סיקור מקיף

SpaceX : טיסת אב הטיפוס של סטארשיפ התקיימה בהצלחה אך הכלי התפוצץ כמה דקות אחר כך

אב הטיפוס העשירי של המשגר (SN10) עם שלושה מנועים מדגם ראפטור המריא ממתקן השיגור שלהם בבוקה צ'יקה, טקסס לגובה של כעשרה ק"מ, ביצע תמרון התהפכות ולאחר מכן חזר למתקן השיגור, שם התפוצץ לאחר כמה דקות בשל דליפת מתאן

שיגור ונחיתת החללית SN10 של SPACEX, 3/3/2021. הפיצוץ אירע כעשר דקות לאחר סיום שידור זה

אומרים פעם שלישית גלידה. אחרי שני כשלונות בהנחתת אבי טיפוס של STARSHIP – החללית של ספייס אקס שאמורה להטיס בני אדם למאדים, השיגור אתמול הצליח – חלקית.

אב הטיפוס העשירי של המשגר (SN10) עם שלושה מנועים מדגם ראפטור המריא ממתקן השיגור שלהם בבוקה צ'יקה, טקסס לגובה של כעשרה ק"מ, ביצע תמרון התהפכות ולאחר מכן חזר למתקן השיגור.

כמו בטיסות המבחן הקודמות, ה-SN10 שוגר בהצלחה, הגיע לשיאו, ואימת את סנפירי הבקרה והמשטחים האווירודינמיים. אבל שלא כמו בבדיקות הקודמות, SN10 היה מסוגל להאט מספיק ולשמור על עצמו זקוף כדי  שיוכל לבצע נחיתה רכה.  ואולם דקות אחדות לאחר מכן התפוצץ אב הטיפוס ככל הנראה בשל דליפת מתאן. SpaceX רואה בכך הצלחה.

נחיתת אב הטיפוס SN10 של החללית סטארשיפ של ספייס אקס, 3/3/21. צילום: SPACEX
נחיתת אב הטיפוס SN10 של החללית סטארשיפ של ספייס אקס, 3/3/21. צילום: SPACEX

כזכור, אב הטיפוס SN8  התרסק בנסיון הנחיתה באותו המקום ב-23 בדצמבר 2020. גורל דומה פקד את SN9 ב-2 בפברואר.

לאחר ציפייה רבה בעקבות שני הכשלונות נבחר ה-3 במרץ כתאריך המוקדם ביותר לניסיון שיגור. בתחילה, אילון מאסק וצוותי בוקה צ'יקה קיוו לשגרו בשעה תשע בבוקר שעון מקומי, אך השיגור בוטל. עצירת השיגור התרחשה כמעט מיד לאחר שהמנועים התלקחו כאשר מערכות הבטיחות האוטומטיות נכנסו לפעולה.

מאסק צייץ בטוויטר זמן קצר לאחר מכן כדי להסביר כי הדחף של המנועים היה גבולי, ויש צורך בהגדלת יכולת הדחף ותדלוק נוסף לניסיון טיסה חוזר היום."

לאחר כמה שעות של הכנה,  התקיים השיגור בשעה 15:14 שעון מקומי (00:15 ב-4 במרץ שעון ישראל). הטיסה החלה כאשר ה-SN10 הצית את כל שלושת מנועי הראפטור שלו והמריא בצורה חלקה. העלייה התנהלה ללא תקלות ושודרה בשידור חי על ידי SpaceX, נאס"א SpaceFlight ואחרים מנקודות מבט מרובות (חיצוני, פנים, גוף החללית ומל"ט).

כ-2 דקות ו-13 שניות בתוך הטיסה, כבה אחד ממנועי הראפטור האחרים החלו להתגמש בצורה ניכרת – שנועדה לבחון את יכולות הדחף שלהם עד שבסופו של דבר שלוש דקות ו-45 שניות לאחר השיגור כובה המנוע השני.

ב-4m19s, כבה מנוע הראפטור האחרון ואב הטיפוס החל בתמרון "פלופ הבטן" שלו. לאחר שירד במשך כדקה וחצי באמצעות משטחי התמרון שלו בלבד, שניים ממנועי הראפטור הוצתו מחדש ב-5m45s ואב הטיפוס  התהפך ונראה כמרחף מעל הקרקע, ובסופו של דבר נוחת עם רגליו על הקרקע בנחיתה רכה קצת יותר משש דקות לאחר השיגור.

למרבה הצער, הסיום לא היה מוצלח. כשמונה דקות לאחר הנחיתה – או 14m27s לאחר השיגור, התפוצץ אב הטיפוס לפתע על משטח הנחיתה, ככל הנראה  כתוצאה  מדליפת מתאן.  לדברי החברה, הדבר מבציע שיש עוד דברים שצריך לתקן באבי הטיפוס הבאים לפני שניתן יהיה לבצע טיסה מסלולית.

עוד אומרים בספייס אקס כי מטרות הניסויים הושגו –  יכולת עליה לגובה המתוכנן, תמרון התהפכות וכעת גם נחיתה רכה. בחברה גם מרוצים מהקצב של השיגורים, אחת לחמישה שבועות שמאפשר להם ללמוד מהכשלונות ולבנות על ההצלחות במהירות.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. מדהים כמה תהודה יוצר אילון מאסק בעולם ובכל כך הרבה מישורים…
    מספיק לקרוא רק חלק מהביוגרפיה שלו כדי להבין שגם ה- spaceship שלו תעבוד בסוף ותשנה את העולם
    העבר לא מלמד על העתיד, אבל הביוגרפיה שלו
    https://geniuses.club/genius/elon-musk
    לדעתי דווקא כן עשויה לתת אינדיקציה טובה שהבחור ימשיך להצליח בצורה קיצונית (אלא אם ישתגע כמו האוורד יוז…)

    אגב, מי יודע כמה עולה כל טיסת מבחן כזאת? כמה עולים כל השינויים והעדכונים לחלקים השונים מניסוי לניסוי?

  2. כלקח מהנחיתה הפחות מוצלחת של הדגם הקודם, בו אחד משני המנועים שהודלקו לקראת ההתיישרות והנחיתה הסופית כשל מלהידלק, דבר שהביא את החללית לנחיתת ריסוק על הצד, הודלקו כעת שלושת המנועים (בניגוד לכתוב בידיעה) וביצעו יחדיו את תמרון ההתיישרות לקראת הנחיתה. בשלב זה כובו שניים מהמנועים והחללית ביצעה נחיתה כמעט מושלמת על מנוע אחד. מכיוון שהמנוע הזה לא נמצא בדיוק מתחת לאמצע החללית היא נחתה קצת באלכסון והרגליים שנפרסו לקראת הנחיתה ספגו את רוב האימפקט של הנחיתה
    אז מה קרה? הרי בעבר הצליחה ספייס-אקס להנחית את דגמים 5 ו-6 באמצעות מנוע אחד, שממוקם לא במרכז, בהצלחה. הניחוש שלי הוא שכעת, כשהיו מחוברים לגוף המייצבים הגדולים הללו, אחד מהם התנגש בקרקע והחל את הדליפה, ואת הבערה שרואים אחרי הנחיתה, דבר שהוביל בסופו של דבר להתפוצצות.
    בקיצור, צריך לשפר את רגלי הנחיתה, דבר שממילא היה בתכנון, ואולי לקצר מעט את המייצבים ולהפחית הסיכוי להתנגשות בקרקע, אפילו אם החללית נוחתת מעט באלכסון.

    בדרך נמצא עוד דגם SN11, שדומה מאוד לקודמיו בסדרה, ומיד לאחריו דגם SN15, שמכיל די הרבה שינויים ועדכונים. את דגמי הביניים החליטו לבטל, בגלל ההצלחה של SN8.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן