חברות למסחור ידע היו מעורבות בהקמת 151 חברות הזנק, מתוכן 44 חברות הזנק אינן פעילות.
- בשנים 2009-2008, כ-1,000 דיווחים על קניין רוחני בתחום ההמצאות הוגשו ע”י חוקרי האוניברסיטאות השונות לבדיקה בחברות למסחור ידע, מתוכן החברות החליטו להגן על כ-700.
- בחברות מסחור הידע, מרבית הפטנטים שמוסחרו הינם של חברות ישראליות, עיקר התמלוגים שהתקבלו הגיעו מחברות ישראליות וכמו כן רוב החברות ההזנק שהוקמו היו בישראל.
- כ-62% מהעובדים המקצועיים הינם בעלי תואר ראשון או שני, הרוב – 31% עוסקים בחברת מסחור הידע בפטנטים וזכויות משפטיות.
- פעילות ישראל במסחור ידע ביחס לגודל מגזר ההשכלה הגבוהה, בולטת בהשוואה לקנדה, אוסטרליה, ארה”ב ובריטניה, במספר הבקשות להגנה על קניין רוחני, במספר הבקשות הראשוניות לרישום פטנטים ובהכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים.
סקר חברות מסחור ידע שליד האוניברסיטאות בישראל לשנים 2008 ו-2009 כולל את חברות מסחור הידע שפעילותן נלווית לפעילות אוניברסיטאות המחקר (שבע חברות לשבע אוניברסיטאות). תפקיד החברות למסחור ידע לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר באוניברסיטאות, להפוך את הפטנט למוצר מסחרי ולעזור ביצירת חברות הזנק. חברות מסחור הידע בפעולות אלו מגדילות את הכנסותיהן של האוניברסיטאות והממציאים.
סקר זה נערך השנה לראשונה בישראל, ביוזמה ובתמיכה של המועצה הלאומית למו”פ, משרד המדע והטכנולוגיה. השאלון עסק בנושאים הבאים: הוצאות וכוח אדם בתחום ניהול הקניין הרוחני, מדיניות ניהול הקניין הרוחני, קניין רוחני והגנתו (פטנטים, המצאות, ועוד), הכנסות מקניין רוחני, חברות הזנק בבעלות חלקית או מלאה של חברות מסחור ידע ועוד.
להלן הממצאים מהסקר:
עיסוק החברות למסחור ידע
החברות למסחור ידע עוסקות בניהול קניין רוחני. קניין רוחני הוא שם כללי לזכויות הקשורות במשאבים שאינם מוחשיים ושהם יציר האינטלקט של האדם, כמו פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר. זכויות קניין אלו מאפשרות למחזיק בהם ליצור מונופול על השימוש בפריט לתקופה מסוימת ובמדינות מסוימות.
הקניין הרוחני עוסק בבעלות על רעיונות, כולל עבודות ספרותיות ואמנותיות, המוגנות ע”י זכויות יוצרים, המצאות, המוגנות ע”י פטנטים, סימנים להבחנה בין מוצרי מפעל, המוגנים ע”י סימני מסחר ומרכיבים אחרים של רכוש תעשייתי.
בשלב ראשון החברות פונות לסגל האקדמי באוניברסיטה לשם קבלת רעיונות, חידושים והמצאות חדשות. לאחר מכן החברות למסחור ידע בוחנות האם הרעיון, ההמצאה או החידוש הם ברי הגנה והאם יש להם פוטנציאל מסחרי המצדיק רישום פטנט. החברות מחליטות עם אלו מהרעיונות הן מעוניינות להמשיך בתהליך ואלו מהרעיונות לדחות. בהמשך התהליך החברות מנסות לשווק את זכויות הפטנטים לחברות בארץ ובחו”ל. החברות מוכרות זכויות בלעדיות או לא בלעדיות.
ישנם סוגים שונים של קניין רוחני: המצאות, תוכנות מחשב, בסיסי נתונים, אמצעי הוראה, אמצעים אחרים, תכניות תעשייתיות, סמל מסחרי או סמלים רשמיים, זנים של צמחים חדשים וכד’.
בשנים 2008 ו- 2009 דווחו ע”י החברות למסחור ידע 992 מקרי קניין רוחני מסוג המצאות מתוכן הוחלט להגן על 694 מקרים. כמו כן הוחלט שיש לדחות 245 מהמקרים ו- 53 מהמקרים טרם התקבלה החלטה.
לכל שבע החברות הקניין הרוחני העיקרי הינו המצאות, מתוכן לשתי חברות קיים סוג קניין רוחני נוסף שהינו תכנות מחשב או בסיסי נתונים.
קיימים סוגי קניין נוספים שפיתוחם לא אומץ ע”י החברות בישראל כגון: אמצעי הוראה, אמצעים אחרים, תכניות תעשייתיות, סמל מסחרי או סמלים רשמיים, זנים של צמחים חדשים ואחר. קיימים מספר סוגי הגנה על קניין רוחני.
מעורבות החברות למסחור ידע בשנים 2009-2008 בהגנה על קניין רוחני
כל החברות למסחור ידע בשנים 2008 ו- 2009 היו מעורבות בסוג כלשהו של הגנה על קניין רוחני. כל החברות למסחור ידע ציינו שבשנים אלו הגישו בקשות לרישום פטנטים. ארבע חברות הגישו בקשות לטיפול בהסכמי העברת חומרים שמורים המיועדים למוסד. שש חברות הגישו בקשות לביצוע הסכמים של אי גילוי סודיות ובקשות לטיפול בהסכמי העברת חומרים שמורים המיועדים לגורמי חוץ.
הגנות נוספות שלא הוגשו ע”י החברות: רישום זכויות יוצרים על עבודות, ספרים וחיבורי ספרות באומנות, מוסיקה ותיאטרון, רישום זכויות יוצרים על אמצעי הוראה, רישום זכויות יוצרים על עיצובים תעשייתיים, בקשות להגנה על סמל מסחרי או רשמי ורישום טופוגרפי של מעגלים משולבים.
בקשות לרישום פטנטים
חלק חשוב במיוחד בעיסוק החברות למסחור ידע הוא הגשת בקשות לפטנטים, כאשר הפטנטים מוענקים לממציא ע”י הממשלה בארץ או רשויות בחו”ל. פטנט הוא זכות שימוש בלעדית הניתנת ע”י המדינה לבעל המצאה לשימוש המצאתו לזמן קצוב בין שהוא מוצר ובין שהיא תהליך בתחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על המצאה יש להגיש בקשה לרשות המטפלת בכך באותה מדינה. רישום הפטנט תקף אך ורק במדינות בהן הוא נרשם. ניתן להגיש בקשה לרישום פטנט במספר מדינות ולכן לעיתים קרובות פטנט אחד נרשם ביותר ממדינה אחת במטרה לקבל הגנה מקסימאלית על הרעיון או החידוש.
החברות למסחור ידע מגישות בקשות לפטנטים ראשונים לאחר בחינת הרעיון או החידוש. כדי לקבל רושם על מידת החדשנות, עלינו להתייחס לפטנט הראשוני שהוגש על כל המצאה. בשנת 2008, הוגשו 395 בקשות ובשנת 2009 הוגשו 384. רוב הבקשות הראשוניות הוגשו בחו”ל (כ-94%). בשנת 2008, הוגשו בישראל 27 בקשות ראשוניות ובשנת 2009 הוגשו 19 בקשות.
סה”כ הבקשות שהוגשו לרישום פטנטים בכל המדינות בשנים 2009-2008 (בקשות ראשוניות ובקשות המשך ) הסתכמו בממוצע שנתי ב-1,128 בקשות.
בחינת הבקשות לפי תחום מראה שבשנים 2008 ו- 2009 הוגשו 779 בקשות ראשוניות על פי החלוקה הבאה: תחום מדעי החיים ורפואה: 350 בקשות, הנדסה 182, מתמטיקה ומדעי המחשב 74 בקשות, מדעי הטבע הפיסיקליים 141 בקשות ואחרים 32 בקשות.
מדעי החיים ורפואה הינו התחום עם מספר בקשות ראשוניות הגבוה ביותר מבין התחומים: 350 בקשות (כ-45% מסך הבקשות).
בשלושה מתוך חמישה תחומים: מתמטיקה ומדעי המחשב, מדעי הטבע הפיזיקאליים ואחרים ישנה עלייה בבקשות לרישום פטנטים בהשוואה לשנה קודמת. כמו כן, הבקשות הראשוניות שהוגשו ע”י חברות למסחור ידע הן מתוך שלושה תחומים ויותר, בשתיים מתוך שבע החברות, פוזרו הבקשות הראשוניות לפטנטים בכל חמשת התחומים.
מספר הבקשות לפטנטים שהוגשו ע”י החברות למסחור ידע מהקמתן ועד לסוף שנת 2009 היה 13,493, מתוכם מספר הבקשות לפטנטים בישראל היה 1,991 (כ-15% מסך כל הבקשות) כאשר, בארה”ב מספר הבקשות לפטנטים הגבוה ביותר 4,329 (כ-32% מסך כל הבקשות).
בישראל הוגשו בקשות לפטנטים במדינות אחרות כגון: הודו, אוסטרליה, ברזיל וסין: 5,299 (כ-39% מסך כל הבקשות). בממוצע כל פטנט או המצאה נרשמה בלמעלה מארבע מדינות.
פטנטים רשומים ומשפחות פטנטים
מספר הפטנטים הרשומים ע”י החברות למסחור ידע עד סוף שנת 2009 היה 3,313.
בישראל נרשמו 536 פטנטים (כ-16% מסך כל הפטנטים) כאשר, מספר הפטנטים שנרשמו בארה”ב היה הגבוה ביותר 1,136 (כ-34% מסך כל רישומי הפטנטים).
רישומים לפטנטים במדינות אחרות הסתכמו ב-1,178 (כ-36% מסך כל הרישומים), במדינות כגון: הודו, אוסטרליה, ברזיל וסין.
הריכוזיות בקרב חברות מסחור ידע מתבטאת בכך שמשקלן של שלוש חברות מתוך שבע החברות שלהן משפחות פטנטים שמוסחרו היה כ-89%.
בשנים שבהן פעלו החברות למסחור ידע ליד האוניברסיטאות יוצגו מספר רב של משפחות פטנטים בבקשות לפטנטים, כאשר משפחת פטנטים כוללת את הפטנט הראשוני שנרשם בארץ מסוימת ואת שאר הפטנטים שנרשמו בעקבותיו, עבור אותה המצאה, רעיון או ידע, בארצות אחרות תוך הצהרת קדימותו של הפטנט הראשוני.
מספר משפחות הפטנטים נותן ביטוי מובהק למלאי ההמצאות שבידי האוניברסיטאות. מספר משפחות הפטנטים המיוצגות בבקשות לרישום פטנטים מיום הקמת החברה למסחור ידע ועד סוף 2009 היה 4,329. מספר משפחות הפטנטים שמוסחרו מיום הקמת החברות למסחור ידע ועד לסוף 2009 היה 1,228 מתוכם מוסחרו ושייכות לחברות בארץ 774, ושמוסחרו ושייכות לחברות בחו”ל 454.
הכנסות
תפקיד החברות למסחור ידע לגייס, לשווק, לפתח את הידע המצטבר באוניברסיטאות, להפוך את הפטנט למוצר מסחרי ולעזור ביצירת חברות הזנק. חברות מסחור הידע בפעולות אלו מגדילות את הכנסותיהן של האוניברסיטאות והממציאים.
סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים הסתכמו בשנת 2008, ב- 1,568 מיליוני ש”ח ובשנת 2009 ב- 1,834 מיליוני ש”ח.
אחוז ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתגמולים בתחום מדעי החיים ורפואה היה הגבוה ביותר בשנים 2008 (72.6%) ו- 2009 (92.1%).
בתחום מדעי החיים והרפואה הייתה עלייה באחוז ההכנסות ב- 2009 בהשוואה לשנת 2008, לעומת שאר התחומים, בהם הייתה ירידה או שלא חל שינוי בהשוואה לשנה הקודמת.
תחום מדעי החיים והרפואה היה התחום הגדול ביותר הן מבחינת בקשות ראשוניות ובקשות לרישום פטנטים והן מבחינת האחוז ההכנסות בהשוואה לשאר התחומים. תחום מתמטיקה ומדעי המחשב היה התחום בעל אחוז ההכנסות הנמוך ביותר מבין התחומים.
- החברות למסחור ידע הגדילו את הכנסתם ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים לחברות ישראליות בשנת 2009 (1,333 מיליוני ש”ח) בהשוואה לשנת 2008 (908 מיליוני ש”ח) בכ-47%. כמו כן, המכירות לחברות בארה”ב עלו ב- 2009 (305 מיליוני ש”ח) בהשוואה לשנת 2008 (141 מיליוני ש”ח) בכ-216%.
- ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים למדינות אירופה ירדו בשנת 2009 (196 מיליוני ש”ח) בהשוואה לשנת 2008 (518 מיליוני ש”ח).
הכנסותיהן של החברות למסחור ידע מתחלקות בין מספר גורמים: ממציאים ושותפיהם, האוניברסיטה, החברה למסחור ידע ומוסדות אחרים. עיקר ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים מתחלקים בין האוניברסיטאות (כ-54%) לבין הממציאים ושותפיהם (כ-41%). 4% מההכנסות מקבלות החברות למסחור ידע.
ההכנסות לממציאים ושותפיהם עלו בשנת 2009 בכ-16% בהשוואה לשנת 2008.
חלק האוניברסיטאות בהכנסות מקניין רוחני עלה בשנת 2009 בכ-17% בהשוואה לשנת 2008. חלק החברות למסחור ידע בהכנסות מקניין רוחני עלה בשנת 2009 בכ-21% בהשוואה לשנת 2008.
בעלות על חברות הזנק בישראל ובחו”ל
לחברות המסחור גם בעלות חלקית על חברות הזנק. עד שנת 2011 מספר חברות ההזנק שהיו בבעלות חלקית של החברות למסחור ידע הסתכם ב- 151, כאשר מתוכן 107 חברות פעילות (כ-71%). בישראל, לחברות מסחור ידע קיימת בעלות חלקית על חברות ההזנק שנעה בטווח רחב: 0.01%-91%. אחוז הבעלות הממוצעת של החברות למסחור ידע על חברות ההזנק הפעילות (לא משוקלל בגודל חברות ההזנק) הינו 14.7%.
רוב חברות ההזנק אינן נסחרות בבורסה, למעט ארבע חברות. לשלוש מחברות מסחור הידע יש בעלות חלקית על בין שתיים לתשע חברות הזנק. לארבע חברות יש בבעלות חלקית עשר ויותר חברות הזנק.
כוח אדם
מספר העובדים בחברות מסחור ידע נע בין 30-2 עובדים, כאשר מתוכם מספר העובדים המקצועיים נע בין 11-2 עובדים.
מספר העובדים המקצועיים בחברות למסחור ידע הסתכם ל- 37. חברה אחת מתוך שבע החברות מעסיקה מעל 10 עובדים מקצועיים. עיקר העובדים המקצועיים היו בעלי תואר ראשון ושני, (כ-62% מסך העובדים המקצועיים).
בשנת 2009, סך ההוצאה עבור ניהול קניין רוחני היה 39,416אלפי ש”ח בישראל (נתוני חברה אחת חלקיים). סך העובדים בקניין רוחני בחברות למסחור ידע היה 85. ההוצאה השנתית הממוצעת לעובד הייתה 464 אלפי ש”ח. (ההוצאה הממוצעת כוללת משכורות, תשלומים לפטנטים ורישיונות וכד’).
ממוצע שנות ניסיון בניהול קניין רוחני הינו כ-9 שנים לעובד מקצועי. רוב העובדים המקצועיים (כ-59%) היו בעלי ניסיון של 14-5 שנים בניהול קניין רוחני.
אחוז העובדים המקצועיים בחברות למסחור ידע שעוסקים בפטנטים וזכויות משפטיות: 31%, שיווק ופיתוח עסקי 22%, בניהול היה 19%, גיוס המצאות לחברה 14% וכספים 14%. תחום הלימוד הדומיננטי שבו מועסקים העובדים המקצועיים בחברות למסחור ידע היה מדעי הטבע הפיסיקאליים, לעומת זאת התחום הפחות דומיננטי היה מתמטיקה ומדעי המחשב.
השוואות בינלאומיות- ישראל, קנדה, אוסטרליה,ארה”ב ובריטניה
רק בחלק ממדינות OECD נערך סקר מסחור ידע: בקנדה, ענו לסקר בשנת 2008 (מתוך 142) 125 מוסדות: 77 אוניברסיטאות ו- 48 בתי”ח מסונפים. באוסטרליה, ענו לסקר 36 אוניברסיטאות בשנים 2008 ו- 2009. בבריטניה, הסקר כלל את כל 165 המוסדות האוניברסיטאיים ובארה”ב השתתפו בסקר בשנת 2008, 157 מוסדות ובשנת 2009, 153 מוסדות.
מספר הבקשות להגנה על קניין רוחני שהוגשו בשנת 2009 גבוה יותר בקנדה, באוסטרליה, בבריטניה ובארה”ב ממספר הבקשות שהוגשו בישראל. לעומת זאת, במספר הבקשות להגנה על קניין רוחני לאחר התאמה למספר המשרות המלאות באוניברסיטאות, ישראל מובילה. במספר בקשות ראשוניות לפטנטים, מותאמות למספר המשרות המלאות באוניברסיטאות, ישראל גם כן גבוהה יותר משאר המדינות הנסקרות.
מספר הפטנטים שנרשמו עד לסוף שנת 2009 בישראל (3,313) גבוה ממספר הפטנטים שנרשמו באוסטרליה (1,860). מספר חברות ההזנק שהוקמו עד שנת 2009 בישראל (151) דומה למספר החברות ההזנק באוסטרליה (152), ונמוך מארה”ב (3,175). לעומת זאת מספר חברות ההזנק הפעילות בישראל-107 נמוך מאשר בקנדה-137. סך ההוצאות עבור קניין רוחני בקנדה – 183,422 אלפי ש”ח היו גבוהות יותר מאשר באוסטרליה – 53,940 אלפי ש”ח וישראל – 39,416 אלפי ש”ח.
סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים בישראל גבוהות במידה ניכרת מקנדה, אוסטרליה ובריטניה ונמוכות מארה”ב. סך ההכנסות ממכירת קניין רוחני ותמלוגים יחסית להוצאות המו”פ באוניברסיטאות, גבוהות יותר בישראל מאשר בשאר המדינות בהשוואה.
