תאים שהופקו מתאי גזע עובריים השתלבו בהצלחה במוחות של עכברים
שלושה מחקרים שנעשה בהם שימוש בתאי גזע ממח העצם כדי לתקן רקמת לב בבעלי חיים, מניחים בסיס למהפכה אפשרית בטיפול בחולי לב.
באחד המחקרים התפתחה מהתאים שהוזרקו רקמת לב שנראה כי היא מתפקדת – הצלחה ראשונה מסוגה לאחר כשני עשורים של מאמץ. במחקר אחר, נהפכו תאי הגזע לכלי דם חדשים שחילצו את תאי הלב שמסביב לאזור הפגוע מהמסלול הרגיל של התרבות יתר ומוות. במחקר השלישי נעשה שימוש בתאי גזע כדי לחזק את לבם של חזירים.
על פי שלוש קבוצות החוקרים – מאוניברסיטת קולומביה, הקולג' הרפואי של ניו יורק בוולהלה, “המכונים הלאומיים לבריאות” ו”אוזיריס תרפיוטיקס” בבולטימור – בעוד שנה ויותר אפשר יהיה לערוך ניסויים כאלה בבני אדם.
אם טכניקות אלה יוכיחו עצמן גם בבני אדם, אומרים החוקרים, הטיפול בסובלים מהתקפי לב יהיה כזה: יוצאו תאים ממח העצם שלהם, תאים אלה יעברו מיון ותהליך של התרבות ואז יוזרקו ישירות ללב, או אולי לתוך מחזור הדם, שממנו יתבייתו על רקמת הלב הפגועה ובתאי שריר הלב המתרבים שיצמחו במהרה מסביב.
אפשר גם – אף שהרעיון טרם נבדק ולא הוכח כאפשרי – שכל הטיפול יתמצה בהזרקת ציטוקין – חלבון טבעי המעורר את תאי הגזע של מח העצם להתרבות – לחולי הלב. התאים יתבייתו על רקמת הלב. ביולוגים אומרים שמוקדם לדעת אם תאי הגזע של מח העצם הם גם תאי הגזע של הלב עצמו, שהחוקרים חיפשו לשווא במשך שנים, או אם יכולתם יוצאת הדופן לתקן את הלב היא בעצם תכונה כללית של תאי גזע.
תאי הגזע הם תאים שעדיין לא התמיינו לאחד מסוגי התאים הספציפיים של הגוף. כלומר, הם יכולים ליהפך לתאי הגוף הבוגרים. בה בשעה הם מתרבים כדי לשמור על מקור קבוע ליצירת תאים חדשים. התאים שבהם נעשה שימוש במחקרים החדשים מכונים תאי גזע בוגרים, והם שונים מתאי גזע עובריים, שהשימוש בהם שנוי במחלוקת.
המחקרים החדשים הם תוצר של ממצאים מהעת האחרונה, שלפיהם תאי הגזע של מח העצם הם רב-תכליתיים הרבה יותר מכפי שחשבו, וכי ביכולתם ליצור רקמות אחרות מלבד תאי הדם האדומים והלבנים, תפקודם המוכר ביותר. מבחינה זאת נראה שהתאים הם מעין פלסטלינה אוניוורסלית שמגיבה לאותות מקומיים. אם ממקמים אותם בלב הם יתפתחו לרקמת לב במקום לתאי דם.
לדברי ד”ר סילביו איטסקו ועמיתיו מאוניברסיטת קולומביה, עורכי אחד המחקרים שהתפרסם בגיליון מארס של ature” “Medicine הם בודדו סוג מיוחד של תאי גזע ממח עצם אנושי. התאים, אותם הם מכנים “אנגיובלסטים”, הם חלק מתאי הגזע שמהם נוצרים תאי מערכת הדם.
האנגיובלסטים יוצרים את תאי כלי הדם העדינים. אף שהניחו בעבר כי תאים אלה קיימים, הם לא בודדו קודם לכן, אמר ד”ר איטסקו.
לאחר התקף לב, הנגרם בעקבות חסימה באחד מעורקי הלב, תאי השריר שנמנע מהם חמצן מתים בהמוניהם. התאים שמסביבם מתרבים פי ארבעה או חמישה כדי לפצות על הרקמה שנפגעה. זו הסיבה לכך שמרבית בני האדם שורדים את התקף הלב. אך התאים שהתרבו גם הם מתים לאחר זמן מה ומוחלפים ברקמה צלקתית. אז מופיעה אי ספיקה של הלב.
ד”ר איטסקו וצוותו העלו השערה כי תאי השריר שהתרבו יתר על המידה מתים בשל מחסור באספקת דם. זה היה הדבר שהניע אותם לנסות לבודד את תאי האנגיובלסט.
אחר כך הם הזריקו אנגיובלסטים אנושיים לחולדות שחוללו אצלן התקפי לב. מסיבות שאינן מובנות עדיין, תגובת הדחייה של מערכת החיסון חריפה פחות במקרה של תאי גזע לעומת תאים זרים אחרים. האנגיובלסטים שהוזרקו למחזור הדם של החולדות התבייתו על רקמת הלב הפגומה.
במחקר השני מיינו החוקרים תאים ממח עצם של עכבר כדי לבודד את תאי הגזע הפרימיטיוויים ולנפות את אלה שכבר עשו את הצעדים הראשונים לקראת הפיכתם לתאי דם. תאי הגזע הפרימיטיוויים הוזרקו ישירות ללבם של עכברים שחוללו בהם התקף לב.
החוקרים מצאו שתאי הגזע יצרו רקמת לב חדשה בכך שהתבגרו לתאים שונים, ביניהם תאי שריר לב, תאי השריר החלק שבדפנות העורקים, והתאים המרפדים את דפנות כלי הדם. יעילות התפקוד של חדר הלב השמאלי של העכברים היתה גדולה בכ-%40 מזו של עכברים שלא טופלו. זו הפעם הראשונה, אמר ד”ר דונלד אורליק, אחד מעורכי המחקר, שרקמת לב חדשה נוצרה מתאים שהוזרקו.
ניו יורק טיימס