סיקור מקיף

האלפיון העליון כובש את החלל

הכינו את המגבות, העבירו בין 7,000 ל-20 מיליון דולר לחברת ספייס אדוונצ'רס (יש גם סניף בארץ!) ואתם בדרך לחופשת פאר בחלל או לפחות לריחוף בתנאי חוסר גרביטציה. במקרה שדאגתם: יש מבצעים לועדי עובדים ואפשר לצבור נקודות בחשבון 'הנוסע המתמיד' של אל על

בתמונה: תייר החלל דניס טיטו
בתמונה: תייר החלל דניס טיטו

נניח שמיציתם. נניח שעשיתם את המכה בסאטרט-אפ והספקתם להתברג באלפיון העליון עוד בטרם נסגרו השערים. נניח שכבר רכשתם את הדופלקס במנהטן, את הטריפלקס בארסוף ואת מעון הקיט בצלע ההר בואכה ראש-פינה. נניח שכבר קפצתם באנג'י ממנוף לאגני חמצון רדיואקטיביים, השתכשכתם עם פיראניות, ריחפתם בצניחה חופשית מצוק באמזונס ללוע אנקונדה, ותיירות-מין בעולם השלישי גורמת לכם לפהק.

מה תעשו לטובת ריגושים חדשים? או. תוכלו, למשל, להרים טלפון לירון אלירון, היזם שמאחורי 'ספייס פיונירס', נציגתה הישראלית של חברת 'ספייס אדוונצ'רס העולמית' , ולברר מה מציעה החברה למי שדפקו את הבוחטה ונוטים להשתעמם בקלות. החברה העולמית, שייסד אריק אנדרסון (מנכ"ל ונשיא), קמה כחברת הרפתקאות אתגר שגרתית בשם 'ספייס ווייג'ס' בארלינגטון, וירג'יניה, והפכה עם הזמן לכתובת המובילה לתאבי האטרקציות שבין עשירי העולם.

כיום מציעה החברה ל"מטיילי העילית" שלה לחוות את החלל כפי שרק 500 איש חוו זאת לפניהם. קשת מוצריה נעה מטיסות לתחנת החלל הבינלאומית במעבורת חלל – או ירח דבש חללי לזוג תמורת כמה עשרות מיליוני דולרים – ועד לופים במטוס מיג, טיסות לקצה האטמוספרה ולגבול החלל, התנסות באפס גרביטציה, מחנות אימונים לקוסמונאוטים וצלילות לטיטאניק, הכל במחירים הנעים בין עשרות למאות-אלפי דולרים. ויש גם מבצעים לוועדי עובדים (למשל טיסה תת-מסלולית ב-90 אלף דולר לעובד, ובתנאי שאתם עובדי תאגיד המשתתף במבצע).

עד לא מזמן נשמע כל עניין תיירות החלל הזוי למדי. החלל היה נחלת מקצועני נאס"א ורכבי השטח האנושיים של סוכנות החלל הרוסית. מלבדם שרצו שם רק מעבורות חלל מחלידות וטייקונים מונחי מטרה כדניס טיטו ומארק שאטלוורת, שנדבקו לגחונן כספחת. מי האמין לתחזיות על מלונות חלל מעופפים, אליהם נמריא לשבוע פנסיון מלא בשילוב פעילות ספורט חללי ומדריכות אגאדו עם הכשרה קוסמונאוטית?

אבל החודש שיגר היזם הפרטי ברט רוטן את רכב החלל הפרטי שלו לטיסת חלל אזרחית ראשונה וטרף את הקלפים. הטיסה ההיסטורית , ששיגרה והחזירה רכב חלל במצב שמיש, השיקה את האופציה הממשית הראשונה לתיירות חלל עתידנית. בואו נראה מה לפנינו.

חבילות הנופש

להקיא בצנטריפוגה

גם בתנאי השדה הנוכחיים, עוד לפני חמשת הכוכבים של הילטון (שמתעתדת להקים רשת מלונות חלל מעופפים בעלות של כ-100 מיליון פאונד), יהיו שיעדיפו מחלת חלל על פני שלושה ימים באנטליה. מי שברשותם 20 מיליון דולר מיותרים וחצי שנה פנויה, מוזמנים ללכת למשל על דיל של עשרה ימי לינה, פלוס טיסות לתחנת החלל הבינלאומית במעבורת חלל רוסית חורקת, על בסיס מקום פנוי.

"ספייס אדוונצ'רס מחפשת מועמדים המעוניינים להשתתף באחת החוויות הגדולות ביותר של פעם-בחיים", מפרסמת החברה. "מושבים על סיפון טיסת ה-SA-1 ההיסטורית, המתוכננת לשיגור בתחילת 2005 מהקוסמודרום באיי קונור ברפובליקה הסובייטית, לשעבר קזחסטן, נמכרים כעת במחיר בסיסי של 20 מיליון דולר לאחד!"

במחיר כלולה גם חבילת הכשרת קוסמונאוטים מהנה: חצי שנה של משטר אימונים צבאי במרכז החלל על שם יורי גגרין בחור נידח ברוסיה, בדיקות המעי הגס והקאות במתקנים צנטריפוגליים, וכל הלימוזינות, חיי הלילה ומסעדות היוקרה של מוסקבה שתוכלו לשאת.

מי במועדון הלקוחות? סולן להקת אן-סינק, לאנס בייס, רצה להיות. לפני כשנתיים נרשם לתוכנית ועבר ארבעה חודשי אימונים כקוסמונאוט במרכז החלל הרוסי. בייס אפילו הודיע למעריציו שהוא מתעתד להיגרר לחלל עם הגיטרה ולטרטר להם משם הופעה. אך משכשל בגיוס מלוא הסכום הדרוש, נבעט בבושת פנים מהתוכנית ובמקומו נשלח מכל במשקל 150 ק"ג ובו חפצים אישיים של הצוות וחלפים.

לעומתו, דניס טיטו ומארק שאטלוורת טסו ונהנו (למרות שטיטו בן השישים סבל ממחלת חלל – בחילות ושלשולים), וחוזה דומה כבר נחתם עם יזם הטכנולוגיה ד"ר גרג אולסן ועם חובב חלל נוסף, שפתחו באימונים.

תהליך מקוצר: לגעת בחלל

מי שתובעים סיפוקים מיידיים ומתקשים עם סדנת האימונים המפרכת, יכולים ללכת על תהליך מקוצר של ארבעה ימי אימון וטיסת חלל תת-מסלולית. רכב החלל ימריא במקרה זה לגובה החלל, 100 ק"מ, ויבצע קשת פרבולית מבלי לצבור מהירות שתספיק לכניסה למסלול סביב הארץ. תמורת 102 אלף דולר יוכל ההרפתקן להירשם כמי שנגע בחלל החיצון כאסטרונאוט לא רשמי (רשמיים יש רק בנאס"א).

"כדאי לציין כי בתום חוויית החלל המרשימה הזו, בת ה-60 עד 90 דקות", מפרסמת החברה, "נעניק לכל משתתף כנפי אסטרונאוט רשמיים של 'הרפתקאות בחלל' וחברות לכל החיים במועדון החלל האקסקלוסיבי של 'הרפתקאות בחלל'". למעלה ממאה נוסעים רשומים כבר כיסו את התשלום במלואו, למרות שכלי הרכב החללי ומועד השיגור טרם נבחרו סופית. כרגע מדובר על איפשהו בין 2005 ל-2006.

תפרני האלפיון המוכנים להסתפק בפוטו-אופ על רקע כדור הארץ, יכולים להגיע לקצה האטמוספרה במיג 25 תמורת 18,995 אלף דולר בלבד. כ-9,000 איש כבר ניסו את זה. יש גם טיסות פעלולים במיג 23, לבעלי קיבה חזקה וכיס מהודק, שיוכלו ליהנות ממבחר רונדלים ולופים באוויר בסכום צנוע של 8,995 דולר. מי שהחוויה הטירונית מדברת אליהם יותר, מוזמנים לשחק בקוסמונאוט בכל שלבי האימונים, בתוספת הבדיקות הרפואיות (כולל מעיים!), מדידת חליפת חלל, טיסה במיג 25 לקצה החלל ובילוי בצנטריפוגה ובתא ציפה – רק 200 אלף דולר לחבילה המלאה.

30 שניות של כיף

אבל מי שמבקשים את הכיף האמיתי, ריחוף בתנאי אפס גרביטציה, מוזמנים לחוש חסרי משקל במטוס איליושין 76 שרוקן מתכולתו ורופד, שייצא לטיסה פרבולית שתימשך כשעה. במהלכה מדומם המטוס מנועים, מחליק מעל הנקודה הגבוהה ביותר במסלולו ומתחיל בצלילה, שלאורכה מורגשת תחושת חוסר משקל ונוסעי המטוס חווים תחושת נפילה חופשית. בהמשך יוצא המטוס לאיטו מצלילתו, וכשכל האנשים נמצאים בבטחה על הרצפה המרופדת, הטייס חוזר על התמרון.

כל פרבולה דורשת מרחב אווירי שבין 25 ל-35 אלף רגל. הנוסעים חווים בין 28 ל-30 שניות של כבידה אפסית במשך כל פרבולה, ויכולים לרחף במהלכה כצפלין בחלל המטוס. במהלך טיסה אחת מבצעים בין שמונה ל-12 פרבולות. את חבילת הכיף הזו אפשר לקבל במחיר שווה לכל נפש, 6,995 דולר. לקמצנים הסבורים כי מדובר במחיר מוגזם ל-30 שניות של כיף, מבהירים בחברה: "שלושים שניות של חוסר משקל נשמעות מעט מאוד. עם זאת, לשם פרספקטיבה, זה זמן ארוך פי חמישה מקפיצת הבאנג'י הממוצעת, ובערך אותו פרק הזמן שנמשכת נפילה חופשית ממטוס; ההבדל היחיד הוא שאתה זוכה לעשות זאת עשר פעמים נוספות!"

למעסיקים מציעה החברה את מסלול "בניית צוות – געו בכוכבים", שבמסגרתו ישוגרו עשרה מעובדי החברה (לא כולל עובדי קבלן)לטיסת צ'רטר פרטית של שעה וחצי במטוס אליושין, שתגיע גם היא למצב של אפס כבידה. הסכום: 75 אלף דולר לעשרה אנשים. "תמריצים שתאגידים מציעים לעובדיהם הוכחו כמועילים יותר מכסף בשיפור התפוקה", מפרט אתר החברה. "לא רק שהצוות שלך ירגיש את האחווה ואת תחושת ההישג שמתלוות להשלמת אימוני אסטרונאוטים, אלא גם אתה עצמך תחווה את ההתרגשות שבהתהפכות, ריחוף וטיסה באפס כבידה!"

המטאוריטים בוטלו

ספייס אדוונצ'רס מציעה גם אטרקציות ארציות יותר. עד כה יצאו מספר משלחות בנות חמישה איש למסע של עשרה ימים אל שרידי הטיטאניק. חברי המשלחת צללו לעומק של 20 אלף רגל, למשך כשמונה שעות, באחת מחמש צוללות המחקר הפרטיות היחידות בעולם שיכולות להגיע לעומק זה ועומדות לרשות החברה. המשלחת הבאה מתוכננת לשנת 2005, כשתתפנה אחת הצוללות ממחקריה. המסע התת-ימי יעלה כ-36 אלף דולר למשתתף.

בין האטרקציות שנגנזו מחמת ביקוש דל: סיורים באנטארקטיקה לחיפוש מטאוריטים (50 אלף דולר למשתתף), סיורי צפייה במכתשים דמויי ירח במדבר בקליפורניה וטיולים עממיים יותר להר בהוואי, שעליו מוצב הטלסקופ הגדול בעולם. נסיעות כיף לאתרי שיגור מעבורות חלל עדיין מתבצעות. לבחירתכם.

התיירים

טייקונים בחלל

מאז שיגור הספוטניק הרוסי בשנת 57', נשלטת וממומנת תעשיית החלל השמרנית על ידי ממשלות. פירוק ברה"מ חתם גם את המירוץ לחלל בין שתי המעצמות הגדולות. רוסיה חתכה באחת את הזרמת המיליארדים לסוכנות החלל שלה, וכך קרה שאחד הקוסמונאוטים נאלץ להישאר על סיפונה של מיר שישה חודשים מעבר למתוכנן, כשמוסקבה לא הצליחה לגייס את הסכום הדרוש כדי להחזירו למולדתו. בהמשך פורקה מיר, אך מצב תזרים המזומנים של 'סטאר סיטי', האזור שבו ממוקמים משרדי סוכנות החלל הרוסית ואתרי הניסוי שלה, החמיר. כדי לשרוד פנתה סוכנות החלל הרוסית למקורות הכנסה מסחריים, דוגמת פרסומת לחברת פפסי-קולה שצולמה עם קוסמונאוטים רוסים בחלל. לחלב תנובה הם הכינו פרסומת דומה.

בשנים האחרונות הגיעה יותר ממחצית תקציב סוכנות החלל הרוסית – 114 מיליון דולר בלבד בשנת 2000 למשל – מעסקאות כלכליות שונות. תקציב נאס"א, לשם השוואה, גדול פי מאה ויותר, 12.6 מיליארד דולרים בשנה.

הרעב הרוסי לכסף מערבי פגש את המיליארדר דניס טיטו , שחלם מילדות לטוס לחלל. לרשות החברה שבבעלותו, קרן ההשקעות הגדולה וילשייר ושות', עומדים כ-500 מיליארד דולר, והונו האישי נאמד בכ-200 מיליון דולר. סמוך לפירוק ברה"מ פנה טיטו לרשויות במוסקבה בהצעה נדיבה: מיליוני דולרים בתמורה לכרטיס טיסה אחד לחלל. "האמריקאים לא זקוקים לכסף הזה", טען אז. "לו הצעתי את הסכום לנאס"א הם היו מסרבים. בשבילם זה טיפה בים. אבל בשביל הרוסים זה הרבה מאוד כסף לתוכנית החלל שלהם".

ואכן, רוסיה הגדילה בכספו של טיטו את תקציב תוכנית החלל השנתי שלה ביותר מ-17 אחוז, ובתמורה שיגרה אותו לחלל באפריל 2001, בתיווך חברת ספייס אדוונצ'רס. הדבר חרה לנאס"א, שניסתה לנדות את טיטו מאימונים במתקניה. "הטסת טייקונים לחלל – זה לא הרעיון שלנו לתיירות חלל", הבהיר דן גולדין, מנהל נאס"א דאז. הנימוקים המקצועיים הריחו ממאבקי יוקרה. כשם שרוסיה הקדימה את ארה"ב במירוץ לחלל ושיגרה ראשונה את הספוטניק ואת יורי גגרין, כך היא מקדימה כחלוצת התיירות בחלל.

יחסה של וושינגטון לגיחות חלל של מיליונרים השתפר מאז, אבל ליתר ביטחון פרסמה נאס"א הנחיות הנוגעות לזהות האנשים שיוכלו להיכנס לתחנת החלל, ולפיהן חייב תייר החלל להיות חף מרקע פלילי או מפוקפק, טהור ממעורבות בהונאות, נקי מסמים או מצריכה חריגה של אלכוהול ונטול קשר לארגונים העלולים לפגוע באמון הציבור בתחנת החלל. להלן, פושעים ומאפיונרים מקורקעים.

בעקבות טיטו המריא לחלל באפריל 2002, באדיבות סוכנות החלל הרוסית ובחסות ספייס אדוונצ'רס, גם המיליארדר הדרום-אפריקאי מארק שאטלוורת , בן 27, שעשה את הונו מטכנולוגיות מידע. שני אילי הון נוספים כבר חתמו על חוויה דומה עם ספייס אדוונצ'רס, ויעדה הבא של החברה הוא שיגור טיסת חלל במימון פרטי לתחנת החלל הבינלאומית. החידוש הפעם, הסביר נשיא החברה אנדרסון, הוא השיגור המיוחד שנרכש כדי להוביל צמד תיירים לחלל, ולא כטרמפיסטים לטיסה שתוכננה למטרות אחרות.

מין בחלל? חכו לאישור

כדרכן של טיסות שכר, מועד ההמראה משוער בלבד – מתישהו בראשית 2005. גם הפעם נדרשים התיירים המיועדים להיפרד מ-20 מיליון דולר לנוסע ולבחון את חוסן מעיהם לא רק בבדיקות רפואיות, אלא גם באימוני חלל שיעברו לפני הטיסה במרכז ההדרכה הרוסי סטאר סיטי, בטרם יוטסו לבסיס השיגור הרוסי שבקזחסטן. המסע יימשך שמונה עד עשרה ימים, מהם שישה ימי שהייה במוטל החללי, תחנת החלל המשותפת.

תריסר מועמדים כבר גילו עניין, והם עוברים בדיקות לקראת המיון. "נשמח מאוד אם השניים שייצאו יהיו אב ובנו", אמר אנדרסון במסיבת עיתונאים, "או חתן וכלה, שייצאו לירח דבש בחלל".

נשיא 'ספייס פיונירס', הנציגה הישראלית של ספייס אדוונצ'רס בארץ, ירון אלירון, חותר כבר שנים לכך שתהיה זו חתונה יהודית כשרה בחלל. לפני כשנתיים איתר בני זוג ישראלים שהביעו נכונות לדחות את מועד נישואיהם לשנת 2005 ולהינשא בחלל בחסות החברה, שתגייס לשם כך את 250 אלף הדולרים הדרושים מחסויות שונות. אך הכלה המיועדת נשברה לבסוף ונישאה. אחרי הכל – אפילו קיום יחסי מין בירח הדבש החללי שלה טרם אושר סופית על ידי סוכנות החלל. אך אלירון ממשיך לחפש, וטרוד כרגע בסוגיית הטסת הרב המחתן. אם הפרוצדורה תתגלה כסבוכה מדי, ייתכן שיימצא רב שישיאם בחתונת בזק אינטרנטית מכדור הארץ.

כלי הטיס

המטרה: מעבורת להמונים

עד שזה יתרחש, תעשיית תיירות החלל משתכללת. לנוכח הביקוש הגובר מתעתדת ספייס אדוונצ'רס לבנות בקרוב נמל חלל חדש, ממנו ישוגרו תיירים לטיסות תת-מסלוליות. בימים אלה מחפשים שם אתר הולם, ונשקלים אתרים באוסטרליה, איי בהאמה, פלורידה, יפן, מלזיה, נוואדה, ניו-מקסיקו, אוקלהומה, סינגפור ודובאי שבאיחוד האמירויות הערביות. "הבטחת מיקום תחנת החלל תהיה צעד חשוב עבור ספייס אדוונצ'רס", צופה אנדרסון. בנמל ייבנה מרכז לאימוני חלל ויתנהלו פעילויות תיירות חלל נוספות.

ברוסיה, שמבקשת עדיין לשפר את תזרים המזומנים לתעשיית החלל שלה, עתיד להיכנס לשימוש ב-2010 יורש עתידי לרכב החלל הוותיק סויוז, שיחתום 30 שנות שיגורים לחלל. קליפר, הרכב הבא, נחשב יעיל יותר: משקלו רק 14.5 טונות, והוא יכול לסטות ממסלולו המתוכנן במהלך השיגור בהתאם להחלטת אנשי הצוות. הרוסים מתכננים לשגר לחלל משלחות של תיירים על גבי הקליפר – שני אנשי צוות וארבעה תיירי חלל בכל סיבוב. הרוסים מעריכים כי העלייה בביקוש לתיירות חלל עשויה להניב להם רווח של כ-80 מיליון דולר בכל שיגור.

מאז יצא בשנת 1961 האסטרונאוט אלן שפרד לטיול קצר בחלל, נחשבה מעבורת החלל לאמצעי השיגור היחיד שניתן לשימוש חוזר. לנוכח הטכנולוגיה המורכבת והמעט ארכאית שלה והצורך בעבודות תחזוקה רבות בין טיסות, עלות שיגור בודד של המעבורת מסתכם בסכום עתק של חצי מיליארד דולר.

בהתאם, מתחרים כיום צוותי פיתוח פרטיים על בניית כלי טיס חלופי שיגיע לחלל, כלומר לגובה מינימלי של 100 קילומטרים, כשבתוכו שלושה נוסעים, ישוב לכדור הארץ וימריא שוב כעבור שבועיים. רעיון התחרות, הנקראת x-prize, נולד בשנת 1996 במוחו של פיטר דיאמנדיס, איש עסקים אמריקאי מסנט-לואיס, שהאמין כי תעשיית התעופה העולמית, שמחזורה השנתי נאמד בכ-300 מיליארד דולר, חייבת רבות למסורת הענקת הפרסים לפורצי דרך בתחום התעופה. גיבורו של דיאמנדיס, צ'רלס לינדברג, זכה ב-25 אלף דולר ב-1927, לאחר שחצה את האוקיינוס השקט במטוס שנבנה על ידי יזמים פרטיים ללא סיוע ממשלתי.

פרס האיקס האמור, בסך עשרה מיליון דולר, יינתן למי שיעמדו באתגר, במימון פרטי בלבד, עד שנת 2005, ומטרתו, לפי דיאמנדיס, למצוא 'לינדברג' בן זמננו ולרתום את מיטב המוחות בעולם להאצת הפיכת החלל לנגיש לכולם, לצורכי תיירות ונופש. התנאי של שיגור שתי טיסות בתוך שבועיים נועד לדרבן את המתחרים לפתח כלי טיס זולים ופשוטים לתחזוקה, שיוכלו בסופו של דבר לטוס לחלל בתדירות דומה לזאת של חברת תעופה מסחרית.

חברות ענק כבואינג ולוקהיד מרטין, השולטות כיום בלעדית בכלי השיגור לחלל, לא מגלות עניין בפיתוח אמצעים לשיגורם לחלל של תיירים מהמעמד הבינוני. לפיכך מממני פרס האיקס מהמרים על כך שהתמורה הנדיבה תעורר השראה ליצירת 'מעבורת להמונים' בקרב יזמים בעלי חזון.

האפשרות לשלוח אדם למסלול היקפי בחלל נפסלה כבר בהתחלה. כדי להגיע לנקודה שבה כוח הכבידה משתווה לכוח הצנטריפטלי, צריך כלי הטיס לנוע מהר מאוד (המעבורת, לדוגמה, מגיעה למהירות של 28 אלף קמ"ש) ולהגיע לגובה של לפחות 160 קילומטרים. לשם כך נדרשים מנועים רבי עוצמה ומערכות בקרה מתוחכמות. אבל טיסה תת-מסלולית, כמו זו שביצע שפרד, לגובה 100 ק"מ, פחות מסובכת.

הנגב הוא שלנו

עם תומכיה הנלהבים של התחרות, שתרמו בחלקם גם כסף, נמנים טיטו, מחבר ספרי המתח טום קלנסי, ראש נאס"א לשעבר דניאל גולדין, הסנטור והאסטרונאוט לשעבר ג'ון גלן, הסופר ארתור סי' קלארק, השחקן טום הנקס וגם אריק לינדברג – נכדו של צ'רלס לינדברג.

24 קבוצות יזמים מרחבי העולם הצטרפו לתחרות (ביניהן קבוצה ישראלית), הגו כלי חלל מקוריים – כולל כדורים פורחים מיוחדים, מטוסי חלל, רקטות חלל ועוד, ומימנו בעצמם את התכנון והבנייה. הפרס מבוסס על התערבות בין החברה המארגנת לבין חברת ביטוח גדולה, שהבטיחה לשלם את הסכום למי שיצליח לעמוד במשימה.

ב-21 ביוני השנה הגיעו כ-3,000 בני אדם למדבר המוהבי שבארה"ב, כדי לצפות בחללית SpaceShip One שתכנן ובנה חלוץ התעופה ברט רוטן, אותה הטיס מייקל מלווין בן ה-62, טייס ניסוי בדימוס. כעבור מספר שעות הפכה החללית לכלי המאויש הראשון בבעלות פרטית שהגיע לגבול החלל, כלומר לגובה 100 ק"מ, שייט פרק זמן קצר בחלל וחזר לכדור הארץ בהצלחה.

החללית והמטוס שנשא אותה, 'האביר הלבן', ניתנים לשימוש חוזר מלא. אבל האם יצליח רוטן לחזור על ההצלחה עוד פעמיים עד תום השנה, בהפרש של שבועיים, עם שלושה תיירי חלל? אם כן, יגרוף את מלוא הסכום ויניח את אבן הפינה לתעשיית תיירות החלל. להערכתו הפרטית, בתוך כ-12 שנה נוכל לטייל לחלל במחירים של שיט תענוגות בספינת טיולים מפוארת.

ועד שזה יקרה, הקבוצה הישראלית בתחרות מציעה את כלי החלל 'נגב'. מהנדס המכונות דב צ'רטריפסקי, שעבד בחברת תעופה אמריקאית בטרם עלה לישראל, ועודד לבל, ששירת בחיל האוויר כמהנדס ניסויי טיסה, הקימו את חברת ILAT, שמנהלת את המבצע שלהם. לאחרונה הצטרף אליהם מדען החלל פרופ' קלוד ועקנין, והחבורה תכננה תא חלל כדורי, עשוי מתכת וחומרים מורכבים. אורכו עשרה מטרים, קוטרו 2.5 מטרים, משקלו 1.1 טונה, והוא יהיה מסוגל לשאת משקל של עד 270 ק"ג.

התא ייקשר לכדור פורח ענקי, שיביא אותו לגובה של 80 אלף רגל, כ-26 ק"מ. בגובה הזה, על פי הוראת מחשב, תופעל רקטה המחוברת לתא החלל ותזניק אותו לגובה של יותר מ-100 ק"מ. אחרי שתא החלל יגיע לגובה הדרוש, הוא יחזור לכדור הארץ בעזרת מצנח גדול, וכדי לרכך את הנחיתה יצויד גם בשק אוויר מיוחד.

מיילים בטיסות של אל על

השבוע נחתם גם הסכם ראשון בין ספייס אדוונצ'רס, בתיווך ירון אלירון, לבין חברה ישראלית. בעקבות חברות תעופה אחרות, בהן לופטהנזה ויונייטד איירוויז, חתמה גם אל-על על הסכם שיתוף פעולה, לפיו הרוכש אחת מאטרקציות ספייס אדוונצ'רס יוכל לזכות במיילים בטיסות אל-על. בעתיד מתוכננת עסקה נוספת, לפיה יוכלו חברי 'הנוסע המתמיד' של אל-על להמיר מיילים לאטרקציות שמציעה החברה. חברה ישראלית נוספת – חברה בת של סקאל ספורט – סגרה הסכם עם ספייס פיונירס על הגרלת טיסה באפס גרביטציה ללקוחותיה. גם אל-על מתכוונת להגריל טיסה שכזו.

הסניף הישראלי

כוכב שבתאי בין הגלים

אם בין יועצי החברה העולמית ספייס אדוונצ'רס ניתן למצוא אסטרונאוטים מנוסים, בהם באז אולדרין, האדם השני על הירח, הרי שלסניף המקומי, 'ספייס פיונירס', גייס אלירון יועצים מדרג האסטרונאוט איציק מאיו וד"ר דוד פסיג. מאיו הוא נווט הקרב שהתאמן עם האסטרונאוט הישראלי המנוח אילן רמון כמספר שתיים לטיסה במעבורת החלל קולומביה. ד"ר פסיג הוא חוקר עתיד (היחיד בישראל עם דוקטורט בחיזוי טכנולוגי), ראש החוג לטכנולוגיות תקשורת באוניברסיטת בר-אילן ויועץ נציב הדורות הבאים בכנסת.

אלירון, 35, איש עסקים ויזם היי-טק בתחום האינטרנט, הוא טיפוס לא פחות ססגוני מהתחום שהוא מייצג. הוא מכהן כסגן נשיא אגודת החלל הישראלית – עמותה שעניינה קידום החינוך למחקר בתחום החלל. כמקובל, הקים סטארט-אפ (בשנת 96') שהתמוטט עם התנפצות הבועה, וכיום הוא עסוק במיזם אינטרנט חדש. הוא חובב ספורט אקסטרימי, גולש גלים צרוב שמש, אבל גם תולעת ספרים.

כילד התלהב מנושא החלל, וכנער השתתף בחוגי נוער שוחר מדע ובחידוני אסטרונומיה וחקר החלל. באחד מהם אף הגיע לשלב הגמר, אך הפסיד את הפרס הגדול – נסיעה לקייפ-קנאוורל, לחזות בשיגור מעבורת החלל צ'לנג'ר – אותו קטפו שני הזוכים במקומות הראשונים. "אבל היא התפוצצה באוויר", הוא מתנחם, "אז זה לא היה מחזה כיפי".

שריו עם ספייס אדוונצ'רס נוצרו לפני כחמש שנים. "גלשתי אז גלים בהוואי. על הגלשן שלי מצויר כוכב שבתאי, ובאחד התרגילים, כשהגלשן פנה לשמים, חשבתי לייסד חברה לתיירות חלל, מבלי לדעת שכבר יש כזו. כשחזרתי ביררתי וגיליתי את החברה, והחלטתי לאחד איתם כוחות. כיום הם הסוכנים הראשיים של כל החברות שיציעו טיסות לחלל, אבל אז הם היו חברה די חדשה, שנקראה ספייס ווייג'ס. הם הציעו טיסה תיירותית עתידית לחלל, יחד עם הרפתקאות אקסטרים אחרות ואטרקציות לאלפיון העליון. מה שנשאר בעקבות הביקוש הגובר הן בעיקר הרפתקאות החלל. בעניין החלל הכל אז נראה מאוד הזוי ופרילימינרי. דובר אז על רכבי חלל שנראו עדיין רחוקים מאוד מהמציאות. המחשבה שיהיה רכב חלל שיעבור הסבה לכלי טיס אזרחי, עם כל הפאסיליטיז שיהפכו את הטיסה לנוחה, ושיוכל לעשות טיסות חוזרות ונשנות מכדור הארץ לחלל ובחזרה, היתה פרועה".

ולך זה נשמע סביר?

"אליי זה דיבר, והתלהבתי מקשת המוצרים שהחברה מוציאה. פניתי אליהם ונוצר קשר טוב עם אריק אנדרסן, יזם החברה. דיברנו על נושאי חלל ומדע בדיוני כמו שני חובבים שנפגשים. כבר אז חשבתי שאנחנו חלוצי תיירות החלל, ושבעוד עשר שנים נהיה רחוקים מכולם. כל זה הצית את דמיוני. אני קורא המון – מדע בדיוני, פסיכולוגיה, פילוסופיה, ספרות קלאסית ואפילו לקסיקונים. יש לי זיכרון פנומנלי, אני זוכר 3,500 מספרי טלפון בראש ואני אוהב לשבת ולדמיין דברים. בעיניי הכל מתחיל מהמחשבה.

"היום יש כבר המון רעיונות, שאחד מהם הוא לפתוח מקומות במעבורת חלל לציבור הכללי. הגיע הזמן שתיירות החלל תתפתח ותוביל לכך שתעבורת החלל תדמה לתעשייה האווירית. מבחינת טיסות לירח, 40 שנה מאז נאום קנדי ו-30 שנה מאז שהאדם הניח את רגלו לאחרונה על הירח, אנשים השקיעו יותר במירוץ חימוש, שיכול היה להשמיד את הפלנטה מאות פעמים, מאשר כל ההשקעה שלהם בעתידו של המין האנושי".

אטרקציות החלל לא קצת תלושות מההוויה הישראלית, שבה אנשים שואפים לחזור הביתה בשלום מנסיעה באוטובוס?

"עתיד הענף הזה הוא לא בישראל. כאן כולם אומרים שיש צרות יותר גדולות, שמתפוצצים עלינו. רוב הציבור רחוק מזה. בארה"ב ובעולם נושא החלל נמצא במודעות. כשיש שיגור מעבורת או אירוע חשוב בחקר החלל, זה מובלט במהדורת החדשות ובכלי התקשורת. זו תעשייה של כמה עשרות מיליארדים בשנה, ויש חברות שמייצרות לוויינים, כלי שיגור וכדומה. אבל אני רוצה שישראל תצטרף. אם יש משקיעים שאוהבים את התחום הזה, אני אשמח לדבר איתם. חוץ מזה, מי שיקנה אצלי טיסה לחלל, או טיסה תת-מסלולית, יזכה במגבת. בספר 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' הסביר כבר דאגלס אדמס שזה כל מה שיצטרך טרמפיסט הגלקסיה לצורכי תיירות החלל שלו. הוא ינופף עם זה לחלליות שעוברות".

איך ייראה העתיד הקרוב?

"בעוד 25 שנה אני רואה בית מלון מחוץ לכדור הארץ, שיפעל בשיטת טיים-שרינג – כמו קלאב-הוטל אילת, אבל למיליונרים. אפשר יהיה לרכוש במסגרתו יחידה לשימוש של שבוע בשנה, כולל טיסות, למשך 25 שנה. מחירה עשוי לנוע בסביבות שני מיליון דולר. הרעיון הוא שנפעיל רשת בתי מלון עם שלושה מלונות: אחד לנופש, שני לספורט חללי, והשלישי ישמש לאימוני אסטרונאוטים – ובו הדרישות מהתיירים יהיו גבוהות יותר. אורח במלון יוכל להתאמן בהליכת חלל מחוץ למלון, או אם ירצה לחוות את הבדידות המושלמת, יוכל לשכור רכב רקטי דו-מושבי ולעשות סיבוב סביב המלון. בשליטת אמצעי ניווט משוכללים הוא יוכל להגיע לאמצע שום מקום בחלל. ואם הרכב שלו ייתקע, אבוד לו".

הכתבה ב-ynet
חברת "ספייס אדוונצ'רס"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן