סיקור מקיף

פעוטון לכוכבים

אסטרונומים שייכו זוג כוכבים לצביר בו נולדו

המיקרו-קוואזר (מוקף באדום) והכוכבים בצביר (בצהוב). החץ הירוק מסמל את תנועתו של המיקרו-קוואזר והחץ הצהוב מסמל את תנועתם של הכוכבים בצביר. התמונה צולמה בתחום האור הנראה. קרדיט: NRAO

בעזרת טלסקופים שחקרו לאורך תקופות זמן ארוכות, ומערכות מידע משוכללות; הסיקו אסטרונומים מהארגון המדעי הלאומי, כי צמד כוכבים צעירים – שכיום [ככל הנראה לנו] יוצרים ביניהם מערכת כפולה ומיקרו-קוואזאר [ראה הסבר מושג בהמשך הכתבה] פעיל, הועפו מהצביר בו נוצרו לפני כ-1.7 מליון שנה בהתפרצות סופרנובה. זוהי הפעם הראשונה בה הצליחו אסטרונומים לייחס זוג כוכבים מהיר-תנע לצביר כוכבים ספציפי ממנו הושלך.

המדענים ניתחו תצפיות רבות על המיקרו-קוואזאר והסיקו כי הוא נע מהצביר IC 1805 [הנמצא בקבוצה קסיופיאה] במהירות של 27.3 ק"מ לשניה.

מיקרו-קוואזר הוא צמד כוכבים, בעוד אחד מהם כוכב-נויטרון צפוף או חור שחור, והכוכב השני יוצר דיסקת חומר מסביבו שפולטת קרני רנטגן וסילוני חומרים תת-אטומיים, כל זאת: בקירבה למהירות האור.

"במקרה זה, גם המיקרו-קוואזר וגם הצביר נמצאים במרחק של 7,500 שנות-אור מכדוה"א, מאפייני הכוכב הרגיל במיקרו-קוואזר זהים לאלה של הכוכבים בצביר, ועל-כן אנו מאמינים כי הם קשורים," אמר פליקס מירבל, אסטרופיזיקאי במכון לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה בארגנטינה ובעמלה הצרפתית לאנרגיה אטומית. מירבל עבד עם אירפואן רודריגס מהאוניברסיטה הפדרלית של ריו גרנדה דו סול בברזיל, וקווינזונג ליו ממצפה "ההר הסגול" בננג'ינג, סין. האסטרונומים דיווחו על תוצאותיהם הראשונות במגזין אוגוסט של "אסטרונומיה ואסטרופיזיקה" ["Astronomy & Astrophysics"].

כוכבי נויטרון רבים נמצאו זזים במהירות בשמים, והובילו מדענים להסיק שהתפרצויות סופרנובה הן אסימטריות, בעוד הן "בועטות" בכוכב.
תנועתו של אותו מיקרו-קוואזאר משכה אותו כ-130 שנות אור מהצביר IC 1805.

אותו מיקרו-קוואזאר מכיל כוכב נויטרון או חור שחור שמסתו כפולה מזו של השמש שלנו, ומקיף כוכב רגיל שמסתו כארבע-עשרה פעמים כפולה מהשמש שלנו.

ע"פ החוקרים, אותו חור-שחורכוכב נויטרון היה בעבר הרבה יותר גדול ומאסיבי משותפו, בערך פי 60, אך קרס ואיבד 90% ממסתו עוד לפני תרחיש הסופרנובה.

מאידך גיסא, אותו כוכב עלול היה להיווצר רק לפני 10 מליון שנים, בכל מקרה הוא היה פי 15-20 יותר גדול מהשמש שלנו.

"למידת מערכת זו, ובתקווה גם אחרות – תעזור לנו להבין את התפתחות הכוכבים ומערכותיהם לפני קריסתם לסופרנובה, וכמו כן – הפיזיקה שבסופרנובה," אמר מירבל.

תרגום ועריכה:
עמית אורן

הכתבה ביוניברס טודיי המבוססת על הודעה לעיתונות מטעם NRAO

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן