הפונקציה של המתכלל

בארגון גדול כל בעל מקצוע מדבר בשפתו הוא, מישהו צריך לתאם

לאנשי מקצוע בכל רמה מקצועית שהיא יש עולם תוכן מקצועי מאוד
ייחודי, יש להם עגה משלהם והרגלי עבודה אופייניים. בבואם בקשר
עם אנשי מקצוע אחרים אם לצורך מעקב ודיווח על פרוייקטים שהם
מעורבים בהם ואם הם מתכוננים להריץ רעיון מסוים שקיימת התכנות
ולו זעירה למימושו חייבים לדעת לתקשר זה עם זה, שאם לא כן כל
מפגש יעלה על שרטון ולא יניב פירות. התוצאה לכן היא היווצרות
נתק תקשורתי ואי רצון לקיים להבא מפגשים.
איך נמנעים מנתקים פוטנציליים אלה? איך מתכננים מפגשים אלה
בפרט את המפגש הראשון שהוא מטבעו קריטי מאחר שהוא אמור לקבוע
את המשך המפגשים? איך קובעים מה תהיה שפת התקשורת, או ליתר
דיוק מהו המילון המבוקש לצורך זה? מי ינהל את המפגשים ובאיזו
תדירות הם יתקיימו? שאלות שכמידת הבעייתיות שבהן כך גם מידת
חשיבותן.

מה שברור הוא שאין זה רצוי שהמפגשים ינוהלו על ידי אדם בעל
מקצוע מוגדר כמו מהנדס, כלכלן איש כוח אדם וכו'. היתרון הוא
דווקא לצידו של האדם בעל הידע הכללי, זה אשר יש לו ידע נרחב
במספר רב של תחומים. ידע וידיעה אלה מאפשרים לו לבנות תמונת
פסיפס-מין פאזל שלתוכו הוא משלב קטעי מידע שונים. בעוד
שידיעתו של המומחה היא צרה, הידיעה שלו היא מרחבית. אדם שימלא
פונקציה יקרא מתכלל( Intergrator).

המתכלל בהשכלתו חייב להיות אקדמאי אם כי לימודיו ימשכו לא 3
שנים ,אלא 4-5 שנים. הוא ילמד מגוון רחב של נושאים ברמה של
מבוא פלוס. הוא ילמד מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, מחשבים, ניתוח
מערכות, כלכלה, ייצור וניהול, מקצועות מדעי החברה ואפילו
מקצועות ממדעי הרוח. מקצוע ממדעי הרוח שרצוי ללומדו הוא
פילוסופיה. בעוד אלה הלומדים את המקצועות המדויקים מעוניינים
במעשיות ובתכליתיות. לכן ראייתם היא מתועלת מאוד, החלטית וחד
משמעית, לימודי הפילוסופיה יקהו אצל המתכלל אצל החד משמעיות
ויעשו אותה לעמומה מה שהוא. לכך יתרונות לא מעטים. ההתייחסות
שלו לנושאים המטופלים היא רכה יותר ולא חד משמעית. ביכולתו
לראות יותר מאשר פן אחד בבעיה מטופלת. יכולת זו מאפשרת לו
''להמריא'' מעל הקרקע ולראות מעבר לקו האופק. היקף הידיעה הרחב
של המתכלל מחייב על כן לימודים ממושכים. מטבעו הוא אדם בעל דגש
הומניסטי חזק מאוד, אך עם זיקה למדעים המדוייקים. זהו אדם בעל
סקרנות רבה, יכולת ונכונות לעבוד ולהפעיל אנשים, בעל עין בוחנת
וכושר אבחנה חד.
מיקומו במפעל הוא בדרג הבכיר אך אינו נכלל ממש בתוך מדרג
התפקידים, אלא מה שהוא קצת בצד. הוא פועל לצידה של ההנהלה, אך
עם דרגות חופש רבות יותר לעומת שילובו בתוך המדרג המקובל.
מחוסר מילה מתאימה בעברית אשתמש במונח האנגלי. יש בו אלמנטים
של ה-. Outsider למתכלל במפעל או בארגון בו הוא עובד משרד משלו
עם צוות עוזרים כאשר מספרם תלוי בגורל החברה. יום העבודה שלו
כולל בעיקר סיורים במחלקות השונות החל מעובדי הייצור עד למשרדי
המנהלה, צופה במתרחש ורושם כל מה שתופש את עינו ואת
התרשמויותיו אפילו אם הן סובייקטיביות למאוד. כל הרישומים הם
דיסקרטיים. אחת לשבוע הוא רושם דו''ח שבועי ומכנס את מנהלי
המחלקות כדי שיעלו בפניו את בעיותיהם והשגותיהם. את הממצאים
הוא מעביר כהמלצות להנהלה ללא התייחסות שמנית של המשתתפים
בישיבות.
לקראת פתיחת פרוייקט חדש הוא נפגש באופן פרטני עם כל הנוגעים
בדבר ואשר צפויים להשתתף בישיבות, דן איתם בנושאים שהם
מתכוננים להעלות, מלבן איתם מושגים של עולם התוכן המקצועי שלהם
אשר יועלו בפגישות ואיך לתרגם כך שגם שאר המשתתפים יבינו במה
מדובר, עוזר להם לנסח את אשר ירצו לומר וקובע איתם את משך הזמן
בו יציגו את דבריהם .כל זאת מתוך מגמה לא להאריך ישיבות יתר על
המידה. ישיבות ארוכות מדי מפסיקות להיות אפקטיביות ואם יש צורך
הוא מפצל את הישיבות כדי לאפשר למשתתפים מנוחה. לאחר ההכנה
הפרטנית קובע המתכלל את סדר המשתתפים מי יציג את בעיותיו ראשון
, מי שני וכך הלאה עד לאחרון המשתתפים. את ממצאי הישיבות הוא
מעביר להנהלה וקובע פגישות נוספות אם באופן סדיר ואם על פי
הצורך. יש לזכור שאין הוא מעורב בקבלת ההחלטות. היותו מין
OUTSIDER הוא יתרון שהנהלה חכמה צריכה לדעת לנצל.

קשה לתחום גדרות מסביב לממלא משרה זו מאחר ואין הוא כאמור מטפל
בנושאים ריגורוזיים, אך כאשר ההתמקצעות היא כורח מחוייב
המציאות, יש מקום ודווקא חיוני להשתמש במתכללים כי רק הם אלה
שמסוגלים לקשור קונצפציות צרות של בעלי מקצוע שונים לכלל מארג
צפוף של ידע ועם זאת חיוני ובהיר למקבלי ההחלטות. למקבלי
ההחלטות אין לא את הזמן ולא את היכולת למלא פונקציה זו. גם כך
הם טרודים די והותר.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן