קבוצת הכוכבים יכולה להכיל עד מיליון כוכבים צעירים (אילוסטרציה: Artoday)קבוצת הכוכבים התגלתה בסמוך לגלקסיית שביל החלב, קרוב יותר מכל קבוצה שהתגלתה עד כה. מומחים: אור השמש בכוכבים הללו כחול
תמר ארנון
צוות אסטרונומים בינלאומי דיווח בכינוס השנתי של אגודת האסטרונומיה האמריקאית שנערך השבוע, על גילוי צביר (קבוצה מרוכזת) של כוכבים מסתוריים בסמוך לגלקסיית שביל החלב, קרוב יותר מכל צביר אחר שהתגלה עד כה. ההשערה הסבירה ביותר היא שמדובר בגלקסיה ננסית שמתמזגת עם הגלקסיה שלנו. “זה תהליך שבו גלקסיה אחת בולעת גלקסיה שנייה. זה לא תהליך אלים, זה קורה כל הזמן”, הסבירה הפרופ' שרה בק מאוניברסיטת תל אביב, החברה בצוות המחקר.
גילם של צבירי הכוכבים צעיר מאוד: הם נוצרו לפני כ- 4-5 מיליון שנים, מה שנחשב לצעיר ביותר בהשוואה לצבירים המוכרים בשביל החלב. “הצבירים שנתגלו דומים מאוד כנראה לצבירי הכוכבים הכדוריים (Globular Clusters) בשביל החלב – רק צעירים יותר, והם יכולים להכיל עד מיליון כוכבים צעירים”, הסבירה הפרופ' ג'ין טורנר מאוניברסיטת קליפורניה, שהיתה חברה בצוות המחקר.
צבירי הכוכבים נצפו בטלסקופ Very Large Array) VLA), שמורכב, למעשה, מ-27 טלסקופים שונים שמחוברים יחד לכדי טלסקופ אחד. המתקן נמצא במצפה הכוכבים של “הקרן הלאומית למדע” ב”אפאצ'י פוינט” שבניו מקסיקו בארה”ב. ענני גז ואבק מולקולריים הסתירו את אורות הכוכבים, אך החוקרים הצליחו לצפות בהם תחת קרינה אינפרה אדומה וקרינת רדיו. “אלה הם ענני גז שמתחממים מקרינה אולטרה-סגולה חזקה שיוצרים צבירי כוכבים צעירים”, הסביר צ'או ווי צאי, ראש צוות המחקר. “הם צעירים יחסית, ומוסתרים בעננים שבהם הם נוצרים. אמנם איננו יכולים לצפות ישירות בצבירים, אך אנחנו יכולים לאתר את פליטות הקרינה האינפרה אדומה ואת גלי הרדיו מענני הגז שסביבם”.
פרסומתהמחקר, שהוגש לפרסום בכתב העת “אסטרופיזיקל ג'ורנל”, מראה כי “התהליך המוזר של יצירת כוכבים צבירים גדולים, שבגלקסיה שלנו הסתיים לפני 10 מיליארד שנים, ממשיך להתקיים בגלקסיות קרובות כל כך אלינו”, הסבירה בק. לדבריה, המחקר עוסק גם בשאלה המרתקת “איך נולדים כוכבים”: “בגלקסיה שלנו כל כוכב נולד בנפרד, אבל יש גלקסיות שבהן מיליון כוכבים נולדים יחד בצביר אחד צפוף ודחוס מאוד”. “השאלה המסתורית היא מדוע שביל החלב שלנו אינו מוליד צבירי כוכבים חדשים והגלקסיות האלה כן. אין לנו מושג”, הסבירה עמיתתה ג'ין טורנר.
הדחיסות של הכוכבים בצביר גבוהה פי מיליון מזו של השמש, והקרינה הנפלטת חזקה פי מיליארד מזו של השמש. “החיים על פלנטה שחגה סביב כוכב בתוך צביר שכזה יהיו שונים מאוד”, הסבירה בק. “האור יגיע מכל הכיוונים, ולא יהיה בו לילה או חושך. אור השמש יהיה כחול – זה יהיה מקום מוזר מאוד לחיות בו”.
